הזמן הכתום

מיהי הולנד האמיתית? זאת שקרעה לגזרים את איטליה וצרפת בשלב הבתים של יורו 2008 או הנבחרת שהרימה דגל לבן מול רוסיה המפתיעה ברבע גמר הטורניר? הקבוצה שניצלה מתבוסה ב-45 הדקות הראשונות מול ברזיל במונדיאל 2010, או דווקא החבורה הווינרית שעלתה למחצית השנייה ועשתה מהפך מול הסלסאו? "קשה מאוד לתת תשובה מדויקת", טוען העיתונאי ההולנדי פטריק לימאנס, "עם הדו קוטביות הזאת חיים ההולנדים שנים ואני לא חושב שזה ישתנה בקרוב". אפילו אחרי שהעפילה לגמר גביע העולם בדרום אפריקה לראשונה מאז 1978, הולנד הצליחה לעורר לא מעט אנטגוניזם מבית (יוהאן קרויף תיאר את משחקה מול ספרד בגמר "כאנטי כדורגל"). ביורו 2012 היא שוב תעמוד על שולחן הניתוחים וייתכן כי בניגוד לעבר, הפעם נוכל לקבל תשובה אמיתית לגבי זהותה ואופייה של הולנד הנוכחית.

• סגלים, חדשות, סטטיסטיקות ולוח המשחקים באיזור היורו שלנו >
• יורו בול פגיעה: המשחק שיכניס לכם קצת פלפל ליורו. לחצו כאן

מבחינת נתוני ההתחלה, הולנד יכולה לשאוב הרבה אופטימיות לקראת היורו. היא ניצחה 9 מ-10 משחקים במוקדמות, הבקיעה את מספר השערים הרב ביותר (27) ובמהלך הקמפיין אפילו קפצה זמנית למקום הראשון בעולם בדירוג פיפ"א. מאמנה ב-4 השנים האחרונות הוא ברט ואן מרווייק שבדומה למאמני שתי הנבחרות הבכירות האחרות, ויסנטה דל בוסקה מספרד ויואכים לב מגרמניה, ממשיך לסמוך על אותם השחקנים שבחר בקמפיין הקודם. על פי ההערכות, למשחק הפתיחה עם דנמרק, יעלה ואן מרוויק עם 10 מתוך ה-11 שפתחו בגמר המונדיאל. הולנד של 2012 לא משתייכת לנבחרות המבוגרות בטורניר (8 שחקני הרכב עדיין לא הגיעו לגיל 30), אבל יחד עם זאת נהנית מניסיון רב: 14 מ-23 שחקני הסגל שלה צברו לפחות 35 הופעות בינלאומיות בקריירה - נתון שאף נבחרת אחרת לא יכולה להתגאות בו.

אין ספק כי עקב אכילס של הולנד הוא חוליית ההגנה. גרגורי ואן דר ויל (איאקס), ג'וני הייטינחה (אברטון), יוריס מאתייסן (מלאגה) ויטרו ווילמס (איינדהובן) אינם משחקים בקבוצות הבכירות ביבשת ונראה כי נבחרת האוראנג' נמצאת בעמדת נחיתות (לפחות על הנייר) בהשוואה להגנות של ספרד, צרפת, איטליה, אנגליה וגרמניה. "ואן מרוויק מודע לבעיה הזאת ולכן מעדיף לשחק עם שני קשרים אחוריים (מארק ואן בומל ונייג'ל דה יונג). בדרך הזו הולנד מסוגלת לחנוק את יריבותיה במרכז השדה ולא להשאיר הרבה שטחים פנויים בהגנה", טוען לימאנס. מצד שני, צריך גם לזכור שהייטינחה ומאתייסן חוו עונה מצוינת בקבוצות שלהם ומכירים טוב אחד את השני. ואן דר ויל צבר ניסיון מאז המונדיאל ובצד השני ווילמס הבלתי מנוסה הוא פרוספקט לעתיד. מרטין שטקלנבורג מרומא אינו נמנה על חבורת שוערי הצמרת וגם פצוע בכתפו, אבל בהחלט דמות שאפשר לסמוך עליה.

בחלק הקדמי הולנד יכולה להיות יותר רגועה. ווסלי סניידר ואריאן רובן שסחבו את האוראנג' למונדיאל מעולה בדרום אפריקה צפויים להמשיך להנהיג את הנבחרת. מבחינה אישית, סניידר עבר עונה קשה ומייסרת. יכול להיות שזה מהתסכול על כך שלא שעסקת העברתו למנצ'סטר יונייטד לא יצאה לפועל, ייתכן גם שאלה הפציעות הטורדניות שעבר והיכולת הרעה של יתר חבריו לאינטר שהשפיעו על רמת משחקו. אבל הפליימייקר המחונן כבר הוכיח בעבר כי במדים הלאומיים הוא מנהיג מהשורה הראשונה. על פניו, גם רובן מגיע במצב מנטאלי לא אופטימלי (בלשון המעטה) אחרי החמצת הפנדל ההוא מול צ'לסי בגמר האלופות. אבל דווקא מהמקום הזה, הקיצוני הנהדר של באיירן יכול רק לעלות. צריך גם לזכור שהקירח בעל רגלי הזכוכית משחק כבר חצי שנה ברציפות מבלי להיפצע (טפו, טפו) ויש לו עוד אנרגיות בקנה בניגוד לחבריו הגרמנים הסחוטים ממינכן..

