קצת קשה להאמין, אבל עוסמאן דמבלה בסך הכל בן 25. שחקן הכנף הצרפתי, מי שנחשב בצעירותו לכישרון הגדול ביותר בדורו במדינה, פרץ לתודעה כבר ב-2015 כשחקנה של ראן, ושנה לאחר מכן, כבר כיכב בבורוסיה דורטמונד, שם הפך רשמית לאחד השחקנים המבוקשים בעולם.
ב-2017, הגיע המפץ הגדול בקריירה שלו, כאשר בארסה הפכה אותו להעברה השלישית הכי יקרה בכל הזמנים באותו זמן, כששילמה עליו סכום מדהים של כ-148 מיליון יורו. הימים, ימי ההלם של המועדון אחרי עזיבתו של ניימאר. דמבלה, לצד קוטיניו, הפך בסופו של דבר לסמל ההתנהלות הכושלת והפזיזה של ההנהלה הקודמת, זאת שכמעט והובילה לקריסתו.
את חמש השנים שלו אצל הקטאלונים מאז אפשר להגיד ככישלון, אין מילה אחרת. זאת לא רק העובדה שכבש בסך הכל 19 שערים בליגה הספרדית מאז הצטרפותו. זה גם, ואולי קודם כל, האירועים מחוץ לדשא. איחורים לאימונים, היעדרויות מסתוריות, פציעות תכופות, התמכרות לגיימינג, ובקיצור, פשוט התנהגות לא מקצוענית. דמבלה לא היה אמור להמשיך כשחקן ברצלונה, ובכל זאת, הוא הוצג היום עם חוזה חדש עד 2024.
אז מה הסיבות העיקריות לכך שדמבלה נשאר בקבוצה? על פי התקשורת הספרדית, הגורמים לכך הם קודם כל יחסיו עם צ'אבי וההתעקשות שלו שהצרפתי ימשיך, וחוסר התעניינות מקבוצות אחרות ביבשת. מעבר לשמועות על התעניינות של ניוקאסל, מנצ'סטר יונייטד וצ'לסי, נציגיו לא קיבלו הצעה ריאלית אחת תמורתו.
הגורם השני, והחשוב לא פחות, הוא צ'אבי. המאמן שהוא קודם כל דמות ואגדה במועדון הקטאלוני, לקח את דמבלה תחת חסותו והצליח להוציא ממנו בחצי שנה את הגירסה הטובה ביותר שראינו ממנו בבארסה, עם 13 אסיסטים ב-32 הופעות, ותצוגות כדורגל שהזכירו כמה הוא מוכשר. אחרי שכבר היה ברור שבמועדון מתכוונים להיפרד מהשחקן, צ'אבי לחץ על ההנהלה, ואולי הציל לדמבלה את הקריירה.
וכאן מגיעה נקודה חשובה נוספת. גם לברצלונה וגם לדמבלה יש אינטרס מובהק להציל את המוניטין שלהם. כרגע, העסקה שהביאה את הצרפתי לספרד, היא כאמור עסקה ידועה לשמצה, אחת מאלו שמסמלות את הקריסה הכלכלית של ברצלונה. כשהיא מנסה לצמוח מחדש תחת ז'ואן לאפורטה, דמבלה יכול זה שמוביל מקצועית את בארסה החדשה. הכישרון קיים שם.
סימן לכך שהצרפתי מבין את חשיבות החוזה החדש שקיבל והמשמעות שלו, אפשר אולי לראות בתנאים עליהם התפשר במשא ומתן. בתחילתו, הוא וסוכנו מוסא סיסוקו דרשו מענק חתימה של 30 מיליון יורו, שכר שנתי דומה בחוזה לחמש שנים, ומענק חתימה של 15 מיליון לסוכן עצמו. זה הסתיים כאמור בחוזה לשנתיים, עם חוזה של 13 מיליון לעונה, ובלי מענקי חתימה כלל.
כעת, מי שהיה אמור להיות שחקן גדול לא פחות מקיליאן אמבפה, צריך להוכיח שהוא התבגר באמת, על הדשא, ומחוצה לו. בעיות המשמעת והאיחורים מלווים אותו עוד מימיו בראן, וחזרו על עצמם בדורטמונד וכאמור בברצלונה. את צ'אבי הנושא הזה כנראה לא מרתיע. כעת נמתין לראות האם הוא ובארסה שוב יצטערו על ההחלטה הזאת.