אוסקר גרסיה שוב נושא את מקל הנדודים. הקריירה רבת התהפוכות של המאמן הספרדי קיבלה עוד טוויסט השבוע, כאשר הוא פוטר מסלטה ויגו בתום שנה בדיוק, ואחרי שרשרת תוצאות שליליות. בעקבות האירוע, ואולי גם בגלל הזמן הפנוי, התפנה גרסיה להתראיין ל"אתלטיק" - וסיפק גם התייחסות מפתיעה לתקופה במכבי תל אביב, בדגש על הסיטואציה הבטחונית שליוותה אותו בשתי הקדנציות במועדון.
"עשיתי עבודה טובה במכבי", הוא הבהיר, "התקופה שם היתה אחת הטובות והשמחות שהיו לי בחיים", אבל מהר מאוד גם התייחס למצב הבטחוני - שהטיל צל כבד על כל התקופה שלו במועדון. "ביום הראשון שנחתו שם טילים (מתייחס למבצע עמוד ענן, שהחל בנובמבר 2012) מאוד פחדנו", הוא הסביר. "אבל אמרו לנו שזאת לא בעיה. זו היתה הפעם הראשונה שראיתי דבר כזה. היינו באמצע העונה, התאמנו, ואז המנג'ר אמר לנו להיכנס לחדרי ההלבשה. שמענו סירנות, וכולנו רצנו לשם".
עם זאת, אז הסיטואציה הבטחונית עוד לא ממש הפריעה. "הייתי מוכן לשנה נוספת במכבי, אחרי שמאוד הצלחתי בראשונה (הביא למועדון אליפות ראשונה אחרי עשר שנים), אבל אז הגיעה האפשרות לעבוד באנגליה. זה היה אחד החלומות שלי, לא רק כמאמן, אלא גם כשחקן. אז כשברייטון הציעה, לא חשבתי פעמיים".
הפעם השנייה שבה הגיע לישראל, בקיץ 2014, היתה טראומטית הרבה יותר עבור גרסיה. "רציתי לחזור, וזו לא היתה טעות כי רציתי להחזיר למכבי על כל התמיכה שנתנו לי כשעזבתי בפעם הראשונה", הוא נשאל האם המהלך בדיעבד לא היה שגוי. "אבל בסופו של דבר, זה היה קשה".
"היינו 50 יום רצוף עם טילים (מבצע "צוק איתן"), זה לא כמו בפעם הראשונה כשזה היה רק שבוע. המתח הגדול הזה היווה בעיה גדולה, והרופאים המליצו לי לנוח", הוא הודה, "המוח שלי לא היה מרוכז בכדורגל. הגעתי להנהלה וביקשתי לסיים את החוזה, ושהמועדון ימנה מאמן אחר. לא הרגשתי טוב עם העובדה שלא עבדתי ועדיין קיבלתי כסף, אז עזבתי מרצוני החופשי".
לאן גרסיה הולך מכאן? "אני בן 47", הוא אמר, "מאוד הייתי רוצה להמשיך לעשות את העבודה שלי. הייתי רוצה לחזור יום אחד לאנגליה,כי מאוד נהניתי שם. אולי גם לאמן בגרמניה. מה שיקרה יהיה טוב עבורי - אם החוויה תהיה טובה, מצוין; ואם לא, בטח אלמד משהו לעתיד".