קרב רב: הפסד של קורנפיין הוא הפסד של כל החברה הישראלית

"למה עכשיו?", "מה  זה התזמון הזה?", "עד שלבית"ר יש עונה טובה", "ארקדי  סתם עושה דווקא לאוהדים  ומחבל בקבוצה". הרבה טענות ומענות הושמעו מאז החל המהלך הזה, שהנחית בירושלים את זאור סדאייב וג'יבראיל קדאייב, צמד השחקנים הצ'צ'נים שדתם היא האסלאם. היו גם כאלה שתהו מה בדיוק האינטרס של גאידמק כאן ומה באמת עומד מאחורי המהלך.

אין ספק, כל השאלות והתהיות הללו ראויות, וחשובות. התקשורת והאוהדים העלו אותן לאחרונה - והן לגמרי במקום. זאת אומרת, הן היו במקום. כל עוד המהלך הזה היה בתחילתו, הן היו במקום. אפילו בשלבים הראשונים אחרי שהוא יצא לפועל. אבל הזמן לזנוח לחלוטין כל תהייה שכזו חלף ועבר לו. הוא עבר ברגע שהשניים הפכו לשחקני בית"ר והחלו להתאמן בקבוצה. וזה נהיה לגמרי הכרחי לדחות את השאלות האלה לזמן אחר, כשארגון לאומני קיצוני החריף את פעולות המחאה שלו כנגד המהלך.

ועכשיו? עכשיו להעלות את העניינים האלה לסדר היום יהיה כבר ממש רשלנות פושעת. כי המהלך הזה - שהחל בתזמון גרוע ומתוך אינטרסים לא ברורים - כבר מזמן חרג את גבולות יחסי גאידמק-בית"ר, את גבולות יחסי "אוהדי" בית"ר עם הקבוצה בכלל, ואת גבולות ליגת העל בכדורגל, או את גבולות הספורט הישראלי.

בעקבות האירועים האחרונים, וההסלמה העקבית בפעולות המחאה של המוחים נגד המהלך, הסיפור הזה הפך לדבר הכי חשוב שקורה במדינה. כן, זו ממש לא הפעם הראשונה שהספורט הישראלי תופס את הכותרות הראשיות בישראל בעקבות עניינים שאינם ספורטיביים. אבל בניגוד למקרים רבים אחרים, בהם היה מדובר בשערורייה כזו או אחרת או אפילו בקטטה המונית - כאן חשיבותו של המקרה מספיק גדולה כדי להצדיק באמת שערי עיתונים, כדי להצדיק באמת את הכותרות הראשיות באתרי החדשות, ולא רק באתרי הספורט.

זהו מקרה חשוב מספיק כדי לפתוח שיעורי "מחנכת" בשיחה בנושא. חשוב מספיק כדי לגרור טורי מערכת בעיתונים המובילים. חשוב מספיק כדי לגרור התייחסות מצד הכותבים והמבקרים החשובים ביותר בישראל. אבל מעל לכל - המקרה הזה מספיק חשוב כדי לגרור התייחסות עירנית, מעמיקה ובהולה מצד ראש הממשלה, המשטרה ופרקליטות המדינה. ולא, מס שפתיים לא יספיק כאן. גינוי לא יספיק כאן. רק סדרת פעולות אגרסיבית תעשה כאן את העבודה.

ארגוני "אוהדים" שמונחים על ידי עקרונות שאינם עולים בקנה אחד עם עקרונותיה של מדינה דמוקרטית (וגם לא של מדינה יהודית) ושפועלים בדרכים המתנגשות עם שלטון החוק חייבים להתפרק. מנהיגיהם חייבים להיעצר ולעמוד לדין, ולרצות עונשים אמיתיים. השתייכות עתידית לארגון שכזה חייבת לגרור ענישה אמיתית.

לאורך ההיסטוריה, מאבקים חשובים באמת - כאלה שהביאו להתקדמות אמיתית בחברה האנושית - כמעט אף פעם לא החלו מתוך הממסד, אלא התרחשו רק בזכות לחץ מחוץ לממסד. מהפכות, הפגנות. כמעט תמיד אלו האזרחים שקודם כל באים בדרישה, ומשזו לא נענית הם עוברים למעשים. החברה הישראלית חייבת לעבור מספר שינויים בעניין יחסה למיעוטים. אבל הסיכוי שזה יקרה מתוך הממסד, כאמור, הוא נמוך. זה צריך להגיע מבחוץ. מהאזרחים.

ומכל המאבקים האזרחיים שצריכים להתרחש כאן - המאבק שהכי חשוב עכשיו הוא זה של בית"ר ירושלים בגזענות של כמה המתכנים "אוהדיה". כי המאבק הזה הוא לא מאבק רק באותם עבריינים שלובשים צהוב-שחור ושחשודים לכאורה בשריפת את המועדון. מדובר במאבק בעצם הלגיטימיות שגילויי גזענות מקבלים בחברה הישראלית. זוהי מטרה חשובה מאין כמוה. ומכל האנשים מחוץ למערכת הפוליטית-מדינית שמובילים מאבקים אזרחיים-חברתיים כאלה או אחרים, האדם החשוב ביותר כרגע הוא איציק קורנפיין.

איציק קורנפיין הוא האדם החשוב ביותר במדינה בימים האלה. למה? כי הוא מוביל ומייצג מאבק שצריך היה לקרות כאן כבר לפני שנים, וכי הוא עושה את זה באומץ, בבגרות, בשיקול דעת, וכשהוא רואה לנגד עיניו את המטרה הנכונה, הצודקת, המקודשת. אני לא יודע אם הוא נכנס לזה מיוזמתו. כנראה שלא. אבל יודעים מה? זה לא משנה. אדרבא - זה רק מעצים את גדולתו של מי שזיהה את הרגע ולא ברח נוכח כובד האחריות שנפלה עליו.

קורנפיין יכול היה לנקוט בשלל צעדים שהיו מוציאים אותו מהסיפור הזה, שהיו מגלגלים את המאבק הזה למישהו אחר. או אולי לאף אחד אחר. הוא יכול היה להתחנן בפני גאידמק, הוא יכול היה להתפטר, הוא יכול היה להיכנע. אבל הוא נכנס לזה, והוא מוביל את זה - והוא חייב אותנו מאחוריו. במיוחד כיוון שלא מדובר באדם שיזם את המהלך, הוא צריך את מלוא הרוח הגבית כדי להישאר חזק ולהמשיך להוביל את המאבק הזה.

בימים אלה, קורנפיין מסמל את כוחות האור, והאנשים שמהצד השני של המאבק הזה מסמלים את כוחות החושך. כולנו, מהאזרחים דרך כוחות השיטור ועד השלטון, צריכים לחבק, לאתרג ולהגן על קורנפיין - פיזית ומוראלית. לא משנה זהות הקבוצה שאנחנו אוהדים, לא משנה הדת שלנו. כי קורנפיין ניצב כרגע בחזית של אחד הקרבות החשובים שאנחנו כחברה במדינת ישראל יכולים לנהל. ואסור לו להפסיד. כי הפסד שלו, יהיה הפסד של כולנו.