בכייה לדורות

כשבאיירן מינכן וצ'לסי יצעדו הערב (שבת) אל הדשא באליאנץ ארנה ברוב כבוד והדר, מבט מהיר על הפרצופים הנרגשים בעת נגינת המנון המפעל יזכיר שלא פחות מ-7 שחקנים ייעדרו מגמר ליגת האלופות בשל הרחקות והשעיות. בעוד בראניסלב איבנוביץ', ראול מיירלש, רמירז, דויד אלבה, הולגר באדשטובר ולואיס גוסטבו ירכיבו רשימה מכובדת שתשב ביציע ולא תוכל לקחת חלק ברגע השיא של עונה, מירב תשומת הלב תתרכז בבלם הבלוז ג'ון טרי, שראה כרטיס אדום בחצי הגמר מול ברצלונה בשל אחת העבירות הטיפשיות שאי פעם ביצע.

בזמן שטרי יתיישב בכסאו בחליפה מהודרת ויאכל את הלב על כך שנגזלה ממנו האפשרות לגאול את עצמו מאותו רגע מר ונמהר בו החליק על הדשא של איצטדיון לוז'ניקי במוסקבה, אז שלח את הפנדל שלו בגמר 2008 לקורה, חלק מאוהדי הבלוז ודאי יהרהרו באיך היו נראים הדברים אם הקפטן שלהם היה נמצא על המגרש. בהיסטוריה של המפעל, כמו גם של המונדיאלים, לא חסרים מקרים בהם השחקן הכי משמעותי של קבוצה נעדר מהגמר, אך סקירה של המקרים הזכורים ביותר לא מולידה מסקנה חד משמעית לגבי ההשלכות של מקרה כזה. למרות שהנטייה המיידית היא לשייך את היעדרו של טרי להפסד צפוי בגמר, הנה כמה מקרים בהם זה נגמר אחרת.

מיכאל באלאק, 2002
האדם המתאים ביותר לפתוח את הרשימה הוא דווקא כוכבן לשעבר של באיירן מינכן וצ'לסי, מיכאל באלאק, שזכה למנה הגונה של תסכול לפני עשר שנים, כשנעדר מגמר גביע העולם מול ברזיל כשהוא בכושר שיא. באלאק, שזכה באותה עונה בשלל תארים אישיים (שחקן העונה בגרמניה, קשר השנה של אופ"א ועוד), הספיק לרשום סיום עונה כואב במיוחד ברמת המועדונים, כשתוך שבועיים הפסיד עם 'נברקוזן' שלו את גמר ליגת האלופות, אליפות הבונדסליגה ואת הגביע הגרמני. בחצי הגמר בסיאול הוא ספג צהוב קריטי בדקה ה-71, רק כדי לכבוש את שער הניצחון 4 דקות מאוחר יותר ולהביא את גרמניה שלו אל הבאר. בגמר לא היה מי שיחפה על היעדרו, יינס ירמיס נכשל לחלוטין במילוי מקומו של באלאק ובלעדיו, גרמניה לא הצליחה לשתות מהבאר והפסידה 2:0 לסלסאו של סקולארי. גם עם המנהיג שלה גרמניה האפורה של 2002 לא נחשבה לפייבוריטית מול ברזיל, אבל השינוי החד בעקומת היחסים שסיפקו אז סוכנויות ההימורים מרגע שנודע שבאלאק לא ישחק בגמר, הבהירו אז את הסיפור בצורה הטובה ביותר. מסקנה: תלות מוחלטת בשחקן שנעדר משמעה הפסד ודאי.

פאבל נדבד, 2003
לא פלא שגמר הצ'מפיונס בין יובנטוס למילאן באולד טראפורד באותה עונה היה שעמום אחד גדול, כי השחקן הכי טוב מבין כל שחקני הסגל של שתי הקבוצות לא היה על המגרש באותו ערב. הצ'כי ספג צהוב בחצי הגמר מול הגלאקטיקוס של ריאל בתיקול על סטיב מקמנמן שמונה דקות לסיום, למרות ששער שלו 11 דקות קודם לכן למעשה הבטיח לגברת הזקנה הופעה בגמר. על אף היתרון והידיעה שצהוב נוסף יגרום להשעייתו, נדבד ביצע עבירה לא ממש הכרחית וירד לרגליו של האנגלי, מה שמיד גרר זעקות שבר שעלו מהיציע (ואפילו מעמדת השדרים הישראלים), שהבהירו - בפרספקטיבה היסטורית, כנראה שמדובר בעוול הכי גדול שנעשה לאוהדי כדורגל בכל הנוגע להרחקות שחקנים ממשחקי גמר. את הגמר עצמו שבצ'נקו הכריע רק בתום דו קרב פנדלים אחרי 120 דקות מאופסות, אבל קשה להשתחרר מהתחושה שאם הקשר בעל הרעמה הבלונדינית היה נמצא על הדשא באותו ערב, אולי הרשת היתה מזדעזעת עוד הרבה לפני כן. מסקנה: כלים התקפיים מצטיינים לא צריכים לעסוק במטלות הגנתיות בחצאי הגמר. במיוחד אם יש להם צהוב.

