לאחר עשרות תלונות מצד אוהדים עם מוגבלות, קיימה הבוקר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת דיון דחוף בפגיעה בזכויות אוהדים באצטדיוני הכדורגל – והציבה שורת דרישות לשינוי מיידי.
הדיון התקיים ביוזמת ח”כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית), בשיתוף חברי הכנסת מיכל וולדיגר, קטי שטרית, גלית דיסטל אטבריאן ומישל בוסקילה, וזכה לנוכחות של התאחדות הכדורגל, משרד התרבות והספורט, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים וארגוני ספורט ונגישות.
הטריגר לקיום הדיון היה מקרה שאירע בחצי גמר גביע המדינה באצטדיון בלומפילד, בו נאלץ שלום אורי טרבלסי, אוהד צעיר המתמודד עם ניוון שרירים, לצפות במשחק דרך מסך טלפון – לאחר ששדה הראייה ביציע הנכים נחסם על ידי קהל עומד. טרבלסי לא היה היחיד – אוהדים נוספים העידו כי עמדות הנכים מוצבות לעיתים מאחורי שלטי פרסום, מאבטחים או פשוט באזורים בלתי נגישים.
“לא ייתכן שאדם שנכנס לאצטדיון אחרי מאמץ פיזי ורגשי עצום, ייאלץ לצפות במשחק דרך מסך קטן – רק כי איש לא טרח לחשוב על כך שהקהל נוהג לעמוד במשחקים חשובים”, אמרה ח”כ סון הר-מלך בפתח הדיון. “לא מדובר בפינוק – אלא בזכות בסיסית. הגיע הזמן לשים סוף לעוול הזה.”
במהלך הדיון נשא טרבלסי דברים מרגשים: “אני אוהד כדורגל – וכמו כל אוהד, אני רוצה להיות חלק. לראות. לחוות. אבל עבורי, ההגעה לאצטדיון היא מסע לוגיסטי מורכב – וגם כשהצלחתי להגיע, במשחק חצי הגמר האחרון, פשוט לא ראיתי את המשחק. הקהל עמד, חלקו על הכיסאות, ואני – נשארתי מאחור. צפיתי במשחק דרך הטלפון. תחושת ההשפלה והניתוק – קשה לתיאור.”
טרבלסי סיפר על פנייה ששלח כבר ב-2023 לאחר חצי גמר אחר, ועל תגובות שקיבל מההתאחדות: “להגיד לקהל לשבת זה לא פתרון – זו הסרת אחריות. אי אפשר לצפות ממי שחי את המשחק בדופק גבוה לשבת לאורך כל המשחק. זה לא פייר ולא ריאלי.”
עוד הוסיף טרבלסי: “אני דורש פתרון מיידי – כבר בגמר הקרוב – כמו הגבהת יציע הנכים או חסימת שורות מלפניו. ולעתיד – להחיל התאמות קבועות ונגישות מלאה כבר מהעונה הבאה. זו לא מטאפורה – זו המציאות שלי ושל מאות אוהדים נוספים.”
ח״כ טלי גוטליב אמרה במסגרת הדיון: “אני אסירת תודה לח״כ לימור סון הר מלך שמשקיעה את מרצה להעלאת המודעות החברתית לקשיי ההנגשה לנכים ולמאותגרים באשר הם ועומדת על החובה של החברה כולה להנגיש לכל נכה בכל מקום בהתאם למורכבות הדבר. מצופה כי כל הנוגעים בדבר, בשל חוסר המודעות שלהם, ישבו סביב השולחן עם אנשים בעלי המוגבלות הרלוונטית שידעו לדברר ולהציג את סוג ההנגשה שצריך ליצור.”