30 ומשהו: צפו באירועים שהפכו את קובי בראיינט לאגדה ב-NBA

קובי בראיינט הגיע הבוקר (חמישי) לאחת מנקודות הציון החשובות בקריירה שלו כשהפך לשחקן הצעיר ביותר שקולע 30 אלף נקודות ב-NBA. ובעוד זו כמובן נקודת מוצא לשלל דעות, שיחות, דיונים, ניתוחים מקצועיים, סיכומי ביניים ו-ויכוחים לגבי "מקומו בהיסטוריה", אנחנו קמנו הבוקר פשוט עם החשק לעשות מהסיפור הזה כיף ולהקדיש מדור "ראוטר" מיוחד רק בשבילו.

לכן החלטנו לנצל נקודת הציון הזו, ואת העובדה ש-כ-ל הקריירה של קובי נמצאת ביוטיוב, כדי להגיש לכם את כל נקודות הציון הכי משמעותיות בקריירה שלו. לא סתם רשימה של סלי ניצחון והטבעות. בשביל זה אתם יכולים פשוט להיכנס ליוטיוב ולעבור מהיי-לייטס להיי-לייטס. אז ברור, אי אפשר להכניס את הכל, ובטוח יש אירועים חשובים שנשארו בחוץ – אבל במבט ממעוף הציפור, מעל מישורי היוטיוב הפתוחים, ככה נראית הקריירה של קובי. והיא נראית לא רע בכלל, חייבים להודות.

המשחק הראשון נגד מקצוענים
בליגת הקיץ של 1996, קצת לפני יום הולדת 18, וכחודשיים אחרי שנבחר במקום ה-13 בדראפט על ידי שרלוט הורנטס ומיד הועבר בטרייד ללוס אנג'לס לייקרס, קובי עלה למשחק הרשמי הראשון שלו נגד שחקנים מקצוענים. 27 נקודות ב-26 דקות הבהירו טוב מאוד לאן הדבר הזה יכול להתפתח.

סופ"ש האולסטאר הראשון
לא, קובי לא נבחר לאולסטאר כבר כרוקי. באותה עונה העובדה שהוא עדיין היה שחקן ספסל בלייקרס את זה מנעה ממנו (שנה אח"כ, עדיין כשחקן ספסל, זה כבר לא שינה והוא נבחר למשחק הכוכבים). אבל לתחרות ההטבעות הוא בא, וכמו ענק, הביא הביתה גביע ראשון – והפך לצעיר אי פעם שזוכה במלך ההטבעות. אחחח... הימים בהם כוכבים (או, לפחות, "כוכבים בתחילת דרכם") היו מעזים לבוא לתחרות ההטבעות.

משחק האולסטאר הראשון
ב-98, כשהוא כאמור עדיין שחקן ספסל בלייקרס, קובי כבר היה כוכב ענק ונבחר על ידי האוהדים לחמישיית המערב לאולסטאר. המשחק, שהתקיים בניו יורק, סומן ושווק על ידי הליגה כטקס העברת הלפיד ממייקל ג'ורדן, בעונתו האחרונה בשיקגו, ליורש – קובי. הילד בא, שיחק כמו גבר, קלע 18 נקודות, אבל המזרח ניצח ומייקל – עם 23 נקודות, 6 ריבאונדים -8 אסיסטים – זכה ב-MVP. קובי יחכה ל-MVP אולסטאר שלו עד 2002, אבל מאז הפך את זה להרגל וזכה בתואר 4 פעמים – יותר מכל אחד אחר בהיסטוריה.

