כיצד ישפיעו החלטות פיפ"א המסתמנות על נבחרת ישראל?
בעקבות הדיווחים על החוקים החדשים, בהתאחדות הבהירו את הקריטריונים לפיהם מתאזרחים יוכלו ללבוש את המדים הלאומיים. וגם: השמות שנמצאים על הפרק
שורת החוקים החדשים, שאמורים לעבור בכינוס פיפ"א הקרוב - צפויים לשנות לא מעט בכל הקשור לנבחרות הלאומיות, והשחקנים שיוכלו לייצג אותן. גם בעולם שלנו, ובנבחרת ישראל, יוכלו להשתמש בחוקים - ולנצל אותם כדי לזמן שמות חדשים לנבחרת. ספציפית, מדובר על החוק שמוריד את כמות השנים שבהם שחקן צריך לשחק בישראל על מנת לקבל את הזכאות לנבחרת - מחמש כיום לארבע בלבד.
לאור ההחלטות המסתמנות, בהתאחדות לכדורגל הבהירו את המצב: ראשית, הקריטריון הבסיסי הוא אזרחות ישראלית - כשבישראל, זו המדינה היחידה שתלויה בדת על מנת לקבל אזרחות. בהנחה שהשחקן מחזיק באזרחות ישראלית, אם השחקן, אביו או אימו סבו או סבתו נולדו בישראל - הוא יכול מיד לשחק.
המשמעות נוגעת בעיקר לשחקנים שאין להם אזרחות ישראלית - לפי החוקים החדשים, אם יעברו, שחקנים כאלה יצטרכו לחכות ארבע שנים, ובמקביל לקבל את האזרחות הישראלית - ואז יוכלו להיות מזומנים לנבחרת ישראל, כמובן בהתאם לדרישות הצוות המקצועי. כאן חשוב להזכיר כי ההחלטות עדיין לא עברו, ונדרשת לגביהם הצבעה בכינוס פיפ"א הקרוב.
המשמעות היא למשל, ששחקנים יהודים, שקיבלו אזרחות בארץ מתוקף חוק השבות - כמו יוריס ואן אובריים שמתחיל בימים אלה את העונה השלישית שלו בישראל, יוכל בתום העונה הנוכחית להיות מזומן לנבחרת.
אריק שוראנוב, למשל, צריך לשחק שנתיים נוספות כדי להגיע למטרה הזאת - וגם גריגורי מורוזוב, בעוד שנה, יוכל לשמש כמגן שמאלי בנבחרת ישראל, לפי חוקי פיפ"א. שמות נוספים הם, למשל, ג'ורדן סבן ממ.ס. אשדוד - שמתחיל העונה את השנה השלישית שלו בישראל, וזקוק לעוד שנה אחת.