פורצת דרך: השיטה המנצחת של ריאל מדריד

הכדורגל האירופי יוצא לפגרת נבחרות, אבל רגע לפני שזה קורה, מדור פוטבול מונדיאל התרשם מהניצחון של ריאל מדריד בדרבי, כאב את כאבם של אוהדי יובנטוס אחרי עוד הופעה מאכזבת בליגה, ומצדיע לאוניון ברלין, סנסצית הבונדסליגה החדשה. לפניכם, הסיפורים המרכזיים של סוף השבוע האחרון בליגות הגדולות.

סיפור השבוע: ריאל מדריד עושה מה שהיא עושה הכי טוב בעולם - לנצח משחקים. לפגרת הנבחרות יצאו הבלאנקוס עם מאזן מושלם של 18 נקודות מ-18 אפשריות בלה ליגה. זו הקבוצה היחידה מבין חמש הליגות הבכירות שטרם איבדה נקודה. וכל זה לא כולל עוד שלושה ניצחונות נקיים בסופרקאפ האירופי ובליגת האלופות. היכולת עדיין לא מדהימה, שכן הקבוצה סופגת בכל משחק ליגה, אבל אי אפשר להתעלם מהעוצמות האדירות שיש לקבוצה הווינרית שבנה קרלו אנצ'לוטי. בדרבי הספיקו לה שתי הברקות כדי להכניע את אתלטיקו ולצאת עם עוד שלוש נקודות. אלופת אירופה ביעילות.

תוכנית המשחק הברורה של המתנה מאחור ויציאה מהירה קדימה הוכיחה את עצמה. פדה ואלוורדה, שהוא השחקן המשתפר ביותר מפתיחת העונה, רודריגו, שהשכיח את התלות בכרים בנזמה, ו-ויניסיוס ג'וניור, שממשיך לרקוד על המגרש למגינת ליבם של יריביו, שיתפו פעולה בשני השערים במחצית הראשונה, כשהם מנצלים את המהירות והכוח המתפרץ שלהם. המשותף לכל השלושה בהתקפה היא העובדה שהם נמצאים בקו עליה מתמיד מאז שאנצ'לוטי קיבל את התפקיד בקיץ שעבר. הדבר גם בא לידי ביטוי במספרים, וזו בשורה ענקית לריאל לעתיד הקרוב. ואם נוסיף לכך, גם את אורליין טשואמני (שסיפק בישול גדול לרודריגו) ואדוארדו קמאבינגה (שעלה מהספסל), הרי שלצעירים של ריאל יש משקל אדיר בקבוצה של 2022/23.

ומהעבר השני, אתלטיקו מדריד המדשדשת היא זו שנראית שלא יכולה להשתפר עוד יותר מדי. סגל השחקנים לא השתנה באופן מהותי בקיץ, והאירוניה היא שאחד החשובים שכן הגיעו - אקסל ויטסל - יועד להיות הקשר באמצע ובפועל הפך הבלגי לבלם בשלישיית ההגנה. החיסרון של חוסה מריה חימנס וסטפן סאביץ', שממשיכים להיעדר לעיתים תכופות, הורגש ומרכז ההגנה של אתלטיקו נפל במלכודת של היריבה, כשיאן אובלק הוציא שני כדורים משתי בעיטות לשער. גם בהתקפה לא ראינו משהו חדש ומתוחכם מדי מאתלטיקו (אפילו שאנטואן גריזמן סוף סוף פתח), המפגרת כבר ב-8 נקודות מריאל מדריד המוליכה. נדמה שהעונה שלה הולכת לאיבוד מהר מדי, בהעתק כמעט מדויק לעונה שעברה.

