סיר לחץ: הנהלת מילאן מחפשת שקט, אך גרמה בעצמה למשבר

שישי, אחת וחצי בצהריים שעון איטליה, ראיון מיוחד בשידור ישיר בערוץ הפרטי של מילאן. מאסימיליאנו אלגרי ופיליפו אינזאגי מפגינים עסקים כרגיל וכבוד הדדי מאולץ. "מבחינתי, התקרית הזאת מעולם לא התרחשה", מצהיר סגן הנשיא אדריאנו גליאני. "כולנו אוהבים את המועדון", מנסה פיפו להרגיע. מפלס הלחץ בצד האדום של מילאנו רק עולה ועדיין לא נפתח השסתום שיציל את כולם מפיצוץ.

ערב קודם לכן פרצו לאוויר העולם הידיעות על העימות החריף לעיני שחקני מחלקת הנוער והוריהם. מאמן הקבוצה הבוגרת הגיע לאימון הצעירים ולחץ יד בחוסר נוחות למאמן הנוער, חניכו בשנתיים הקודמות. עכשיו אינזאגי כבר נחשב מועמד להחליפו בצל המשבר שפוקד את הרוסונרי. הערה עוקצנית הציתה את האש והשניים החלו להטיח זה בזה האשמות וקללות. חלוץ העבר טען שאלגרי לא לוקח את תפקידו ברצינות, וזה השיב ל"סופר-פיפו" שהוא חותר תחתיו. במרכז האימונים טוענים שהם כמעט הגיעו למהלומות. ופתאום נשמעו צפירות הרגעה שמדובר בחוסר הבנה ונשלחו מסרים שהשניים, שאמורים לשמש מודל לחיקוי, זוכים לגיבוי מלא. ככה זה בימים אלה במילאן: גשם של בשורות רעות ניתך ובהנהלה מתעקשים שהכל יבש.

מילאן הפסידה בשני משחקי הבית הראשונים שלה לראשונה מזה 82 שנה, מכרה את מספר המנויים הנמוך ביותר מזה חצי יובל (23,618) ושחקניה לא כבשו בבית כבר 278 דקות ברציפות. וראו איזה פלא, הרוסונרו האחרון שמצא את הרשת בסן סירו היה... פיפו אינזאגי. עם ניצחון בודד בארבעה משחקים רשמיים העונה ואחרי קיץ מאכזב במפגשי ההכנה וברכש, באיטליה ברור לכולם שמשחק הליגה הקרוב מול אודינזה יהיה קו פרשת המים. כל תוצאה פרט לניצחון, והמאמן ייזרק. אפילו שבהנהלה טוענים אחרת.

"אין שום אולטימטום, האמון שלנו באלגרי לא יפוג ביום ראשון", הצהיר גליאני, והבטיח שהפטרון סילביו ברלוסקוני חושב אותו הדבר: "אנחנו מכירים אחד את השני כבר 33 שנים, כך שאין סיכוי לאי-הבנה בינינו". אלא שאיש כבר לא מאמין וגם המאמן יודע שהחרב מתנדנדת מעל לראשו. זה היה הרקע לסכסוך עם אינזאגי, זו גם הסיבה לבורסת השמות המשתוללת בארץ המגף. הבעיה היא שאלגרי הוא לא האשם העיקרי.

אחרי כמה שנים של תחרותיות וסגל עטור כוכבים, ולאור הזכיה באליפות לפני קצת יותר משנה, הקיץ הזה הביא איתו מהפכה בסגל. ברגים מרכזיים בעבר כמו נסטה, אינזאגי, זמברוטה, סיידורף, גאטוסו, ואן בומל וקסאנו עזבו. חמור מכך, בהנהלה הסכימו למכור את שני העוגנים הכי חשובים בקבוצה – טיאגו סילבה וזלאטן איברהימוביץ' – תמורת 63 מיליון יורו. הכסף לא חזר לסגל, בוודאי לא בצורה שממלאת את החלל העצום שנפער. אם זה לא מספיק, מכת פציעות אכזרית פוקדת את האדומים-שחורים. ומי נושא בעול האחריות? המאמן, כמובן.

אל תטעו, אלגרי לא חף מאשמה. במסגרת המגבלות הוא בנה סגל בעייתי, לא התחשב מספיק בפציעות הכרוניות של כוכבים כמו פאטו, מסתמך יותר מדי על עגלות כמו אמברוסיני, מתנסה במערכים בעייתיים ונותן אמון כמעט עיוור בשחקני הגנה אנמיים כמו אנטוניני, בעוד שפיליפ מקסס ואחרים תקועים עמוק בפריזר. ועדיין, מדובר בהחלטות של מאמן בעל ניסיון שהצדיק עד כה את העסקתו. יכול להיות שהוא טעה, אבל עדיף לתת לו ליהנות מהספק. בעונתו הראשונה הוא הביא אליפות אחרי בצורת בת 7 שנים, בשניה סיים במרחק נגיעה מהסקודטו. בהתחשב בקיץ האחרון, התוצאות לא כל כך מפתיעות.

