תסמכו על אבא: נאתכו הפך למנהיג של פרטיזן בלגרד

אם תשאלו את אוהדי פרטיזן בלגרד, אין להם שחקן בשם ביברס נאתכו. בשבילם זהו ביברס "טאטקו" (כינוי למילה 'אבא' בסרבית). במקרה הזה לא מדובר רק במשחק מילים חביב: אוהדי פרטיזן באמת רואים בו כסוג של אב, כמחנך, כמנהיג. הם חיכו שנים לשחקנים בעלי השפעה אמיתית שיעמדו בלחץ ויהיו מסוגלים לסדר, לארגן ולנהל את הקבוצה, שבשנים האחרונות נראתה בעיקר כמו ערימת שחקנים עם לא מעט כישרונות, אך בעיקר מבולגנת ומבולבלת. העונה, אחד כזה סוף סוף הגיע.

"טאטקו", שהוביל את פרטיזן לגמר הגביע הסרבי אחרי שכבש את השער היחיד ב-0:1 על הכוכב האדום בלגרד ב"דרבי הנצחי" בשלב חצי הגמר, ינסה הערב (רביעי, 20:00 שעון ישראל, SPORT5) לסיים את העבודה ולעזור לקבוצתו לזכות בגביע חמישי ברציפות. השחורים-לבנים יפגשו את וויבודינה הצנועה, אשר בארון התארים שלה נמצא גביע סרבי אחד בלבד. היא אמנם מגיעה במומנטום חיובי אחרי שגברה על פרטיזן 0:1 במפגש הליגה בין הקבוצות ביום שישי האחרון, אבל יש לציין שפרטיזן עלתה למשחק הזה עם הרכב משני.

שפל וגאות
פרטיזן הגיעה לעונה הנוכחית אחרי שנתיים קשות מאוד, אפילו מסויטות מבחינתה. לא רק שהכוכב האדום, היריבה המרה, זכתה באליפויות, היא גם עשתה זאת כשהיא נמצאת במרחק של כמעט עשרים נקודות ממנה. בעונה שעברה (2018/19) השפל הגיע לשיא אחרי שפרטיזן אפילו איבדה את הסגנות לרדניצ'קי הקטנה והחליפה שלושה מאמנים, אבל לשמחתה במרץ הגיע אליה סאבו מילושביץ'. האחרון הצליח לעשות קצת סדר, לקדם צעירים ולסיים את העונה עם זכייה רביעית ברציפות בגביע. בעונה הנוכחית המטרה הייתה לסגור את הפער שנפתח מהיריבה העירונית.

אז שוב, כפי שקרה בכל קיץ בעונות האחרונות, הסגל של פרטיזן עבר מהפכה. הגעתו של ביברס נאתכו נתפסה כמפתיעה. הוא אמנם הגיע עם סטטוס מחייב מאוד של קפטן נבחרת ישראל (אגב, נבחרת ומדינה שמוערכת מאוד על ידי העם הסרבי), אבל אחרי עונה אישית בה לא הצליח להותיר חותם באולימפיאקוס היוונית. גם גילו המתקדם (32) גרר לא מעט ספקות, אבל הופעה נהדרת שלו עם צמד ב-2:2 הביתי עם אלקמאר בשלב הבתים של הליגה האירופית, נתנה תחושה שייתכן והגיע לקבוצה שחקן מסוג אחר - קר רוח, מקצוען, מנהיג אמיתי. מאז אותו 'סיפתח', נאתכו הפך לבורג מרכזי ולמעט תקופה רעה באוקטובר, ניתן להגיד שלקבוצה הייתה עונה טובה מאוד.

"המאסטרו"
הבעיה העיקרית של פרטיזן בשנים האחרונות הייתה חוסר איזון. בעוד שיטת המשחק שלה הייתה ברורה, היא סבלה מחוסר סדר וארגון אשר התבטאו בשטחים נרחבים לשחקני היריבה וקושי רב במעבר בין הגנה להתקפה. כישרון תמיד היה לה, אבל ההבלחות לא הספיקו כדי להתחרות באופן רציני על האליפות. העונה היא קיבלה מנהל חדש למשחק שלה. נאתכו, אשר לעיתים מוצב כקשר ההתקפי מבין שלישיית קשרי האמצע, מצליח היכן שרבים נכשלו. הוא נכנס בצורה כמעט מושלמת למה שמוגדר בסרביה כמשבצת ה"מאסטרו" - השחקן הבודד שמצליח לקשר בין כל החוליות. זה אמנם לא הספיק לאליפות, אבל היכולת השתפרה מאוד ביחס לשנתיים האחרונות.

פרטיזן פייבוריטית ברורה לזכייה בגביע חמישי ברציפות, והאוהדים גם מרשים להיות מלאי תקווה לעונה הבאה, בה הם חולמים על החזרת הכתר. כש"טאטקו" אהובם מנהל את ההצגה ומצליח "להדביק" את חבריו ביכולתו הטובה, נראה שהכל אפשרי. נאתכו עומד על 12 שערים ו-9 בישולים העונה, מספרים שלא נרשמו מאז עונות השיא שלו בצסק"א מוסקבה וברובין קאזאן. אם ימשיך להתנהג כאבא על המגרש, ילמד, יעזור וישפר את חבריו לקבוצה, ייתכן שלמחנה האולטראס של הקבוצה, ה"גרוברי", תהיה סיבה אמיתית לחגיגה בעונה הבאה. אבל עוד לפני זה, הם רוצים לראות את קפטן הנבחרת מניף הערב גביע חמישי רצוף ותואר אישי ראשון מאז 2016.