הטופ: בשבוע שעבר אחרי ההפסד לספורטינג ליסבון, התייחס אנטוניו קונטה לאפשרות לספסל את הונג מין סון, מלך השערים של הפרמיירליג אשתקד, שסגר 8 משחקים פושרים ללא שער לראשונה מאז הגיע לטוטנהאם. "אני חושב שאם אתה רוצה להפוך להיות מועדון עם שאיפות, אתה צריך לשנות הרגלים ישנים. מהסיבה הזו, שחקנים צריכים לקבל את הרוטציות במיוחד בהתקפה". ואכן, קונטה החליט במשחק האחרון להושיב את סון המאכזב על הספסל לראשונה העונה. וראו זה פלא, הדרום קוריאני עלה בדקה ה-59 במקום רישארליסון, והפגיז שלושער בתוך 13 דקות ב-2:6 על לסטר החלשה, כשהוא כובש שני שערים נפלאים בשמאל ובימין. יש להניח, שעכשיו השתחרר הפקק וקונטה יוכל להנות מהכוכב שלו  בהמשך העונה. גם בדרום קוריאה נרגעו, חודשיים לפני המונדיאל.

הפלופ: הדבר הכי טוב שקרה למסימיליאנו אלגרי הוא שלא נאלץ לדבר אחרי ההפסד 1:0 המביך למונזה האחרונה בטבלה. המאמן האיטלקי הורחק בשבוע שעבר ולכן נחסך מאוהדי יובנטוס מניין התרוצים הקבועים. השחקנים המבוישים עמדו דקות ספורות לאחר המשחק והתנצלו בפני הקהל הזועם. הקבוצה שלהם מדורגת במקום ה-8 ועם ניצחון בודד בשמונת האחרונים בכל המסגרות. הכדורגל של אלגרי מיושן, שחקני הרכש לא מצליחים להביא את עצמם לידי ביטוי והתוצאות בליגת האלופות מלמדות שהפער בינה לבין הגדולות באמת, רק הולך וגדל. הנהלת יובה נמצאת בצומת דרכים: אם תפטר את אלגרי עכשיו היא תאלץ לשלם לו עשרות מיליונים פיצויים (מרוויח 9 מיליון יורו בחוזה עד 2025). מצד שני, אם לא תעפיל לאלופות או תודח מהבתים, היא תפסיד הון עתק. יכול מאוד להיות שממונזה, אין דרך חזרה ואלגרי לא יזכה ללחוץ יד לברק בכר בחודש הבא.

המספר הנוסף: לא רק יובנטוס הפסידה, גם מילאן (2:1 לנאפולי), רומא (1:0 לאטאלנטה) ואינטר (3:1 לאודינזה) יצאו ללא נקודות במחזור השביעי של הסריה A. זו הפעם הראשונה מאז 1955 שארבע הקבוצות הבכירות ואולי גם הכי מדוברות של הקיץ האחרון מפסידות באותו יום ממש. נאפולי, שאיבדה נכסים רבים לפני תחילת העונה, מובילה את הטבלה (ועושה חיל באלופות), אטאלנטה (שנדמה שכבר נשכחה) מדורגת שניה ואודינזה, מגיחה משום מקום ומדורגת על הפודיום. אז נכון שהעונה עדיין בחיתוליה, אבל נדמה שאין ליגה יותר שוויניות ותחרותית מבין הליגות הגדולות באירופה ובימינו מדובר במצרך נדיר.

מתחת לראדר: אוניון ברלין היא תופעה שכדאי לדבר עליה. המועדון השכונתי ממזרח העיר עלה ב-2019 לליגה הבכירה בפעם הראשונה ומשתפר בעקביות מעוררת השתאות. הקבוצה סיימה במקום ה-11 בעונת הבכורה ותקעה יתד בבונדסליגה, לאחר מכן סיימה שביעית והבטיחה השתתפות היסטורית בקונפרנס ליג. אשתקד פלירטטה עם הצ'מפיונס ליג, ולבסוף סיימה חמישית וזכתה בכרטיס לליגה האירופית. ברלין יוצאת לפגרה הזו כשהיא במקום הראשון לאחר שגברה 0:2 על וולפסבורג. המאמן אורס פישר בנה תלכיד מצויין, שמושתת על הגנה סולידית (אוניון ספגה רק 4 שערים העונה) ושני חלוצים אלמוניים ומעולים (שראלדו בקר וג'ורדן סיבאצ'ו) שמייצרים שערים ביעילות (הקבוצה מדורגת 14 בלבד בבעיטות לשער). אף אחד לא מדבר שם על אליפות חלילה, אבל מקום בצ'מפיונס ליג? בהחלט אפשרי.