"אחרי שכל כך הרבה שחקנים נמכרו ואחרים שסיימו את חוזיהם עזבו, אי אפשר היה לצפות שמילאן מיד תהפוך לקבוצה מנצחת", טוען בלם הרוסונרי לשעבר מאסימו אודו. מאמן העבר האגדי אריגו סאקי התגייס אף הוא לטובת האיש על הקווים. "מאמן הוא לא קוסם ולא מכשף, הוא צריך שחקנים שיתאימו לשיטה שלו", מסביר הבוס לשעבר. "היום מונחתות על מאמנים החתמות של שחקנים שלא מתאימים לצרכים שלהם. מילאן הייתה מרוצה מאלגרי, אחרת לא הייתה משאירה אותו בקיץ. מכיוון שכך, הם צריכים לתת לו להמשיך לעבוד. ברור שהעזיבה של זלאטן, סילבה, נסטה והאחרים הורידה את הרמה. אפשר לפצות על כך רק בבניית שיטה חדשה שתתאים לשחקנים פחות איכותיים. בשנה שעברה פסקארה הייתה הקבוצה שהכי כיף לצפות בה באיטליה ובסגל לא ממש היו לה אלופים עולם".

אנשי המקצוע, אם כן, מטילים את האשמה בהנהלה ובשחקנים עצמם. "קל לדבר על אלה שעזבו, אבל אלה שנשארו צריכים להציע משהו אקסטרה", מתעקש שוער העבר לוקה מרקג'יאני בראיון ל"סקיי איטליה". "השחקנים של מילאן יכולים ומוכרחים לתת הרבה יותר ממה שהם סיפקו עד עכשיו. זו קבוצה שצריכה להיבנות מחדש מבחינה מנטלית ולהרכיב לעצמה סגנון משחק חדש".  לטענת אלגרי, זה בדיוק מה שהוא מנסה לעשות: "אנחנו בתהליך, פשוט צריך להאיץ אותו. לא היינו פנומנים שיכולים לגמור משחק בכל רגע, אבל זה לא אומר שעכשיו אנחנו אסון".

אולי מדובר רק בקשיי התנעה, אבל הם מצביעים על בעיה חמורה יותר. ללא הזרמת הון מכיסו של ברלוסקוני ובזמנים של קשיים כלכליים, מסתבר שמילאן לא פעלה מספיק לטיפוח כשרונות. תוצרים מוצלחים ממחלקת הנוער יכולים לספק לכל מועדון פתרונות בעלות אפסית וכמעט ללא בעיות התאקלמות. הקיץ, למשל, ניסתה מילאן לייצב את השורות עם שחקנים שלא מתאימים לרמתה ואפילו אז הביאה רבים במסגרת עסקאות השאלה או בעלות משותפת. "לקבוצה הזו אין זהות, אין תכנית ואין מושג", מאשימה סוזי קמפנאלה, פרשנית "פוטבול איטליה", "יורוספורט" וגופים נוספים. "במצב שנוצר אי אפשר להתלונן שהתוצאות לא מספקות. גליאני טוען שאלגרי ייאבק על הזכיה באליפות, אבל אף אחד כבר לא מאמין בזה. פשוט מטפחים את המאמן כשעיר לעזאזל והבמה מוכנה לפיטוריו. עוזרו מאורו טאסוטי יקודם לתפקיד המאמן, אך לעולם לא יקבל מינוי קבוע. הוא לא מספיק נוצץ בשביל ברלוסקוני. יש גם שמועות שמכינים את אינזאגי לתפקיד, אחרי שהדריך במשחק נוער אחד בלבד".

בסוכנויות ההימורים כבר נערכו היטב למצב שנוצר במילאן. אמנם הסיכוי שהמאמן ימשיך בהחלט קיים, אבל יחס ההימורים שטאסוטי יקבל את התפקיד עומד על 1 ל-3.5. פיפו אינזאגי הבא בתור עם 1 ל-10 ובהמשך הרשימה אפשר למצוא גם את שמותיהם של דליו רוסי, פאולו מאלדיני, רוד חוליט ואפילו פפ גווארדיולה (1 ל-50), חלומו הרטוב של סילביו ברלוסקוני, ראש הממשלה לשעבר ואיל תקשורת ראוותן. הכל שמועות, לפחות עד לסיום משחק החוץ הקרוב עם אודינזה. בסקר שנערך ב"גאזטה דלו ספורט" השיבו 67.1% מהמשתתפים כי יש להחליף את אלגרי אם מילאן לא תנצח. אז יש משבר, כולם אשמים והשעון מתקתק, גם אם בהנהלה מתעקשים שדבר לא קרה.