קולות אכזבה נשמעו במחנה הישראלי אחרי ה-1:1 מול שווייץ אמש בהונגריה. לא בגלל התוצאה, שנחשבת ללא רעה מול אחת הנבחרות החזקות באירופה, אלא בגלל העליונות שהפגינו השחקנים של אלון חזן והעובדה שסופית נקבע שהם לא יהיו תלויים בעצמם במאבק על אחד משני המקומות הראשונים בבית המוביל ליורו 2024 בגרמניה. אבל אנחנו, כאופטימיים חסרי תקנה, דווקא מסתכלים על הצד החיובי, ולחלוקת הנקודות הזו יש כאלה:
*חלוקת הנקודות מול שווייץ השאירה לקוסובו סיכוי, אמנם קטן, אבל סיכוי, להעפיל ליורו. לכן היא תגיע למשחק בחוץ מול החבורה של יאקין במטרה לנצח ואולי לעשות את הבלתי ייאמן. ניצחון של קוסובו או אפילו תיקו בשווייץ יקבעו שישראל תלויה בעצמה במאבק על המקום ביורו. כלומר, שני ניצחונות, על רומניה ועל אנדורה, ואנחנו נהיה בגרמניה.
*התיקו בבודפשט גם קבע כי המאבק על המקום הראשון בבית יוכרע רק במחזור האחרון. גם ניצחון של שווייץ על קוסובו (בתוספת מה שחייב לקרות מבחינתנו - ניצחון על רומניה) בשבת, לא יבטיח להם את המקום הראשון בבית לפני המחזור האחרון. במקרה הזה, הם יהיו חייבים תיקו כדי להבטיח אותו - תוצאה שתשרת אותנו אם, כמובן, נעשה את העבודה. למה המקום הראשון בבית חשוב? כי על פיו נקבעים הדרגים להגרלת היורו ושווייץ תרצה להיות מדורגת כמה שיותר גבוה.
וכן, לצד שני התרחישים האופטימיים האלה, השורה התחתונה היא ברורה. נבחרת ישראל צריכה לעשות את העבודה שלה ולנצח קודם כל את רומניה ואחר כך את אנדורה. המאזן שלה מול 3 היריבות שעדיין נותרו בתמונת הסיכויים לעלייה: 3 תוצאות תיקו ושני הפסדים. מול רומניה בשבת, המאזן הזה צריך להשתנות. והאם זה לא יקרה, תמיד יהיה לנו את הפלייאוף.
כזכור, מה שלא יהיה, ישראל בטוחה בפלייאוף, בזכות התוצאות בליגת האומות. במקרה כזה היא תפגוש בחצי הגמר את איסלנד או את אוקראינה בחצי גמר הפלייאוף במסלול B, כאשר בגמר היא עשויה לפגוש את בוסניה או את פינלנד/אוקראינה. המשחקים יערכו בשיטה של משחק אחד, כאשר ישראל צפויה לארח את משחק חצי הגמר.