רוי קין 1999
חצי ממערך הקישור האדיר של יונייטד באותה עונה לא זכה לרוץ על הדשא בקמפ נואו בגמר ליגת האלופות מול באיירן מינכן, כשפרט ל-'קינו', גם פול סקולס הורחק בחצי הגמר הבלתי נשכח בטורינו: אחרי 1:1 באנגליה, השדים האדומים הגיעו למפגש מול יובנטוס כשחצי הרכב שלהם נמצא במרחק של צהוב אחד מהשעיה. כשהם היו בפיגור 2:0 אחרי 11 דקות, כבר היה נדמה שזה בכלל לא משנה. אבל הקשר האירי, שהציג באותו לילה הופעה שמגדירה קריירה של שחקן, הבקיע את השער שהצית את הקאמבק הגדול של יונייטד שלו ובאחד ממשחקיו הגדולים אי פעם הוא הוביל את קבוצתו למהפך מ-2:0 ל-2:3. מיותר לציין, שמשחק גדול של קין טומן בחובו לפחות כרטיס צהוב אחד, ובמקרה הזה זה היה זינאדין זידאן שהרגיש את נחת זרועו של הקפטן. בהמשך, סקולס תיקל דשאן והוסיף תנועת מחאה לשופט, מה שלא הותיר לאחרון ברירה וגם הג'ינג'י הוצהב. יונייטד המשיכה משם לזכייה בגביע הודות לניצחון דרמטי 1:2 על באיירן, אבל מה שקרה שם קשור יותר לניסים מאשר לעדיפות טקטית בקישור. מסקנה: לגורל יש חשיבות גדולה יותר מאשר לכל שחקן שנמצא או לא נמצא על הדשא (לתשומת לבך, די מתיאו).

אלסנדרו קוסטקורטה 1994
גם אחד משחקני ההגנה האגדיים של מילאן סחב איתו שברון לב אחרי קיץ 94', כשנעדר מה-0:4 המדהים של הרוסונרי על ברצלונה בגמר האלופות, וזה חודשיים לפני שזכה לאותו גורל גם במונדיאל בארה"ב, אז צפה בנבחרתו מפסידה בפנדלים לברזיל. שתי עבירות של 'אלכס' על יורגן קלינסמן (אז במונאקו) בחצי הגמר סידרו לו הרחקה, למרות שההילוכים החוזרים הוכיחו שהגרמני התחזה. פאביו קאפלו, שנאלץ להסתדר בגמר באתונה גם ללא פרנקו בארזי שהוצהב, רתח בסיום המשחק ואמר: "החוקים הללו חייבים להשתנות. לשחקנים האלה מגיע לשחק בגמר". למזלו של קוסטקורטה, הגנת הטלאים של מילאן באותו משחק כלל לא היוותה פקטור, מאחר וערב התקפי נדיר סיפק את אחד הגמרים הזכורים בתולדות המשחק כשהאנדדוג של קאפלו הביס את הדרים טים של יוהאן קרויף. במונדיאל בארה"ב קוסטקורטה ספג צהוב בחצי הגמר מול בולגריה והוא שוב ראה את הגמר מהיציע, אבל גם במקרה הזה ההגנה הסתדרה בלעדיו ולא ספגה. מסקנה: אם כבר מישהו חייב להיעדר, עדיף שזה יהיה שחקן הגנה.

פול גאסקוין 1990
אמנם ההרחקה של גאזה בחצי הגמר של המונדיאל באיטליה בכלל גררה הרחקה ממשחק על מקומות 3-4 ולא מהגמר, אך קשר נבחרת אנגליה נכנס לרשימה הזאת בעיקר בשל תגובתו, שקיבלה מקום של כבוד בפנאתיאון הרגעים המרגשים בכדורגל העולמי. אנגליה הפסידה למערב גרמניה בפנדלים בחצי הגמר, אבל הרגע בו גאסקוין הבין שחלומו לשלחק בגמר גביע העולם נופץ, לא הרבה אוהדים ברחבי העולם הצליחו להישאר אדישים: האנגלי ראה את השופט שולף לעברו צהוב אחרי תיקול על ברטולד ופשוט פרץ בבכי נוגע ללב, שלא נרגע גם אחרי כמה דקות. כשבובי רובסון וגארי ליניקר ניגשו לנחמו, הקריזיונר הגאון רק הפך למתוסכל יותר, והדמעות סירבו להפסיק לזלוג. מסקנה: כל אחד היה מעדיף להיות בזכרון הקולקטיבי בזכות זכיה בתואר, ולא בזכות הרגע בו הבין שיחמיץ את הגמר.