בליגה משלו: סולומון הוא הליגיונר הבכיר

כמות הליגיונרים שיש לנו בעונת 2020/21 היא עצומה, אבל מנור סולומון הפך ללא ספק לנציג הבכיר. כן, אפילו יותר מערן זהבי. וגם: אחרי מי יהיה הכי שווה לעקוב? טור דעה

ארד ירושלמי
ארד ירושלמי
שנה גודל פונט א א א א

עונת 2020/21 בכדורגל כבר יצאה לדרך לפני לא מעט זמן, ואנחנו ממשיכים לעקוב כמדי שנה אחרי הליגיונרים הישראליים שלנו, שמייצגים אותנו בקבוצות שונות באירופה ובמספר מדינות נוספות. אם בעבר היו לנו כוכבים של פעם בדור בכדורגל שלנו שפרחו בקבוצות פאר, דוגמת רוני רוזנטל, אייל ברקוביץ' או יוסי בניון, כיום יש לנו כמות עצומה של נציגים בחו"ל, רובם אפילו בכלל לא מתאימים לנבחרת. אבל המשחקים של ישראל בחלון הנבחרות האחרון יכולים להעניק לנו קצת פרספקטיבה לגבי חלק מאותם ליגיונרים, אלה שמובילים אותנו בהווה ואלה שיכולים לעשות זאת בעתיד.

אנחנו ננסה פה להתרכז בבולטים ביותר, באלה שכן מספקים לנו רגעים שמחים, עושים לנו כבוד רב ולעיתים ממלאים אותנו בגאווה מסוימת. בעיקר עליהם אנחנו בדרך כלל מסתמכים שיספקו סחורה במדים הלאומיים, אבל לפעמים צריך להתייחס ליכולת בנבחרת לחוד וליכולת בקבוצות שלהם לחוד. אז מי הם הליגיונרים הכי בולטים ומי הכי צפויים להצליח בעונה הקרובה? ניסינו לנתח.

הערכת רמת העניין שצפויה כלפי אותם ליגיונרים בדירוג פה למטה משוכללת בהתאם לציפייה מההישגים האישיים (כמות שערים, או אם מדובר בשחקן הגנה או שוער אז כמובן שהנתון משתנה), עד כמה השחקן חשוב לנבחרת ישראל וכמובן הרמה והמוניטין של הקבוצה שלהם ועד כמה הליגה בה הם נמצאים נחשבת לבכירה או לא. בסופו של דבר, כל זה ייתן רק איזהשהו קנה מידה לנציגים שאחריהם הכי כדאי לעקוב (מבין הרבים שיש לנו, רבים מאד...), אז שווה קריאה לא?

5. ליאור רפאלוב - אנטוורפן, בלגיה
הקשר בן ה-34 פתח את עונתו השלישית בקבוצה והעשירית בסך הכל בליגה הבלגית הבכירה. אמנם לא מדובר באחת מבין הליגות החזקות ביותר באירופה, אבל תמיד רפאלוב הראה שהוא רלוונטי בקבוצה שמתמודדת גם במפעלים בין לאומיים. עם קלאב ברוז' הוא עשה זאת בליגת האלופות, והעונה הוא ישחק עם אנטוורפן בשלב הבתים של הליגה האירופית נגד טוטנהאם, לודוגורץ ולאסק לינץ - יריבות לא קלות בכלל.

גילו היחסית מתקדם של אקס מכבי חיפה יכול להעלות סימני שאלה על הנוכחות שלו בכתבה הזאת, אבל הוא הראה באופן די עקבי, גם אחרי עזיבת ברוז' איתה זכה בשתי אליפויות וגביע לטובת הקבוצה מצפון בלגיה. במדי אנטוורפן הוא הספיק לכבוש 27 שערים בכל המסגרות מאז שחתם בקיץ 2018, שלושה שערים כבר העונה (כולל אתמול במשחק בו הצטיין), אחד מהם היה גם בכדור חופשי נהדר. אפרופו, במשחקי הנבחרת האחרונים היה ניכר המחסור בשחקן שיודע להרים כדורים נייחים כמו שצריך.

