איפה הפאנץ'? נבחרת איטליה לא מצליחה לייצר חלוצי מטרה

חלוצים מרכזיים כמו גומז וקלוזה הופכים חבורה כשרונית למכונת שערים ודווקא המרכיב הזה חסר בשנים האחרונות בארץ המגף. בתקופה שאחרי לוקה טוני לא השכילו האיטלקים לבנות דור המשך בחוד, ורק עובדים עם מה שיש מתחת לאף

דניאל שחק
דניאל שחק
Getting your Trinity Audio player ready...
שנה גודל פונט א א א א

בורקס תפוח-אדמה זה כמו לחם בפיתה. עוד ועוד מאותו הדבר. האיטלקים ממשיכים לייצר שחקני התקפה ממוצעי קומה ומטה, אבל לא אחד שייתן את הפאנץ'. משוטטי רחבה, אך לא אדון ב-16 ומרעיד רשתות סדרתי. בניגוד לגרמניה, שמנפקת בשיטתיות חלוצי מטרה גדולים וקטלניים, בארץ המגף מנסים למלא את המאפה במה שמתחת לאף וזה לא ממש נותן טעם מיוחד לניסיונות.

כריסטיאן ויירי ופיפו אינזאגי היו קצת מגוונים מדי להגדרה של חלוץ מטרה, לוקה טוני הוא כבר היסטוריה בזירה הבין-לאומית ובנבחרת איטליה נאלצים לאלתר עם מה שיש. מריו באלוטלי, על 188 סנטימטריו וחוסנו הגופני, הוא ממש לא חלוץ מטרה קלאסי. וגם לו היה כזה, הוא פשוט לא מספיק אמין, יציב ויעיל. שני שערים בלבד ב-12 הופעות בינ"ל הם רק ההוכחה הסטטיסטית לכך, בשטח זה נראה אפילו גרוע יותר. האזורי לא משחקים בסגנון של הנעת כדור קרקעית א-לה אספניה ויכולות המסירה של גאון כמו אנדראה פירלו פשוט מתבזבזות ללא יעד שיוכל לתרגם אותן לשערים באחוזים גבוהים. זה בלט במיוחד ברבע הגמר מול אנגליה, אבל לא מדובר בתגלית חדשה.

כבר שנים שבאיטליה מתנשפים בחוסר שביעות רצון מההיצע ההתקפי ומתמוגגים מההצלחות של סקוררים זרים בסרייה A. ותיקים כמו דייגו מיליטו, חרמאן דניס ומירוסלב קלוזה גורמים לכל חובב כדורגל איטלקי להתגעגע לימים בהם היו חלוצים כאלה תוצרת בית. שחקנים כגון פאביו קוואליארלה, וינצ'נזו יאקווינטה ומרקו בוריילו מעולם לא הגשימו את הציפיות מהם וגרמו לפרנסי ההתאחדות לדחוף לאזרוחם של זרים דוגמת אמאורי ואוסבלדו. במקביל, התפתחה תלות זמנית בסוג אחר של שחקני התקפה.

הזן הכי נפוץ בחלק ההתקפי של האחו האיטלקי הוא חלוצי משנה ותיקים, טכניים ונמוכי קומה, העונים גם לכינוי "הדרדסים מהאגף". אנטוניו די נטאלה (34, 1.70 מ'), אנטוניו קסאנו (29, 1.75 מ'), דויד די מיקלה (36, 1.72 מ'), מרקו די ואיו (35, 1.79 מ') ועמנואלה קלאיו (30, 1.79 מ') הם הדוגמאות הבולטות, כאשר התוספת הצעירה לשבט היא ג'יוזפה רוסי (1.73 מ'). הבעיה היא שהחלוץ בן ה-25 פצוע יום כן, יום לא ויום למה לא. ובלי קשר לעונה הנוראית עם ויאריאל, הוא לא ימלא את החלל שנוצר בחוד. גם 164 הסנטימטרים והכשרון המתפרץ של סבסטיאן ג'יובינקו לא עוזרים לפתרון הבעיה.

