העיקר, עבור אלון חזן ויוסי בניון, הוא העקרונות ושינה ערבה בזוגות. דווקא בתקופה לוהטת של מנור סולומון ואוסקר גלוך הנבחרת הגיעה למשחק היום (שבת) מול קוסובו בלי הסקורר האימתני שלה ושל הכדורגל הישראלי שהיה חסר מול יריבה אפורה ומגושמת, במשחק שנגמר ב-1:1 מאכזב שכולו על הראש של הצוות המקצועי. צוות ששיקוליו היו מפגן כוח, עוצמה ועקשנות - הכל חוץ משיקולים מקצועיים רציניים.
אין בסגל אף מחליף ראוי לבלמים. דן גלזר ולירן רוטמן הוזעקו כרזרבות, ובצוות המקצועי שכחו מקיומו של חאתם עבד אלחמיד. היה ברור מראש שגם מוחמד אבו פאני היה יכול לעזור במשחק מהסוג הזה, אבל יותר מכל רוחו של ערן זהבי ריחפה מעל בלומפילד.
כל הרמה של אלי דסה ודורון ליידנר זעקה ערן זהבי. כל כניסה לרחבה של אוסקר גלוך ומנור סולומון הזכירה עד כמה החיסרון של ערן זהבי קריטי. הטעות של רז שלמה אמנם גרמה לשער העצמי של דסה, אבל טעויות (במיוחד של שחקנים צעירים) הן חלק מהמשחק וחלק משכר הלימוד. הטעות הקשה בוצעה הרבה לפני המשחק.
בוועדות החברה למיניהן וכנראה גם אצל כמה שחקני נבחרת צרי עין, חיככו ידיים בהנאה כשערן זהבי לא זומן. אנשי מקצוע מבינים וראויים, לעומתם, היו תמימי דעים: מדובר בטעות קשה שתפגע בנבחרת.
יו"ר ההתאחדות שינו זוארץ עוד ניסה להציל את המצב, ללא הצלחה, במסע דילוגים מביך. אלון חזן ויוסי בניון לא הפנימו את רצון העם ואת הצורך המקצועי לראות את הסוקרר פותח את הקמפיין, ובניון הלך עם הרפורמה שלו עד הסוף. הוא שילם ביוקר.
שון וייסמן ותאי בריבו מהספסל הם לא תחליפים ראויים לזהבי. איבוד נקודות בבית, לנבחרת כל כך בינונית כמו קוסובו, עוד עלול לעלות לנבחרת באחד משני המקומות הראשונים בבית. בשורה מיוחדת לא הגיעה מהמשחק הזה, זולת הקהל הנפלא שדחף את הנבחרת.
רבע שעה לסיום חזן למעשה הודה בטעות ההיסטורית שלו ושל בניון כשעבר לשחק עם וייסמן ובריבו ביחד. שניהם מוכשרים, עם הרבה לב, נשמה ופוטנציאל עתידי, אבל כרגע זהבי עדיין עדיף על המגרש משני שחקנים בוסריים במעמדים כאלה.
ברור שגונבי הדעת ימשיכו לדקלם דפי מסרים על כך שאין שחקן מעל הנבחרת ויוסיפו מילים כמו "זמן", "תהליך" או "סבלנות", אבל בשורה התחתונה אכזבנו במשחק הראשון בקמפיין ובמבחן התוצאה. עכשיו אסור להפסיד בשווייץ.
בצד החיובי נקח מהמשחק הזה את הופעת הפרידה של ביברס נאתכו האגדי, כפי שהובטח לו מראש. עקרונות לפי משקל: שריון דקות משחק זה בסדר, אבל לא לחלוץ הכי טוב שלנו שרק רצה לישון בלילה שלפני המשחק. לא הפסדנו במזל, נכון, ההופעה הייתה בינונית מינוס, אבל אני לא מסכים עם מי ששרק בוז בסיום המשחק. לא הדרך.