משחק הנבחרת האחרון שלו היה אי שם במוקדמות מונדיאל 2018 בקדנציה של אלישע לוי. מאז הוא לא זומן לסגל. אז כן, הוא בן 34, אבל לרפאלוב יש עוד הרבה מה לתת. ובלי קשר למדים הלאומיים, תמיד נחמד לעקוב אחרי הדברים שהוא עושה בבלגיה, כפי שקרה עם אליניב ברדה. רפאלוב ללא ספק הפך לסמל בשתי הקבוצות בהן שיחק בחו"ל, וגם העונה הוא עשוי לעזור לאנטוורפן באחת הבמות הגדולות של היבשת.

4. מואנס דאבור - הופנהיים, גרמניה
מבין כל רשימת הליגיונרים העצומה שלנו העונה, יש שניים בלבד מחמש הליגות הבכירות באירופה. החלוץ, שכבר הפך לבאנקר בהרכב של הנבחרת, יכול מאד להיות גם שחקן מפתח ב-11 של קבוצת הבונדסליגה. הוא כבר הראה איזה סקורר איכותי הוא בהופנהיים, וכמובן לפני כן בקבוצות אחרות שהיה דוגמת רד בול זלצבורג וגראסהופרס.

בסביליה הייתה לבן ה-28 תקופה פחות טובה, לא בהכרח באשמתו, אבל כעת נדמה כי הדרך שלו להישגים אישיים בקבוצה הגרמנית סלולה, וכל מה שנותר לו זה להוכיח את עצמו. העונה הוא כבר כבש שער אחד נפלא מול באיירן מינכן בניצחון הגדול של קבוצתו, וזה המשיך את המומנטום שלו מסיום העונה שעברה עם ארבעה שערים בחודש יוני.

למען האמת, בנבחרת הוא לא כבש שער כבר כמעט שנה. האחרון שלו היה בהפסד 2:1 לפולין במוקדמות היורו בנובמבר 2019. לעומת זאת, אי אפשר שלא לשלב אותו בחוליית ההתקפה לנוכח היכולות שלו והדינמיות שהוא יוצר בחלק הקדמי. יהיה מעניין לראות אם הוא יצליח להישאר עקבי בבונדסליגה, ואם הוא יהיה שותף להשגת הכרטיס לאירופה בתום העונה עם הופנהיים, זו בהחלט תהיה הצלחה.

רפאלוב. לא סופרים אותו בנבחרת, אבל בבלגיה הוא עושה את שלו (getty)
רפאלוב. לא סופרים אותו בנבחרת, אבל בבלגיה הוא עושה את שלו (getty)
דאבור, צריך להיות עקבי כדי להפוך לבאנקר בהרכב (getty)
דאבור, צריך להיות עקבי כדי להפוך לבאנקר בהרכב (getty)

3. שון וייסמן - ויאדוליד, ספרד
אולי הסיפור המדהים ביותר מבין כל הליגיונרים שיצאו לחו"ל מתחילת שנות ה-2000. במכבי חיפה החלוץ המוכשר לא כל כך הצליח, למרות שסיפק הופעות לא רעות בנבחרות הצעירות של ישראל. ואז הגיעה העונה האחת האדירה שלו בשורות וולפסברגר, ששמה אותו על המפה בכל היבשת. 30 שערים ב-31 משחקים בליגה האוסטרית סיפקו לו את הכרטיס לליגה הספרדית, בקבוצה בה הוא עדיין לא לגמרי מצא את מקומו.