איטליה הנוכחית הייתה אמורה להתבסס על שני חלוצים שלא זומנו ליורו 2012. שניהם לא שחקני מטרה, אבל הם הכי קרובים לזה בקאדר שעומד לרשות המאמן הלאומי. הראשון הוא ג'יאמפאולו פאציני (27, 1.80 מ'), שבוזבז גם העונה באינטר. לשני קוראים אלסנדרו מאטרי (27, 1.84 מ') וחוסר היציבות שלו ביובנטוס השאיר אותו מחוץ לסגל של צ'זארה פראנדלי, שהחליט להמר על פאביו בוריני הצעיר כחלופה מן הספסל. בקיצור, בצורת בקצה המגף. 

בגרמניה, לעומת זאת, המצב שונה בתכלית. תכנית פיתוח הנוער המתקדמת, שהושקה ב-2002, מניבה עומק בכל עמדה אפשרית וגם כך היצע חלוצי המטרה גדול מלכתחילה. מירוסלב קלוזה כבר בן 34, אבל לא נראה שיש לגרמנים סיבה לחשוש מהעתיד. שחקן לאציו כבש בעונה החולפת 15 פעמים במדי הקבוצה האיטלקית ויחד עם מריו גומז (26, 1.89 מ') מדובר ביבול של 56 שערים בכל המסגרות בעונה החולפת. לשניים יש יחד 89 גולים ב-176 הופעות בינ"ל, ועוד הרגל נטויה.

הימצאותו של חלוץ חוד/חוטב עצים/דוחק ממטר כמו מריו גומז היא לא דבר חריג בנוף הכדורגל הגרמני. בשנים האחרונות נמצאים בסביבה גם קאקאו, קווין קוראני, סטפן קיסלינג, פטריק הלמס ואחרים. וגם העתיד נראה מבטיח. לצד סנדרו ואגנר בן ה-24, שקצת מדשדש מאז כבש צמד בגמר היורו עד גיל 21, נמצאים גם שמות צעירים בהרבה. פניאל מלאפה מהופנהיים (21, 1.95 מ') כבש 8 שערים ב-14 משחקים בנבחרת הצעירה, פיליפ הופמן משאלקה (19, 1.94 מ') הרשית שישה ב-11 הופעות בנוער ולניקלאס פלקרוג מוורדר ברמן (19. 1.88 מ') יש כבר 4 כיבושים ב-4 משחקים בינ"ל. ההיצע רחב בהרבה, וזאת עוד במקביל לכך שיש לגרמניה מאגר רחב לבחור מתוכו בשאר חלקי ההתקפה.

אבדה תקוותה של איטליה? עדיין לא. באלוטלי שרוט וגם לא חלוץ רחבה קלאסי, פדריקו מאקדה מתנדנד ואלברטו פאלוסקי מתסמן כפצוע כרוני, אבל יש עוד שם שכבר נמצא על הסף. הוא רק צריך לצבור מספיק בטחון כדי לדפוק בדלת ולהכריז: "אני פה". קוראים לו מתיאה דסטרו והוא עבר דרך כל נבחרות הגילאים האיטלקיות. כבנו של שחקן עבר, מתיאה הגיע לאינטר בגיל 14 ובגיל 19 נרכש על ידי גנואה יחד עם פרוספקט נוסף, סמואלה לונגו. במדי נבחרת הנוער הפגיז 15 שערים ב-13 משחקים. ביולי הקודם הוא נדד לסיינה ובעונה החולפת כבר הבקיע 13 שערים ובישל עוד ארבעה. הוא נכלל בסגל המורחב של פראנדלי ליורו ושוויו מיד זינק לסביבות העשרה מיליון יורו, פשוט כי אין הרבה כמותו בשוק. עם ליווי מקצועי צמוד, שיפור הסיבולת והדרכה מצד חלוץ עבר מצליח, אולי שוב יצמח באיטליה שחקן מטרה. עם איך שהם מתנהלים שם בשנים האחרונות, לא נתפלא אם יבחרו שוב בדרך הקלה וילכו על מתאזרח.