נבחרת ישראל יורדת, שוב, עם הראש בין הידיים. זה כמעט המצב הקבוע של הכחולים לבנים, וכל מי שאוהב אותם, אולי מאז ומתמיד. וזה קרה גם הערב (שישי) - אחרי הופעה עצובה ותבוסה 4:2 מול אוסטריה בקלאגנפורט. ישראל שוב מיקסמה מעל ומעבר את היכולות שלה בהתקפה, עם שני שערים (כמעט) מכלום - אבל שוב הפגינה יכולת חלשה מאוד בהגנה, יצאה עם רביעייה - וכל זה, אחרי הופעה יוצאת דופן של אופיר מרציאנו בין הקורות.
הנבחרת עלתה למשחק הזה כשהיא משוחררת לגמרי מכל לחץ: סקוטלנד עשתה את המוטל עליה במשחק מול מולדובה, הבטיחה את מקומה בפלייאוף - מה שאומר שישראל יכולה היתה, סוף סוף, ליהנות. אבל ספק אם היא נהנתה הערב; בעיקר בגלל החולשה המרכזית שלה בקמפיין הזה (ובקמפיינים האחרונים בכלל) - משחק ההגנה. 19 שערים ספגה ישראל בתשעה משחקים בלבד - רק מולדובה ואיי פארו החלשות ספגו יותר.
והאמת היא שמי שראה את המשחק, יכול היה לראות תוצאה כזו כבר במחצית הראשונה. ישראל אמנם ירדה להפסקה ביתרון 0:1, אבל יכולה היתה לספוג שניים כבר במהלך 45 הדקות הראשונות. אופיר מרציאנו רשם משחק יוצא דופן, לכל הדעות המצטיין של ישראל הערב, וכמה מתסכל שדווקא בערב כזה הוא מוציא ארבעה כדורים מהרשת.
ביום שני, הנבחרת תיפרד מקמפיין מוקדמות המונדיאל. איי פארו תהיה כאן, כשהבחורים של רוטנשטיינר יילחמו על המטרה האחרונה שלהם - לשמור על המקום השלישי, כדי לנסות ולעלות דרג. אבל האמת היא שכל עוד הבעיה בקו האחורי של ישראל תתוקן, לא נוכל להגיע רחוק באמת.