מה לגבי החלוצים? בנקודה הזאת לאוראנג' יש המון מה להציע, אולי אפילו יותר מכל נבחרת אחרת בטורניר. קחו למשל את רובין ואן פרסי. החלוץ הכשרוני של ארסנל הבשיל העונה והפך לסקורר אמיתי כשהרשית 37 שערים ב-47 משחקים בכל המסגרות ונשא על גבו את הלונדונים למקום השלישי אחרי שזכה במלכות השערים בפרמיירליג. ואן פרסי שנמצא בכושר הטוב בקריירה שלו יכול להוסיף להולנד מימד חדש שהיה חסר לה ב-2010: מספר 9 אמיתי. אם תרצו, ואן פרסי, שתיפקד על תקן נוכח-נפקד בדרום אפריקה, חולם להיות מרקו ואן באסטן של יורו 1988 ולא הצל החיוור שהופיע לטורניר ב-1992. "ואן פרסי הוא מסוג השחקנים שברגע שהם נהנים מיום טוב, הכל הולך בינגו. אבל כשהדברים לא מסתדרים, הם יכולים פתאום לשחק אך ורק עבור עצמם ולחבל בקבוצה", טוען לימאנס, "אם הוא ילמד להתגבר על זה, יורו 2012 עשוי להיות הטורניר הגדול שלו".

על הספסל מחכה קלאס יאן הונטאלר, שמחזיק ברזומה שלו העונה מספרים פנטסטיים: 29 שערים ב-34 משחקי בונדסליגה - ועוד 12 כיבושים במוקדמות היורו, כאשר בשני הקמפיינים הוכתר למלך השערים. ואן מרוויק שיתף השבוע את העיתונאים בדילמות שלו ואמר כי אינו פוסל אפשרות שהצייד משאלקה ישחק ביחד עם התותחן מארסנל, אם כי הנטייה של המאמן היא לפתוח רק עם ואן פרסי בחוד. "ואן מרוויק הוא מאמן שמרן שלא אוהב שינויים. הוא מעדיף להציב את ואן פרסי באמצע ולא בצד משום שכך הוא רגיל בארסנל", סבור לימאנס. אי הכללתו הצפויה של הונטלאר ב-11 היא עוד פריבילגיה שנבחרות כמו פורטוגל, איטליה, אנגליה ואפילו ספרד היו רק חולמות עליה. גם ביתר המחליפים אין להולנד במה להתבייש: רפאל ואן דר וארט, איברהים אפלאיי וקווין סטרוטמן מפ.ס.וו יהיו מוכנים ומזומנים להישלח למערכה בכדי לשנות את המשחק במצבי חירום.

בעבר נהגו פרשנים לתלות את הגורם לכשלון הנבחרת בטורנירים הגדולים בחוסר הדגש על פנדלים באימונים. היו גם שנים שהאשימו אותה בחוסר לכידות חברתית (ראה ערך יורו 96). זה ממש לא המצב היום: הדור הנוכחי טרם הפסיד משחק בדו קרב בעיטות עונשין והוא מגובש הרבה יותר מהנבחרות של שנות ה-90. הטורניר באוקראינה ופולין יהיה החמישי של ואן דר וארט, סניידר ורובן והרביעי של ואן פרסי שנמצאים בדיוק בפיק של הקריירה שלהם. האתגר של ההולנדים גדול מאוד גם משום ההגרלה הקשה שקיבלו. בקונסטלציה מסוימת יצטרכו הכתומים לעבור את גרמניה (פעמיים) וספרד כדי לזכות באליפות אירופה. "אחרי הניצחון על מולדובה שהבטיח לנו את ההעפלה ליורו, הייתה כאילו תחושה של אכזבה. השמפניה הונחה על השולחן, אבל אף אחד לא לגם ממנה. אני חושב שזה סימן טוב", סיכם ואן מרוויק, שלא יסתפק הפעם במקום שני.

ריקוד המכונה: גרמניה לא תוותר על הסגנון, גם במחיר הפסד

ספרד עדיין פייבוריטית לזכות ביורו, גם בלי דויד וייה וקרלס פויול

אגו תמורת הצלחה: כריסטיאנו רונאלדו ופורטוגל יכולים להפתיע