2019/20 של נאפולי התחילה עם קרלו אנצ'לוטי ומשבר ענק בין השחקנים לקהל ולהנהלה ותסתיים לה, איכשהו, עם תואר נוצץ על חשבון יובנטוס השנואה. הפרטנופיי הניפו גביע שישי בתולדותיהם עם 2:4 על הביאנקונרי בפנדלים, אחרי 0:0 ב-90 דקות - תואר שמהווה פרס לעונה הקשה שעברו.
איטליה, כידוע, היא אחת המדינות שסבלו יותר מכל ממגפת הקורונה. אבל אחרי זכייה בגביע - ועוד על הראש של יובנטוס - שום דבר לא יכול היה לעצור את האוהדים. הם מילאו את הרחובות וחגגו לתוך הלילה את הזכייה. אפילו דייגו ארמנדו מראדונה, גדול שחקני נאפולי בכל הזמנים, הצטרף לברכות. צפו בחלק מהחגיגות ברחובות>
ברגע כזה, אחרי תקופה כל כך קשה, שמסתיימת בתואר כל כך מתוק, הלב מדבר יותר מאשר השכל. אחד שמומחה בלב הוא ג'נארו גאטוזו. מאמן נאפולי, עבורו מדובר בתואר ראשון כמאמן, דווקא בחודש בו איבד את אחותו, התפייט בסיום וסיפק נאום רווי ברגש.
"אני מאמין באלוהי הכדורגל, אתה זורע את מה שאתה קוצר", פתח גאטוזו. "החיים ובעיקר הכדורגל הביאו לי המון מאשר אני הבאתי להם. הם הפכו אותי לגבר. בחיים, תמיד חושבים שההורים והמשפחה הם החשובים ביותר ולכן היה לי קשה לקבל את המוות של אחותי".
"יש לי כל כך המון תשוקה לכדורגל ויודע שאני לא יכול לעזוב אותו אפילו לשנייה. כל מי שנמצא בעבודה הזו חייב לכבד אותה משום שאנחנו כל כך ברי מזל, זאת הסיבה שאני כל כך כועס כשאני רואה שחקנים או אנשים ללא תשוקה. אין לי שום חרטה בנוגע לדבר בקריירה שלי ואני רוצה שגם השחקנים שלי ירגישו כך", חתם גאטוזו.
גם נשיא נאפולי, אורליו דה לאורנטיס, יודע כמה הוא בר מזל שזכה במאמן כמו גאטוזו. "מאז שהוא הגיע לכאן, המון השתנה וכולם התאחדו סביבו, סביב המועדון וסביב הרעיון של נאפולי", הכריז והוסיף: "בסופו של דבר רק נאפולי הייתה יכולה לעמוד מול יובנטוס בקרב על התואר הזה".
הזכיה הזו מגיעה למעשה באותו היום בו דריס מרטנס הבטיח את עתידו בנאפולי עם חתימה על חוזה חדש. "חשבתי על המהלך הזה המון, אבל עם הסגל הזה, המאמן והצוות ההחלטה הייתה ברורה", הסביר הבלגי. "אני כל כך מאושר גם לחיות בנאפולי והבידוד היה כמו חופשה בשבילי. זו הסיבה שהחלטתי להישאר".