פרס טוני: 10 זוויות על המשחק הראשון בגמר הפלייאוף ה-NBA

1. טוב, האמת היא שהמסקנה הראשונה היא לא ממש על כדורסל. מישהו מכם ראה את ג'וליה דייל, ילדה בת 12, שרה את ההמנון האמריקאי לפני תחילת המשחק? בכל מקרה, לילדה יש כישרון. הרבה כישרון. ועוד פרט קטן מעניין על ג'וליה: לפני המשחק, הרקורד של מיאמי כשג'וליה הגיעה לשיר את ההמנון הוא 18 ניצחונות ו-2 הפסדים. מה קרה לאלילת המזל של ההיט הפעם?

2. טוב, ועכשיו למשחק עצמו. עם כל הכבוד לאנרגיות שהוא מביא, יכולת החסימה שלו, אחוזי הקליעה המצוינים ואפילו הקעקועים, כריס אנדרסן יהיה חייב לעצור או לפחות להאט את טים דאנקן באחד על אחד. יש לו את היכולות האתלטיות ואין סיבה שהוא לא יצליח להקשות על דאנקן בפוסט. כל עוד הקלעים של הספרס צולפים, להיט תהיה בעיה להמשיך להביא עזרה ל"בירדמן". וכל עוד אתם אוהדי כדורסל טוב ויפה, כולכם צריכים לקוות שהוא יצליח (לפחות חלקית) במשימתו מול דאנקן. הרי בכל זאת, מי מעדיף לראות את ג'ואל אנתוני האפור על המגרש?

3. "אהבתי את הדקות של שחקני הרוטציה שלנו", אמר אריק ספולסטרה אחרי המשחק. "האם הרוטציה תהיה כזו רחבה גם בשאר המשחקים בסדרה? אני לא יודע, עוד נראה", ענה. האמת, אפשר להבין אותו. נוריס קול, ריי אלן וכריס אנדרסן הם שלושת המחליפים "הבטוחים" בספסל של ההיט. מכאן ואילך, כמעט לכולם יש הזדמנות. שיין באטייה מאכזב (23% מהשלוש) ומתחיל לראות ירידה משמעותית בדקות משחק, מייק מילר מראה יכולת משופרת במשחקים האחרונים, ואפילו ג'ואל אנתוני מקבל דקות מפעם לפעם. אבל דווקא שני השחקנים היחידים שלא ממש מקבלים צ'אנס להשפיע בפלייאוף השנה הם כאלה שכבר הוכיחו את עצמם בעבר. ואם ההיט יפלו לבור עמוק יותר בסדרה, לספולסטרה יש עוד שני שפנים פוטנציאליים בכובע – ג'יימס ג'ונס ורשארד לואיס. בתקווה שיכולת הקליעה שלהם משלוש לא קפאה בזמן שהישבן שלהם התחמם.

4. אחד הדיונים הגדולים סביב מיאמי הוא הדרך בה לברון ג'יימס צריך לשחק. ללכת לבד? לסדר לאחרים? לתקוף את הסל? לדאוג לכולם? 18 נקודות, 18 ריבאונדים ו-10 אסיסטים זו שורה סטטיסטית יפהפייה, אבל האם ספולסטרה היה חותם עליה בכל משחק? נכון, הייתה לו מטרה ברורה – להכניס את שאר השחקנים לעניינים, במיוחד את ווייד ובוש. ההיט הקפידו לתת לבוש את הכדור במצבים שהוא אוהב בתחילת המשחק, וניסו בכוח לתת לווייד את הכדור בצבע מול דני גרין. את המחצית השנייה, לדוגמא, ההיט התחילו עם פיק-אנד-רול בין וויד לבוש. אבל אחרי שלושה רבעים בהם השיטה עבדה, ברבע הרביעי וויד ובוש קפאו. הבעיה הייתה שלברון לא היה במצב המנטלי להשתלט על המשחק התקפית בעצמו אחרי שכל המשחק התחלק שווה בשווה בזריקות עם ווייד בוש. איפה עובר עמק השווה?

