אם להסתמך על מקרי העבר, כנראה שאריק זאבי יסיים את חלקו באולימפיאדת לונדון כשהוא דומע. עכשיו רק נותר לנו לגלות האם ביום חמישי הבא הבכי יהיה של תסכול, או שמא של אושר. הג'ודוקא הבכיר שלנו כבר דרוך, והוא מוכן להסתער על המזרן בלונדון.
כל החדשות, כל התוצאות וכל הטבלאות, כאן בעמוד לונדון 2012בראיון ל-103FM זאבי סיפר על ההכנות לאולימפיאדה הרביעית והאחרונה שלו: "אני מרגיש מעולה, והמוראל רק עולה עם כל התמיכה שאני מקבל. זאת בטוח האולימפיאדה האחרונה שלי, ובגלל שאני יודע שזאת האחרונה אני רוצה להינות מזה כמה שאפשר. אחד הדברים שאני בונה עליהם הוא שהספורטאים הצעירים יותר ילחצו מהמעמד וזה יכול לעבוד לטובתי".
"אני הולך לעשות את המקסימום ולנסות להשיג מדליה", הוסיף, "אבל עדיין מוקדם לדבר. כבר הספידו אותי ואמרו לי שאני צריך לפרוש, אבל אז עניתי עם הזכיה באליפות אירופה. תמיד הרגשתי שאני חזק אבל ברור שמילים לחוד ומעשים לחוד. מכל אולימפיאדה יצאתי בוכה וכל פעם מסיבה שונה, אני מקווה שהפעם אלו יהיו דמעות של שמחה".
למרות הכותרות שהגיעו מכיוון המשלחת האירנית, זאבי לא מתרגש מההצהרות על כך שייתכן והמתחרים האירנים יסכימו להתחרות מול חברי המשלחת הישראלית: "יש בחור צעיר איראני ולא רע בכלל ואין לי בעיה להתמודד איתו, אבל אני לא מאמין שהם יעלו להתחרות מולנו הישראלים במשחקים, כמו שהם לא עלו מולנו בתחרויות הקודמות".
לסיום, זאבי שולח הבהרה באשר למצבו הבריאותי: "נכון שאני סוחב פציעות, וחלקן רציניות. אני גם מתאמן יחסית פחות מבעבר והכתף כבר לא בשליטה של 100 אחוז, אבל למדתי להסתדר עם זה. אם אגיע לקרב על הזהב, האנרגיה שלי לא תהווה בעיה".