הזכיה של גליל הייתה הפספוס של הפועל ת"א
הזלזול בצפוניים, החסרון של מכבי והיציאה מפוקוס של ת'רדקיל: 20 שנה חלפו, זילברשטין עדיין לא התאושש
לאוהדים הוותיקים של הפועל תל אביב לא כל כך פשוט להיזכר בעונת 1992/3. מצד אחד, זו הייתה אולי העונה הטובה ביותר של המועדון בעידן המודרני - רלף קליין ז"ל על הקווים, ניצחון מרשים בדרבי, זכיה בגביע המדינה והעפלה לפלייאוף מפסגת הליגה, לראשונה מאז 1969. מצד שני, היה שם פספוס של הזדמנות, כנראה בלתי חוזרת, לזכות באליפות.
אז מה היה לנו? למרות בעיות תקציביות (כמה מפתיע) ופרישתו של פרוויס שורט האגדי אחרי קדנציה קצרצרה, באוסישקין התגבש אז סגל יוצא מן הכלל. דייויד ת'רדקיל, מגדולי הזרים שנחתו כאן מאז ומעולם, ראדנקו דובראש הצלף הביישן, וקאדר ישראלי איכותי שכלל בין היתר את עמוס פרישמן, חיים זלוטיקמן, שמעון אמסלם ותומר שטיינהאואר
סדרת חצי הגמר בין הראשונה בטבלה, לרביעית, הפועל ירושלים, נחשבת עד היום לאחת האיכותיות, הסוערות והדרמטיות שידע הכדורסל הישראלי: התל אביבים ניצחו בשיניים רק במפגש החמישי והמכריע, אבל אצל רובנו צרוב בקופסה בעיקר מה שקרה במשחק מס' 4, כשדובראש ודני גוט מחליפים מהלומות ויורם חרוש, שאימן את הירושלמים, נפגע מבקבוק בראשו והתעלף.
אלא שהחדשות האמיתיות באותו הערב הגיעו בכלל מכפר בלום, שם הפועל גליל עליון הדהימה את מכבי ת"א במשחק האחרון בסדרת חצי הגמר המקבילה, ובכך הבטיחה שלראשונה זה 23 שנים הצהובים לא יזכו בתואר הנכסף. בדיעבד, בהחלט יכול להיות שלהפועל היה עדיף לקבל את מכבי בגמר.
לפני שאתם מרימים טלפון לשלוותא וממליצים לאשפז אותי בכפיה, תנו לי רגע להסביר. העובדה שהמאבק על האליפות היה מול גליל פגעה במידה מסוימת במידת הדריכות של האדומים מתל אביב. לימים סיפר ניר מטלון מהגליל שלפני המשחק הראשון בגמר, יושב ראש הפועל יורם "פיקו" רוזביץ' המנוח הציץ לחדר ההלבשה של האורחים מהצפון. "הו, סוף סוף אנחנו מקבלים פה קבוצה נחמדה וסימפטית, בלי מכבי המגעילים האלה", אמר רוזביץ'.
לדברי מטלון, נימת הזלזול שהורגשה באוויר הספיקה, ושחקני גליל אפילו לא היו צריכים להתחמם כדי להתפוצץ על המגרש. תוסיפו לזה את העובדה שת'רדקיל הגיע לסדרה כ-20 דקות לפני הטיפ-אוף, לפי העדויות של כולם מסטול מהתחת, ותקבלו את אובדן יתרון הביתיות כבר במשחק הראשון. המומנטום עבר לקבוצה של פיני גרשון ומכאן הדרך לדובדבנים הייתה קצרה. 1:3 בסדרה.
"עם כל הכבוד לגליל, הפסדנו אליפות למוכתרי וג'רי סיימון", אמר לי השבוע אמסלם, שעדיין חי כל פריים ופריים בסרט הזה. לו אין ספק שהפועל ההיא הייתה הקבוצה הטובה ביותר ששיחק בה אי פעם. אז מה לעזאזל קרה שם, אני שואל. "זה שילוב של הוויכוח בין ת'רדקיל לרלף, בטחון עצמי מוגזם שלנו, שנבע מהזכיה בגביע, וכמובן גם בגלל שמכבי כבר עפה", הוא עונה. "זו השנה שאני אקח איתי לקבר", מסכם אמסלם. האמת? גם אני.
נ.ב: לא באמת חשבתם שאוהד הפועל יסיים בלי קצת שמחה לאיד, נכון? אז נחמה מסוימת כן הייתה לנו באותה עונה. הרי קבוצה אדומה הניפה את הצלחת, ולא פחות חשוב מכך, את סדרת הגמר מכבי ראתה מהבית…