בששת המשחקים בהם שותף אצל הסגולים-לבנים הוא לא כבש, אך בממוצע קיבל 32 דקות למשחק בלבד. הפעמיים היחידות בהן פתח היו או דווקא מול ריאל מדריד, שם אגב הוא זכה ללא מעט שבחים על ההופעה שלו למרות שקבוצתו הפסידה 1:0, או במשחק האחרון בו הוא הוחלף בדקה ה-24 בעקבות כרטיס אדום של חברו לקבוצה, מה שגרר גם ללא מעט תגובות זועמות ברשתות החברתיות נגד המאמן. לאחרונה גם עלו דיווחים על כך שבונים עליו להיות בועט הפנדלים הקבוע של ויאדוליד. אבל אם נהיה אמיתיים, זה יהיה מרשים מאד אם הוא יצליח לכבוש מעל 9 שערים העונה, כלומר מספר דו ספרתי.

וייסמן רק בן 24 ועוד יכול לעשות דריסת רגל יותר גדולה באירופה, גם אם זה לא באחת הליגות הבכירות. בכל מקרה, שווה מאד לעקוב אחריו, כי אולי יום אחד הוא יהיה הבאנקר של מאמני הנבחרת בהרכב, ולא דאבור. כולנו עדיין מחכים לשער הבכורה שלו במדים הלאומיים, ובינתיים הוא רק רוצה לייצר מומנטום בלה-ליגה. זה לא מעט לחץ על הכתפיים שלו, אז המעקב אחריו יהיה מרתק.

2. ערן זהבי - פ.ס.וו איינדהובן, הולנד
מה עוד לא נאמר על השחקן הזה. הכוכב הכי גדול של נבחרת ישראל בהווה (ואולי יום אחד אפשר יהיה להגיד בכל הזמנים), שובר השיאים הגדול מליגת העל הישראלית והליגה הסינית, וכעת גם הוא אחד משחקני הכדורגל היותר מסוקרים בהולנד, ובצדק. אין מה לעשות, מדובר בתופעת טבע. שחקן שלא מפסיק לכבוש, לא משנה מה עבר עליו במהלך היממה שלפני המשחק או אילו שחקנים אחרים נמצאים סביבו.

לקח קצת יותר זמן ממה שבקבוצה החדשה שלו קיוו להשגת השחרור שלו מגוואנגז'ו R&F, אבל ישר איך שזה קרה הם כבר קיבלו תפוקה. בשני המשחקים בהם שותף עד כה, אחד בליגה האירופית ואחד בליגה ההולנדית, הוא כבר הספיק לכבוש שער אחד ולבשל שניים. ואנחנו מכירים את זהבי כבר מספיק טוב, זה רק ימשיך כך, גם אחרי שיתאושש מהקורונה. אם זה יסתיים עם תואר של פ.ס.וו, נצטרך לחפש סופרלטיבים חדשים.

אגב, יש שיגידו שהמקום השני בדירוג הזה זה עלבון בשבילו. אין ספק שמבחינת הישגים אישיים, זהבי ככל הנראה יספק את הסחורה בצורה הגבוהה ביותר מבין כל הליגיונרים. אבל זהבי כבר לא כל כך צעיר, בן 33, וכשאנחנו עושים מעקב אחרי ליגיונרים שרוצים לבנות עליהם לעתיד, צריך להסתכל על כאלה שעדיין בונים את עצמם, שעדיין צוברים ניסיון, שיש להם פוטנציאל עצום, וכל זה בבמות הכי גדולות שאפשר. יש לנו אחד כזה, במקום הראשון כאן למטה. האמת, את זהבי היה אפשר להוציא מהרשימה הזאת ולשים אותו בפני עצמו בקטגוריות נפרדות, לא?

