האם אנדרדוג היא תכונה חולפת? זאת השאלה שחלפה לי בראש לפני ובעיקר אחרי המשחק. לא היה אחד שדיברתי איתו שהאמין באמונה שלמה שבאר שבע הולכת לנצח. לא יעזור כמה נהיה יותר טובים ממכבי תל אביב העונה, לא רק שבאר שבע מעל מכבי בטבלה לאורך כל העונה, גם במפגשים שלהם העונה יחס השערים הוא 2:6 לטובת האדומים.
אבל אנדרדוג היא תחושה שאולי רק ילדי שנות האלפיים מבין אוהדי ב״ש לא מכירים, לא רק שבפיגור של 1:0 הייתה תחושה שהסיכוי לחזור לא גבוה, גם במצב של 1:3 הייתה תחושה שזה עוד יכול לברוח לנו.
שני המפגשים של ב״ש ומכבי השבוע עמדו בסימן האם ניתן לנצח את אותה קבוצה פעמיים. בכל תכנית ספורט בכל שיחה בין אוהדים השאלה הזאת עלתה. בסיום שני המשחקים אפשר להגיד שהאסטרטגיה של ברדה עבדה: להפריד בין שני המשחקים ,על המשפט הזה חזר ברדה בתקשורת וגם בחדר ההלבשה.
על אף הגול מטעות מביכה של הגנת ב״ש, הדרומיים הגיעו מסודרים עם ביטחון, אנסה שלא היה ברור איך הגיע להרכב הצדיק את ההימור עם מבצע אישי אדיר וחטואל (לא בפעם הראשונה בגביע) נותן לבאר שבע את מה שהיא צריכה בשביל לעלות לשלב הבא.
המשחק אתמול היה עוד ציון דרך עבור ברדה. אחרי שמעד במשחק נגד מכבי חיפה, ברדה הוכיח שהוא יודע להביא קבוצה למשחק גדול ולנצח.
אי אפשר שלא להתייחס להפסקת המשחק אתמול, זה לא שאוהדי ב״ש לא זרקו בעבר חפצים לדשא אבל אוהדי מכבי הגזימו ולא בפעם הראשונה. אחרי שביישו את הכדורגל הישראלי כולו עם התנהגות דומה במשחק של הליגה האירופית וכמעט קיבלו הפסד טכני, אוהדי מכבי הביאו את הבושה גם לחצי גמר גביע המדינה. חבל רק שרנשרייבר נתן פרס לזורקי החפצים בדמות עשר דקות תוספת זמן.
תודה מיוחדת מהקהל האדום מהדרום היא עבור יואב זיו, שכמו בני לם התגרה בקבוצה וקיבל שלישייה. אין ספק שטירוף כזה ביציע ב״ש ראיתי פעם אחרונה נגד מכבי נתניה.
אז האם גם לגמר נגיע בתחושת אנדרדוג? כנראה שכן והפעם אולי גם במידה של צדק. אבל הפועל באר שבע של העונה הוכיחה שהיא קבוצה טובה וחזקה שיכולה לעמוד מול כל יריבה בתנאי שהיא מגיעה לשחק כדורגל בלי פחד.
האם זה יספיק לנצח את חיפה? את זה נגלה בטדי.