5. לקראת הרבע השלישי, מיאמי החלה לשלוח שמירה כפולה על השחקן עם הכדור בפיק-אנד-רול של סן אנטוניו. הטקטיקה ההגנתית הזו, שעבדה בצורה מושלמת מול אינדיאנה (בעיקר במשחק 7), יכולה להיות קצת בעייתית ומסוכנת יותר מול הספרס. למה? שתי סיבות: 1. לספרס יש קלעי שלשות טובים הרבה יותר מלפייסרס. 2. בשונה מהפייסרס (שרעדו להם הידיים במשחק 7), הספרס הם קבוצה מנוסה שלא מרבה לאבד כדורים. השמירה הכפולה והידיים הארוכות של מיאמי לא יבלבלו את סן אנטוניו המנוסה כל כך מהר.

6. "4 איבודי כדור לסן אנטוניו ב-48 דקות. אני לא צריך לומר שום דבר אחר", אמר סטיבן סמית' אחרי המשחק. האמת, גם אני לא צריך לומר שום דבר אחר. כי כמו שלימד אותנו גרג פופוביץ' באותו ראיון מפורסם במהלך אחד המשחקים בפלייאוף העונה, איבודי כדור יכולים הסביר הרבה דברים.

7. 5 מ-18 מהשדה ו-5 איבודי כדור. השורה הסטטיסטית של מיאמי כולה ברבע האחרון. אז נכון, ההיט טענו שהעייפות השפיעה עליהם. אבל רגע אחד, למה ההיט היו עייפים וסן אנטוניו לא? מה, הייתה הגרלה? או שפשוט סן אנטוניו טאטאה את ממפיס הביתה בסוויפ ומיאמי התקשתה מול הפייסרס? אז לפני שההיט מדברים על עייפות במסיבת העיתונאים, בואו לא נשכח שאת זמן המנוחה סן אנטוניו קנתה לעצמה. ובפלייאוף ארוך ומייגע שכזה, זמן מנוחה הוא חשוב מאוד, ואם לא השגת אותו לעצמך – בעיה שלך.

8. דוויין ווייד חייב לשחק יותר טוב. פשוט חייב. זה לא סוד, כולם יודעים את זה. אמנם הוא היה טוב במחצית הראשונה, אבל ברוב המקרים, כשמיאמי הייתה צריכה אותו והלכה אליו, הוא לא הצליח לספק את הסחורה. הוא אמנם קלע 17 נקודות, אבל אף אחת מהן לא הגיעה ברבע הרביעי. ההגנה שלו על קוואיי לנארד ובעיקר על דני גרין (שהאמת, התקשה מולו במחצית הראשונה) הייתה שערורייתית. הסל שהעלה את הספרס ליתרון ברבע הרביעי (לראשונה מאז הרבע הראשון) נקלע על ידי לנארד, אחרי סגירה רעה של ווייד לריבאונד הגנה. כמה סמלי..

9. "אם מיאמי תרצה לנצח את הספרס בסדרה הזו, זה יהיה חייב להיות בנוק-אאוט", אמר מג'יק ג'ונסון אחרי המשחק. כשמסתכלים שוב על המשחק הראשון, אפשר לראות על מה מג'יק מדבר. במשך שני רבעים וחצי (מאמצע הרבע הראשון עד סוף הרבע השלישי) זה נראה היה שההיט שולטת במשחק. למה רק נראה? כי בפועל, מיאמי לא עלתה ליתרון דו ספרתי בשום שלב. הקהל לא באמת נכנס לעניינים באף רגע במשחק, ודווקא כשהיה נראה שלהיט יש צ'אנס לברוח, ספולסטרה הוציא את ווייד ולברון באותו זמן. אז אולי עכשיו ההיט למדו – כשאתה נותן לחבורה המנוסה של הספרס להישאר קרוב, אתה תפסיד. מג'יק זה לא אחד שמדבר סתם.

10. טוני פארקר. זהו, פשוט טוני פארקר. כל הסבר שאני אנסה לתת פה פשוט יהרוס או יקטין את ההופעה של הצרפתי. אז נישאר עם הדברים הבסיסיים, ונגיד את זה שוב: טוני פארקר.