אין תירוצים: מכבי חיפה עמדה במטרות החלון

אחרי שני משחקי נפל, יצאנו אתמול (שלישי) למשחק לג ראשון בגביע מול מכבי נתניה, אולי הקבוצה בכושר הכי טוב בליגה נכון להיום. מבט אחד על ההרכב ההזוי לחלוטין שהעלה בכר בשם שמירת רגלי הכוכבים, ואז מבט מהיר על השמיים שמעל האצטדיון, הבהירו לנו שלא נזכה לראות כדורגל ברוח ברזיל 70' מאף אחת מהקבוצות.

אז כן, במחצית הראשונה לא ראינו כדורגל גדול, כצפוי, אבל כן התפתח משחק מעניין ודו צדדי, שהסתיים ביתרון שער לנו מרגלי שובר הבצורת הרשמי של מכבי חיפה, מר דין דוד. הגם שספק גדול אם תפקודו במגרש היה מובן גם לו עצמו עד הסוף, הוא יודע להגיח לפינות האפלות בסופה של מסירת רוחב (אחלה צ'יבוטה) אולי הכי טוב במכבי חיפה. דחיקתו אמנותו.

לשער של דין דוד קדם אירוע טבע על סף התנכי, בדמות מבול ישר מתוך ספר בראשית. אני לא חושב שיצא לי לראות כמות מים מטורפת כזו יורדת בבת אחת בזמן משחק כדורגל בלייב בעבר, והייתה לכך השלכה די ישירה על המשחק.

קודם כל, השיטפון הוליד משהו כמו שש קרנות רצופות של נתניה, מלוות בהחטאות מטורפות לחלוטין. כשכבר נרגע הגשם, נותרנו עם משטח חלק, והכדור התחיל לטוס בשני צידי המגרש. בצד של נתניה יצא לנו לכבוש, וירדנו למחצית עם יתרון שער.

עד כמה שנחמד היה לכבוש סוף סוף אחרי הנפט בעיניים שראינו בשבוע שעבר, זו עדיין לא הייתה היכולת שאנחנו רוצים לראות ממכבי חיפה, ומכבי נתניה הייתה ראויה מאוד לשוויון. באופן כללי, נתניה של קוז'וק מסודרת ונראית הרבה יותר קבוצה מאשר בימי הראן אנד גאן של בני לם, בה יכולת לצפות לסקנדל או פסטיבל באותה הסבירות.

ואכן, בתחילת המחצית השנייה היא גם השיגה אותו (טיפה גול של משפתי, זינוק מאוחר וסגירת פינה לא טובה), ומיד לאחר מכן, הפכה בשער נגיחה מבית היוצר של הפקרות בירוק. הקישור האחורי שלנו, בניהולם של אבו פאני וגוני נאור, ערך באותם הרגעים מופע היעלמות מרהיב וכל הקבוצה נראתה מבולבלת ומבוהלת. בילד אפ אין, התקפה אין, הגנה אין. הייאוש התחיל לחלחל, המשבר נראה כמעמיק, העמה יעמיק והשלישי של נתניה מרחף באדי הכפור.

ואז, חילוף, ועוד אחד, ועוד כמה, ומבלי לשים לב, מבעד חשכת העננים האפלה, הגיחה קרן אור ירח קטנה: לראשונה מזה חודשים, מכבי חיפה שיחקה את רבע השעה האחרונה של המשחק בהרכב מלא.

לומר שיש הבדלים בין ההרכב הראשון למחליפים במכבי חיפה יהיה אנדרסטייטמנט ברמה של לומר שהחולצות של השחקנים אתמול היו מעט לחות בסיום המחצית. יא רבנן, אלו אשכרה שתי קבוצות שונות לגמרי! הדברים אמורים בעיקר בצמד המגנים, קורנו וסונדגרן. פערי הרמות בינם לבין המחליפים שלהם הם בלתי נתפסים.

כל השחקנים שנראים כבר חודש כאילו הם משחקים עם נעל ימין על רגל שמאל ולהיפך, פתאום נזכרו בכוכבותם והתחילו לדחוף את הכדור קדימה בחמת זעם. מוחמד אבו פאני, שעד לאותו הרגע הפגין תצוגה אנמית בואכה וייצמן יער, התעורר לחיים, חזר לחלץ, ובאדיבות אצילי - להפציץ את השוויון. האגפים רחשו, ברחבה בחשו, ואחרי שבועות רבים של אנמיה, לפרק זמן קצר, יצאה מכבי חיפה מהצל, ומה זה השאירה לנו טעם של עוד...