וייסמן, כמה יכבוש העונה בספרד? (getty)
וייסמן, כמה יכבוש העונה בספרד? (getty)
זהבי, אין ספק שגם בהולנד הוא יככב (getty)
זהבי, אין ספק שגם בהולנד הוא יככב (getty)

1. מנור סולומון - שחטאר דונייצק, אוקראינה
העתיד. זה השחקן שכרגע אמורים סביבו לתכנן את הקמפיינים הבאים של נבחרת ישראל. זה הליגיונר שיכול להפוך לשגריר הגדול שלנו ביום שאחרי ערן זהבי. מנור סולומון זה שם שכבר השתרש היטב בתודעה של הקהילה העצומה של חובבי הכדורגל בישראל, ולמרות שזה נדמה שהוא כבר שנים ארוכות בתודעה הזאת, הוא רק בן 21. הקשר המוכשר עדיין לא עשה דריסה רגל ממשית מבחינת מספרים במדים הלאומיים, אבל כל מי שראה את המשחקים האחרונים בליגת האומות ובפלייאוף של היורו נגד סקוטלנד יודע שהוא היה זה שעשה את ההבדל ברוב הדקות החלשות. זה פשוט לא בא לידי ביטוי בשערים, מטעמי חוסר ניסיון וגם חוסר מזל.

באוקראינה הסיפור שונה בהרבה. הקשר המוכשר כן כבש בעונה שעברה שערים וסיפק בישולים, אך עדיין לא ממש הפך לשחקן הרכב קבוע. ייתכן שזה קשור יותר בעובדה כי הסגל של שחטאר מגוון מאד ולא מעט שחקנים מנוסים יותר יכולים לפתוח בעמדה שלו. עם זאת, שני השערים שלו אשתקד בשלב הבתים של ליגת האלופות, מול אטאלנטה ומנצ'סטר סיטי, והשער הנדיר נגד ריאל מדריד בשבוע שעבר, תרמו למעמד שלו מאד.

אז כן, אנחנו השנה נראה אותו עוד בצ'מפיונס ליג, וכעת גם משחקי הליגה האוקראינית ישודרו כאן בערוץ הספורט, ויש לנו לא מעט מעקב לבצע. יכול להיות שכל הדיבורים מהסוג הזה יכולים להפעיל לחץ על שחקן צעיר, וזה מצד אחד מאד הגיוני שידברו עליו ומצד שני מאד הגיוני להילחץ, אבל היהלום כבר הוכיח שיש לו הרבה יותר מכישרון עצום ברגליים. יש לו אינטליגנציה מסוימת שאין להרבה שחקני כדורגל ישראלים, אז אפשר להיות בטוחים שהוא ימשיך להתפתח בכיוון הנכון.

סולומון, ינסה להראות שאפשר לבנות עליו (צילום מהאתר הרשמי של שחטאר דונייצק)
סולומון, ינסה להראות שאפשר לבנות עליו (צילום מהאתר הרשמי של שחטאר דונייצק)

בונוס:
חוץ מהבכירים, יש גם כמה שמות של שחקנים ששווה לשים עין עליהם מדי פעם. מבין שחקני הנבחרת הנוכחיים, כמובן שאי אפשר להתעלם ממה יעשו ביברס נאתכו בפרטיזן בלגרד הסרבית או אופיר מרציאנו בהיברניאן הסקוטית. כמו כן, יש לנו את אלי דסה בוויטסה ארנהיים מהולנד, וגם נציג ראשון באיחוד האמירויות - דיא סבע באל נאסר.

אבל יש מספר שחקנים שלא ממש נחשבים פקטורים בנבחרת עדיין, ואולי חלק מהם לא יהיו בכלל. גם הם יכולים לייצג אותנו בצורה טובה העונה, ואחד מהם אף עושה זאת - דור חוגי. החלוץ, בדומה לשון וייסמן, כבר תפס מוניטין של סקורר בשורות סט. פולטן האוסטרית, ובקצב הזה ייתכן מאד שגם הוא יעשה מסלול דומה. כמו כן, יש את הליגיונרים השכנים מהליגה הקפריסאית, דוגמת בן שהר, עומר אצילי ודור מיכה, שיהיה מעניין לעקוב אחר מעשיהם. השם האחרון שנקווה שיעשה חיל הוא דור ג'אן, שעבר ממש לאחרונה לפאסוס דה פריירה מהליגה הפורטוגלית. בקיצור, לא יהיה משעמם העונה.

חוגי, שימו עין עליו (getty)
חוגי, שימו עין עליו (getty)