יצאו מהשכונה: ערן זהבי הוא הפנים של גוואנגז'ו

מאז שהוקמה, גוואנגז'ו ר.פ תמיד הייתה בצל של האחות הגדולה, גוואנגז'ו אברגראנדה. האצטדיון המיושן, מיעוט האוהדים ביחס לגדולות ויותר מהכל, חוסר היכולת שלה להוות לה יריב ממשי, הפך אותה לעוד קבוצה בליגה הסינית, כזו שלא מצפים ממנה להרבה. מועדון שהוא תחנת מעבר לכשרונות שנמכרים במחירי עתק לקבוצות גדולות בהמשך. בשנה שעברה, משהו השתנה. הכחולים פגשו את היריבה העירונית והאלופה בחמש השנים האחרונות, ולאחר שנתיים של כשלונות, הסתכלו להם בלבן של העיניים עם ניצחון יוקרתי בליגה ו-2:2 בגביע.

הדרבי הזה היה אירוע מכונן בעיר והפיח רוחות של שינוי ותחושה שיש קבוצה נוספת בעיר, ולא סתם, אלא אחת שיש לה מה להציע גם מבחינה מקצועית. חוד החנית של המהפכה בגוואנגז'ו ר.פ הוא ערן זהבי, הווינריות שלו והסירוב להיכנע לבינוניות הדביקה את הקבוצה שלו בטירוף ואחרי שנים נתן להם תקווה שאפשר גם אחרת.

קצת אחרי אותו דרבי, הסינים למדו את מה שאנחנו כבר יודעים, לזהבי אין ממש מעצורים בפה. הישראלי עורר סערה לאחר שהצהיר בצורה חד משמעית: "לא אשאר בקבוצה לא תחרותית". בגוואנגז'ו הבינו שהמצב הקיים לא יכול להמשיך והחליטו על שינוי. "האוהדים מחו על השימוש שלו במילים 'בינוניות' ו'חוסר שאיפות'", סיפר העיתונאי הסיני, וו די, "יחד עם זאת, בדרג הניהולי לקחו את הדברים כהזדמנות ולא כאיום".

שנה אחרי שזהבי הגיע, הוא יפתח מחר (שבת) את עונתו השניה בגוואנגז'ו ר.פ, אבל מה השתנה מאז שהגיע? האם הקבוצה יכולה להתמודד על תארים? מה ההשפעה של קפטן הנבחרת על ההתעניינות במועדון ואיך תיראה העונה הקרובה? לא שונה בהרבה מהעונה שעברה.

ההתעניינות של הקהל המקומי
לתושבי העיר גוואנגז'ו הכי קל להימשך להצלחה של גוואנגז'ו אברגראנדה, שזכתה באליפות בשש השנים האחרונות ובאופן טבעי נחשבת למועדון האהוד בסין, ולכן אוהדי גוואנגז'ו ר.פ נחשבים לרומנטיקנים, אלה שלא מושפעים מהתוצאות המקצועיות. מאז הגעת זהבי, הבאז סביב הכחולים עלה, אבל אם נשווה אותם ליתר הקבוצות, הם נמצאים הרחק מאחור מבחינת כמות האוהדים.

אם למשחקי היריבה העירונית, גוואנגז'ו אברגראנדה, נמכרים 40 אלף מנויים ו-45 אלף אוהדים שמגיעים בממוצע, קבוצתו של זהבי נחשבת לאחד מהמועדונים בעלי ממוצע הקהל הנמוך בליגה. בדומה לשנה שעברה, רק 2,000 מנויים נמכרו למשחקי ג'וואנגז'ו ר.פ. הסיבה היא שהכחולים יפתחו את הליגה באיצטדיון שמרוחק מאוד מהעיר עקב שיפוץ שמתבצע במגרשם הביתי, במה שצפוי לגרום לכמות נמוכה יותר של אוהדים. יחד עם זאת, ניצחונות עשויים להמשיך את המומנטום מהעונה שעברה.

במועדון מבינים שכדי להרחיב את כמות הקהל הם צריכים לשדר כמה שיותר "זהבי" כלפי חוץ, ולכן הישראלי הוא הפנים של הקבוצה מבחינת אהדה ותמיכה ציבורית. כשנכנסים לחנות המוצרים, יש פינה מיוחדת בשבילו עם סט של מוצרי 'זהבי': שעון, תיק, חולצות ואפילו כדור חתום. אף שחקן מקומי לא משווק כמו זהבי, שמכונה ע"י התקשורת "המלך של יואה שיו שאן" (שם השכונה והאיצטדיון הביתי).

