הבן הסורר: פברגאס מוסיף רוע לילדים הטובים מדי של בארסה

כאשר ברצלונה החזירה את ססק פברגאס הביתה בשנה שעברה, אחרי שמונה שנות גלות בלונדון, כולם במועדון ציפו ממנו להשתלב מיד. הרי הוא גדל ב"לה מאסיה", אקדמיית הנוער של בארסה, לצד ליונל מסי וג'רארד פיקה. הוא מכיר את השיטה, את הלך הרוח והמנטליות, כך לפחות הם האמינו, ויביא עימו את היכולת שהציג בארסנל אשר הפכה אותו לאחד הקשרים הטובים בעולם. הייתה בעיה אחת קטנה: הססק שחזר מאנגליה הוא לא אותו אחד שחתם אצל התותחנים בתור ילד כשרוני בן 16.

פברגאס שונה מחבריו לקישור וההתקפה בברצלונה. אם יש קו מקשר בין מסי, אנדרס אינייסטה וצ'אבי, מלבד היכולת על המגרש, הרי שמדובר באופי השקט, אפילו הנאיבי. בבארסה לימדו אותם רק לשחק כדורגל ולא להתעסק בהסחות דעת מיותרות. אתם לא רואים אותם נכנסים לעימותים מיותרים עם שחקני היריבה, לא שומעים אותם מלכלכים בתקשורת. לקרוא להם טלית שכולה תכלת יהיה מוגזם, אבל שלושת הכוכבים הכי גדולים של בארסה הם בסך הכל ילדים טובים קטאלוניה. לא ססק.

כמו שהוכח במשחק נגד סביליה בשבת שעברה, כשמגע קל מגארי מדל גרם לססק להשתטח על הדשא יותר מהר מסטודנט בהפסקה, למספר 4 בקבוצה של טיטו וילאנובה יש פילוסופיה שונה. לא רק שהוא לא מפחד להשתמש בטריקים מלוכלכים או להיכנס לקטטות, אלא שנראה שהוא ממש נהנה מזה. לבחור יש חוצפה. מאז דקו לא היה לקטלונים כזה שחקן במרכז המגרש, כזה שמלכלך את כפות הידיים כשצריך. זה יכול לעזור כמו במהפך באנדלוסיה, אבל גם להרוס את התדמית הנקיה שהמועדון מנסה ליצור לעצמו. במובן מסוים, פברגאס הוא שחקן של ריאל מדריד שמשחק במדי בארסה.

לא חסרות דוגמאות לשטויות של פברגאס. רק בשנה שעברה הוא גרם לשחקן אחר של סביליה לראות את הכרטיס האדום, כאשר נכנס לתוך הפרצוף של פרדי קאנוטה והקפיץ לו את הפיוז. כעבור כמה רגעים הסטודנט הקטאלוני כבר היה שוב על הקרקע והחלוץ ממאלי במקלחת. רוצים עוד? מי לדעתכם הוא הברנש שבגיל 17 בלבד היה לו מספיק ביצים כדי לזרוק על אלכס פרגוסון מגש פיצה, אחרי שמנצ'סטר יונייטד הרסה את רצף המשחקים ללא הפסד של ארסנל ב-2004? ניחשתם נכון.

פברגאס בן 25 והשנים היפות בקריירה שלו עוד לפניו. עושה רושם, עם זאת, שהוא דורך במקום. בברצלונה מייעדים לו את הנעליים הגדולות שצ'אבי יותיר מאחוריו בשלב מסוים, אבל היום הזה עוד רחוק. במשחקים חשובים רבים הוא יושב על הספסל, היכן שהמצלמות יכולות לתעד את הפנים המתוסכלות שלו. גם בקלאסיקו הקרוב הוא עשוי למצוא את עצמו יושב ליד חוסה מנואל פינטו בגלל שאינייסטה חזר מפציעה. ככה יהיה לו קשה מאוד להיות שחקן מוביל אצל הבלאוגרנה. אולי היה עדיף לו להישאר עוד שנתיים באיצטדיון האמירויות לפני החזרה למולדת.

בסופו של דבר, את הכדורגל משחקים על המגרש ושם פברגאס צריך להימדד. הבעיה היא, כאמור, שהוא לא ממש הצליח עדיין להשתלב בבארסה. למעט תקופה קצרה של משחקים טובים בעונה שעברה, הקשר לא הצליח לעשות את מה שמצופה ממנו: לכבוש. כשהוא עבר לקאמפ נואו, מיטב הפרשנים סיפרו שצ'אבי ואינייסטה לא יודעים למצוא את הרשת, ולכן יכולת ההבקעה של ססק תהיה חיונית כדי לשמור על האליפות.

מה שקרה בפועל היה איבוד התואר לריאל ותפוקה די מאכזבת מצידו של פברגאס. המצב היה כל כך רע, שהבצורת שלו בתחילת העונה גררה עימה שטפון של שמועות על כך שדרכו של ססק החוצה מהמועדון סלולה. ברגע שהוא הוציא בהתחזות את הכרטיס האדום של מדל, כנראה שמשהו השתחרר, כי מאז הוא הבקיע 3 שערים ב-2 משחקים. אז האם ברצלונה צריכה לקחת את הטוב שלו עם הרע?

אולי זה באמת הפתרון עבורו. הוא כנראה ניזון מהאנרגיות הללו כדי לייצר את הכדורגל שיכול בכל יום נתון להכריע משחק. זה בהחלט לא יזיק לטיטו וילאנובה. המהפך בספרד בשנה שעברה היה קשור בחלקו לכך שריאל הייתה יותר "רעה" מיריבתה המושבעת. אם זה מה שמניע את פברגאס, כדאי לווילאנובה לשחרר את הרצועה ולתת לו לעשות את מה שהוא יודע, ואז אולי נראה אותו מוציא מפפה אדום, כובש שער ניצחון ומחייך מאוזן לאוזן בכותרות ה"מארקה" וה"מונדו דפורטיבו" בבוקר שלמחרת.