כן, זה עדיין לא זה, החדות לא לגמרי שם, אבל אין ספק שעם שובם של הבכירים לכושר, ובהרכב מלא, מכבי חיפה תשוב להציג יכולת טובה בהרבה, ויש לקוות שגם התוצאות תיראנה בהתאם. לא שהתוצאה של אתמול רעה לנו, כן? בפורמט המוזר הזה של שני משחקי רבע, העברנו את ההכרעה לסמי עופר. גם אם לא השגנו מקדמה, יתרון הביתיות הוא משמעותי למדי בגומלין, מן הסתם.

בשולי העניינים, מי שחווה משחק לא משהו בכלל היה קשר הרכש, גוני נאור. כמובן שבתקשורת החיפאית עמוסת הפרופורציה כבר נחרץ גורלו ודובר על הצורך בלהביא עוד קשר 6, כי הרי ידוע שקבוצה צריכה לפחות שישה כאלו בכל רגע נתון.

אז קודם כל, כן, לא היה לו משחק טוב בכלל, בייחוד במחצית השנייה, שבה הוא שחה פרפר על הדשא. מצד שני, צריך לזכור - גוני נאור לא הגיע למכבי חיפה על תקן של כוכב או מושיע. הוא שחקן מחליף, והוא גם לא מחליף ראשון בעמדה שלו. ברגע שמחמוד ג'אבר ישוב לכשירות מלאה, והוא לא רחוק מכך למיטב הבנתי, גוני יהיה רביעי בהיררכיה. כך או כך, אלו חבלי הקליטה שלו במועדון, הוא עדיין צעיר ובוסרי לרמות שנדרשות מקשר אחורי במכבי חיפה. אין מה להמליך ואין מה להספיד בהקשר שלו, תנו לו זמן ותתאמו ציפיות בנוגע אליו. אני די בטוח שהוא עוד יתרום למכבי חיפה לא מעט בעתיד, את האופי המתאים, בנחישות והרצון יש לו בוודאות.

ואם אנחנו כבר עוסקים בענייני רכש, איך אפשר שלא לתת ארגז שלם של מילים טובות, סופרלטיבים ונשיקות על המצח למכבי חיפה כולה כמערכת, שהצליחה להנחית את מי שיכול מאוד להיות שובר שוויון במאבק האליפות - דיא סבע. גם נוכח הצעות גבוהות בהרבה מטורקיה וממכבי תל אביב, סבע בחר במכבי חיפה, וזו עדות וסימן לנקודה הבריאה והעוצמתית שבה נמצאת כיום מכבי חיפה כמועדון. חלון שלישי ברציפות בינואר שבו מגיע שחקן משמעותי מאוד, במטרה לעזור בשלבי ההכרעה. והפעם, זה קרה בניגוד לכל ציפייה, אשכרה נס גלוי בזמן שכולנו כבר הרמנו ידיים. פשוט כל הכבוד לגל אלברמן, לברק בכר ולכל המעטפת המקצועית במועדון על ההחתמה הזו.

גם אם חלילה זה לא יסתדר מקצועית, וזו אופציה, מה לעשות, אי אפשר שלא להעריך את הנחישות והשאפתנות. וזה כל מה שאנחנו כאוהדים רוצים לראות מהמועדון שלנו. זאת ועוד - ברק בכר זרק רמז אתמול בנוגע לשחקן רכש נוסף. קודם כל, תיאבון בריא יש לו לבחור. דבר שני, מבחינתי לפחות זה לא כזה משנה, את מטרות הרכש המרכזיות שלנו בחלון הזה כבר השגנו. אפס תירוצים מעכשיו.

יאללה, יום שני, חוזרים לנתניה. נקווה שעד אז תגיע היונה עם עלה זית בפיה, ולאחר הפגישה עם האוטובוס החדרתי של קורצקי, נוכל לחנות את התיבה הירוקה שלנו בפסגת הר אררט וואן זירו בשלווה.

שבוע טוב וירוק לכולם!!