סיכומי העונה בסין החלו:ר&פ היא הקבוצה שהביאה הכי מעט צופים העונה למגרשים עם ממוצע של פחות מ10000.
היריבה הערונית בראש עם 45 אלף צופים בממוצע pic.twitter.com/TfvARpSWMf

— Roy Tadmor (@RoyTLuo) November 1, 2016

ההתקפה תתבסס על זהבי ורנאטיניו, החיזוק הגיע להגנה
"אנחנו מעולם לא מרימים ידיים, גוואנגז'ו ר.פ היא קבוצה שאף פעם לא מוותרת בקלות". דראגן סטוייקוביץ' הגיע לכחולים לקראת סוף 2015 כאשר זו היתה בסכנה ממשית לנשור לליגה השניה והוביל אותה להישארות. ב-2016, הוא הוביל את הכחולים למקום 6, כאשר במועדון מקווים שהשנה תתבצע עליית מדרגה נוספת.

הסרבי שם לעצמו למטרה "לנצח את העשירים", אבל גם הוא מבין שהשנה זה הולך להיות קשה יותר, ולכן המוטו החדש הוא "לא לוותר אף פעם" והמטרה להפוך לקבוצה לוחמנית. גוואנגז'ו עברה מתיחת פנים משמעותית ביחס לעונה שעברה, כשצירפה חמישה שחקנים מקומיים שמיועדים להרכב. זה נובע בין היתר מ-"חוק הצעירים" המחייב קבוצה לפתוח בהרכב עם שחקן מקומי אחד מתחת לגיל 23. כמו כן, כדאי לשים לב שהשנה עבר גם "חוק הזרים" שכוונתו לרסן את תופעת ביזבוז הכספים חסרת המעצורים שהשתרשה בכדורגל הסיני. החוק הקיים אומר שאפשר לשתף במקביל על כר הדשא שלושה זרים בלבד במשחק אחד, כאשר כל קבוצה יכולה לרשום חמישה זרים (ארבעה מכל מדינה ועוד אחד מההתאחדות האסייתית) בסגל הרחב.

גוואנגז'ו היא קבוצה שבהגדרה דוגלת בהתקפה,ובמרוצת השנים הזניחה את ההגנה. זו הסיבה שהתחזקו לפני פתיחת העונה בחמישה שחקנים מקומיים בעלי אוריינטציה הגנתית. בעונה שעברה הם החזיקו בתואר הלא מחמיא של "ההגנה השניה הכי גרועה בליגה", משהו שגם סטויקוביץ' מבין שחייב להשתנות. הסרבי שם את הז'יטונים שלו על רנאטיניו וערן זהבי שימשיכו להוביל את ההתקפה, ואליהם יצטרף ז'וניור אורסו הברזילאי. מדובר בשחקן כנף שהגיע מאתלטיקו מיניירו ובעבר אף שיחק בשנדונג וזכה איתה בגביע, כשהמטרה היא שיוסיף עוד מימד של ווינריות לקבוצה.

"החוקים החדשים בהחלט יכולים להקשות על כל מאמן בליגה", סטויקוביץ' סיפר, "ערכתי שיחות אישיות עם הזרים שלנו, אני מקווה שכל אחד מהם הבין את מעמדו ומכבד את ההחלטה של ההתאחדות. העונה היא ארוכה מאוד, לכולם יש סיכוי שווה לשחק, אני בהחלט יכול להסתמך על כל חמשת הזרים ולא רק על שלושה, אשתמש בהם בהתאם לסגנון שאבחר להנהיג בכל משחק".

ואכן, ההצלחה או הכישלון של הקבוצה ייפול על הכתפיים הצנומות של רנאטיניו וערן זהבי, שהפך את הברזילאי לקטלני בהרבה. לפני הגעת קפטן הנבחרת, הברזילאי כבש שער אחד ב-12 המחזורים הראשונים, ואילו לאחר מכן שיפר את הממוצעים שלו בדרך ל-10 שערים בסיום העונה. הצמד חתום יחד עם סטויקוביץ' על חוזה לעוד שנתיים לפחות, כאשר הם אמורים להיות נושאי דגל השינוי של המועדון. "זהבי הוא העוגן של הקבוצה, הוא המוציא העיקרי לפועל ודמות לחיקוי עבור האוהדים", סיפר העיתונאי וואנג די, היחסים המצוינים שלו עם המאמן הם המפתח להצלחת הקבוצה".