הפלייאוף הראשון
כרוקי, קובי שיחק 15.5 דקות למשחק וקלע רק 7.6 נקודות. אבל זה לא מנע ממנו להסתובב בכל מקום כמי שיודע בדיוק מה הוא: הכוכב הגדול הבא. באותה עונה, 96/7, לייקרס סיימו עם מאזן של 26:56, ועברו בסיבוב הראשון של הפלייאוף את פורטלנד. בסיבוב השני הם פגשו בקבוצה הטובה במערב, יוטה ג'אז של סטוקטון ומאלון, שניצחה 64 משחקים באותה עונה. במשחק החמישי, כשלייקרס בפיגור 3:1 ועומדים להיות מודחים מהפלייאוף, במשחק שנערך ביוטה, קובי החליט להשתלט על המשחק. האומץ ראוי להערצה, ובהחלט לימד הרבה על מה שיש לבחור הזה בין הרגליים (ביצים, נו), אבל הביצוע עדיין היה צריך להשתפר. סדרת האייר בולים ששיגר בדקות האחרונות באותו משחק הפכה למושא לכמה בדיחות. לייקרס אמנם הודחה, אבל קובי ידע מי יצחק אחרון.

הגמר הראשון
במשחק השני בגמר של 99/00, כשלייקרס ביתרון 0:1 על אינדיאנה, קובי נפצע (אחרי דקה וחצי בוידאו הזה). לייקרס ניצחה, אבל קובי החמיץ את המשחק השלישי ואינדי צימקה ל-2:1. במשחק הרביעי, באינדיאנה, שאקיל אוניל נתן משחק ענק של 36 נקודות ו-21 ריבאונדים, אבל יצא בשש עבירות. זה היה האות של קובי להשתלט – לראשונה בקריירה – על משחק גמר. ההתמודדות, שהלכה להארכה, הפכה להצגה של קובי, שבכמה מהלכי קלאץ' אדירים (כולל פולו מריבאונד התקפה זכור במיוחד) הביא את הניצחון. ביתרון 1:3 לייקרס לא הסתכלה לאחור, והמשיכה לאליפות. ואז לעוד אליפות. ועוד אליפות.

12 שלשות
קובי הוא בלי שום ספק אחת ממכונות התקפה הכי מגוונות, מסוכנות וקטלניות שאי פעם נראו על מגרשי הכדורסל. לעתים הוא נראה כמו המסוכן מכל. אחד הכלים העיקריים שיש לו זה טווח קליעה ענקי, שמדי פעם מתפוצץ לתצוגת שלשות היסטרית. ב-7.1.2003 הוא התפוצץ, ועשה היסטוריה, עם שיא NBA של 12 שלשות (מ-18 נסיונות), בדרך ל-45 נקודות וניצחון על סיאטל. מטורף.

התקיפה המינית
ביולי 2003 התפוצצה הפרשה הכי מכוערת בקריירה של קובי ברייאנט, ואחת שפגעה בתדמית שלו בצורה קשה. לקובי לקח לא מעט זמן להתאושש מהסיפור הזה מבחינה ציבורית, הוא עבר כמה עונות חלשות בלייקרס, ורק כשהחליף מספר (מ-8 ל-24, אחד יורת מג'ורדן), אימץ תדמית קצת יותר קשוחה (עם ה"בלאק ממבה") וחזר לזכות באליפויות, אפשר היה לומר בוודאות שתהליך השיקום הצליח. אחד הצעדים הראשונים באותו תהליך היה מסיבת העיתונאים בה התייחס להאשמות, כשלצידו אשתו (לשעבר) ונסה, שגם קיבלה טבעת התנצלות ששווה 4 מליון דולר מהסיפור.

היריבות עם פיניקס
באותן שנים קשות שקובי עבר באמצע הקריירה הלייקרס שלו פספסה פעם אחת את הפלייאוף ולאחר מכן הודחה פעמיים בסיבוב הראשון על ידי הסאנס של סטיב נאש. היריבות הזו הוציאה מקובי את המיטב, ואת המירע. היה שם משחק של 50 נקודות, ומשחק אחד אחריו, משחק שביעי, בו הוא פצח בשביתה איטלקית. היו סלי ניצחון והייתה המכה שקיבל מראג'ה בל והתגובה המצחיקה אחריה. בלי שום ספק – אחת התקופות הסוערות בקריירה – הסוערת גם ככה – של קובי.