העונה שוררות בקבוצה רוחות של שינוי ברמה המקצועית, כאשר הושקעו סכומי כסף משמעותיים בשיפוץ האצטדיון ובהקמת מתחם אימונים חדיש שיצרו אווירה מקצוענית. זהו תהליך כלל מדינתי שעובר על כל הליגה. "הגעתי לסין הישר מהליגה היפנית, שם המקצוענות היא מעל הכל. בהתחלה הייתי בהלם מחוסר הרצינות של השחקנים המקומיים, אבל גם מזו של הזרים", סיפר צ'אנג יון סו הקוריאני, "שחקנים היו מגיעים כמה דקות לפני האימון, חוזרים הביתה כמה דקות אחריו ולא שומרים על משמעת ואורח חיים ספורטיבי. היום הסטנדרטים השתנו".

לצד המחמאות, ההכנה המקצועית של הכחולים לעונה הייתה רחוקה מלהיות אידיאלית. גוואנגז'ו יצאה למחנה אימונים באוסטרליה, והיעד לא נבחר מסיבות מקצועיות. החברה המאמצת של הקבוצה היא חברת נדל"ן שבונה בכל העולם, ובין השאר בעיר ברסביין, שם נערך מחנה האימונים. הכחולים פגשו שם קבוצות מאוד חלשות בדמות קבוצות מליגות נמוכות או קבוצות מילואים, במה שלא יכול היה לשמש כקנה מידה ממשי לקראת הליגה שבפתח. חשוב לציין שיתר הקבוצות נוהגות לקיים משחקי אימון מול יריבות חלשות גם כן.

למרות הכל, המטרה הריאלית של גוואנגז'ו היא לשחזר את ההישג ולהגיע שוב למקום השישי, אבל גם הם מבינים שזה יהיה קשה מאוד לאור ההתחזקות של יתר הקבוצות. ניצחון אחד, אותו השיגה גוואנגז'ו היא בגזרה הכלכלית, בה הקבוצה הצליחה לצאת ברווח נאה של כ-7 מיליון יורו מהקיץ האחרון. הסיבה היא שהקבוצה הצליחה להיפטר מחוזים כבדים של זרים שהושאלו והיוו נטל כבד.

ישראלים בסין? לא בקבוצות בכירות
בקיץ האחרון הוזכרו שמם של מאור בוזגלו וטל בן חיים כמועמדים להגיע לקבוצות גדולות בסין. לצערם או לשמחתם, הסיכוי שנראה מעבר שכזה הוא נמוך מאוד. בעקבות חוק הזרים שמאפשר שיתוף של 3 זרים בלבד במהלך משחק, מועדוני הפאר במזרח משקיעים את מירב כספם על זרים מוכחים ושמות נוצצים, דוגמת אוסקר, קרלוס טבס, אקסל ויטסל וכו' שמיועדים להרכב, בעוד השמות הפחות נוצצים (דוגמת הליגה הסורית) הם כאלה שמעבירים את הזמן על הספסל.

כך למשל, ריקרדו קראבליו, בעבר בריאל מדריד ובצ'לסי, הגיע לשנגחאי SIPG, אבל צפוי לקבל דקות מועטות, אם בכלל, בעקבות שינוי החוק. לכן, הישראלים הפוטנציאלים יוכלו להוביל קבוצות קטנות ונטולות שאיפות, דוגמת גוואנגז'ו ר.פ, או לחילופין להיות שחקני ספסל בקבוצות גדולות.

הליגה נואשת לאלופה חדשה
אחרי 6 אליפויות רצופות של גוואנגז'ו אבנגרנדה, הליגה נואשת לאלופה חדשה. כמו ג'ורדי קרויף כשהגיע למכבי ת"א, גם באלופה הבינו שהמפתח להצלחה טמון במקומיים הטובים ביותר, ולכן רוב שחקני נבחרת סין מעטרים את הסגל של האלופה. מלך השערים של הליגה, גולארט, יחד עם אלאן ופאוליניו ימשיכו להוביל את הקבוצה, כאשר מי שעשויה להוות עליה איום היא ג'יאנגסו של אלכס טישיירה וראמירס, וכן שנגחאי SIPG של אוסקר והאלק, שהרשימה במשחקי ליגת האלופות של אסיה.

מי שעשוי להיות הכוכב הראשון שיעזוב את המזרח הוא קרלוס טבס. השחקן בעל המשכורת הגבוהה בעולם (לפי פירסומים בתקשורת המערבית) נחת בשנגחאי שנחואה, שהודחה כבר במשחק הבכורה שלו ממוקדמות אליפות אסיה. הארגנטינאי כבר סופג ביקורות קשות על היכולת המאכזבת שהציג, וכבר עולות ספקולציות על סיום דרכו. מה שבטוח, הליגה הסינית תמשיך העונה את ההתקדמות המטאורית שלה עם אינספור כוכבים וערן זהבי אחד, שינסה להראות שוב שגם בקבוצה קטנה, הוא גדול על הגדולים.