81 נקודות
באותן עונות קובי הציב את מספרי השיא שלו בקליעת נקודות, והשיא הכי מטורף הגיע ב-22 בינואר, 2006. כאן אתם יכולים לראות את כל הנקודות (זהירות, זה לוקח זמן), וכאן אתם יכולים להיקרע מצחוק כשג'יילן רוז, אז בטורונטו ואחד השומרים של קובי במשחק, מספר איך זה נראה היה מהצד השני.

20,000 נקודות
במהלך עונת 2007/8, לפני שפאו גאסול הגיע בטרייד, אבל כשהקבוצה כבר נראתה הרבה יותר טוב מאשר בעונות שלפני, קובי הפך לצעיר ביותר שמגיע לכמות הזו, בגיל 29 ו-122 ימים. אגב, אם סופרים משחקים כשמנסים להכריע מי היה הכי "מהיר" להגיע למאזן הזה, קובי נמצא רק במקום ה-15. אבל בכל הקשור לגיל – גם השיא הזה אצלו. עד שלברון יעבור אותו ויחזיק בשיא. ואז באמת יהיה מעניין לראות אם דוראנט יצליח לעשות את זה, בלי לעלות לליגה ישר מהתיכון. קובי, אגב, שתמיד שמר למדיסון סווקר גארדן את הטוב ביותר, קבע את השיא בניו יורק.

האליפות הרביעית
עד שלא יזכה באליפות שישית, אם יזכה באחת כזו – זה התואר הכי חשוב שקובי זכה בו. ראשית, הוא השווה את טים דאנקן ושאקיל אוניל, שני גדולי הדור האחרים. שנית, הוא זכה באליפות בלי שאקיל, וקשה להפריז בחשיבות של העניין הזה כשמדברים על המורשת של קובי. הוא התאושש מסדרת גמר קשה והפסד משפיל לסלטיקס, ועשה את זה כמו ענק.

הלייקר הראשון
בפברואר 2010 קובי עבר את ג'רי ווסט ועלה למקום הראשון בטבלת הקלעים של לוס אנג'לס לייקרס, המועדון המוצלח בתולדות ה-NBA. צריך להבין – אין מועדון עם היסטוריה עשירה יותר מלייקרס, גם אם לסלטיקס יש עדיין אליפות אחת יותר. וזה לא רק העובדה שלייקרס הגיעה להרבה יותר גמרים מהסלטיקס, אלא זו בעיקר רשימת הכוכבים הבלתי נגמרת שעברה במועדון הזה לאורך העשורים. למרות שעבר בקריירה שלו יותר משאפשר לדמיין, ההישג ריגש גם את קובי.

האליפות החמישית
אחת יותר משאקיל, אחת יותר מדאנקן, בדיוק כמו מג'יק ג'ונסון, אחת פחות ממייקל. אם האליפות הרביעית העלתה את קובי מרמה של סטאר ענק לסטאר היסטורי, החמישית קיבעה את המעמד הזה. והוא לא יכול היה למצוא דרך מתוקה יותר לעשות את זה מאשר במשחק השביעי, מול הסלטיקס (למרות, אתם יודעים, 6 מ-24...).

30 אלף
למרות גילו, ולמרות קריירה ארוכה ועשירה, עדיין אי אפשר באמת לסכם את הקריירה שלו קובי. יש סביבו כעת קבוצה שאם וכאשר תתחבר, היא בהחלט מועמדת לגיטימית לתואר. והתואר השישי, תהיו בטוחים, הוא משהו שקובי מחמיץ שעות שינה בגללו. כן, כי זה מה שיש למייקל. מעבר לכך, הוא בטח רוצה להמשיך לטפס במעלה טבלת הקלעים, לעבור את ג'ורדן, ובסופו של דבר לנסות לתת פוש כדי לעבור גם את קארים עבדול ג'באר ולעלות למקום הראשון. זה יהיה קשה, אבל זה בהישג יד. קובי הוא לא אחד שכדאי להמר נגדו. תראו מה הוא עבר.