מתחיל בעודד קטש, אח"כ נראה: הקיץ המאתגר שמחכה למכבי תל אביב

בעונות "רגילות", בשלב הזה של השנה - באיזורים של סוף חודש מאי-תחילת יוני, מכבי תל אביב בדרך כלל נמצאת עמוק בתוך ההכנות לקראת העונה הבאה, כמו כל קבוצות היורוליג. אלא שמאז השבעה באוקטובר הכל נראה אחרת, וההשפעות ניכרות גם על מכבי ת"א, שנכון לעכשיו לא ממש פועלת בשוק השחקנים, בטח לא בהשוואה לעונות קודמות.

הסיבה המרכזית היא כמובן המלחמה והשלכותיה ההיקפיות, כשהנגזרת הראשונה והמשמעותית מכולן מבחינת מכבי היא מכירת המנויים. חלק גדול מהתקציב, כידוע, נשען על מנויים וכרטיסים, אך לאור העובדה שאף אדם - ביורוליג או בתוך מכבי ת"א - לא יכול לקבוע בוודאות היכן יתקיימו משחקי הבית של הקבוצה בעונה הבאה, טרם התחילה מכירת המנויים.

ברגע שיוצאו מנויים למכירה, העסק יתחיל לנוע קצת יותר מהר, אלא שגם בהנהלת מכבי מנסים למצוא את הנוסחה לשווק לאוהדים את המנויים, בהינתן חוסר הוודאות לגבי אירוח ביד אליהו בעונה הבאה. אחת האפשרויות שעומדות על הפרק היא להתחיל בשלב מסוים (שעדיין לא נקבע באופן סופי) את מכירת המנויים, עם מתווה קבוע/מוסכם מראש של פיצויים, לכל משחק, אם וכאשר לא ניתן יהיה לארח בהיכל. ייתכן אותם פיצויים, אגב, ייפרסו על גבי מספר עונות עתידיות, כפי שעשתה מכבי במתווה של העונה הנוכחית.

ההנהלה אמורה להיפגש בימים הקרובים ולקבל החלטה בנוגע למנויים, שישפיעו באופן ישיר כמובן על התקציב - כדי לתת למנהל המקצועי אבי אבן להתחיל לפעול בשוק בנוגע לעונה הבאה. שכן עד כה, בשל הפלונטר הכלכלי, מכבי לא הגישה הצעה לאף שחקן שלא מחזיק בחוזה לעונה הבאה. לרוב השחקנים הבכירים הקיימים בסגל (לורנזו בראון, ווייד בולדווין, בונזי קולסון, רומן סורקין, תמיר בלאט, ג'ון דיברתולומיאו) יש אמנם חוזה מובטח, על חלק יש לקבוצה אופציה (חסיאל ריברו, ג'יימס ווב, אנטוניוס קליבלנד), אבל יש כאלה שסיימו חוזים - ג'וש ניבו נניח.

במכבי תל אביב היו מאוד רוצים להשאיר את הסנטר, שהפך העונה לאחד הטובים באירופה בתפקידו. לאור ההתקדמות שלו, הוא קיבל מספר הצעות כספיות גבוהות במיוחד מקבוצות יורוליג ויחתום ככל הנראה במילאנו. מכבי ת"א הגישה הגישה לו הצעה במסגרת יכולותיה, אבל גם היא ידעה שהיה לה קשה מאוד להתחרות באלטרנטיבות שמונחות בפניו. גם בעונות נורמליות, יש לציין, מכבי היתה מתקשה להשאיר את ניבו, שאמור להכפיל את שכרו במילאנו, אבל לאור חוסר הוודאות שאופף את התקציב לעונה הבאה, בעונה הזו - זה היה ממש חסר סיכוי. 

האדם היחיד שמולו התקיימו מגעים כספיים הוא עודד קטש, שאחרי תקופה ארוכה של שיחות שלא התקדמו יותר מדי - בשבוע שעבר הדברים סוף סוף קיבלו תפנית חיובית. במכבי הבינו כבר לפני מספר חודשים שאין מתאים מקטש לאמן את הקבוצה - ומנייתו עלתה מאוד בקרב ההנהלה בעונה האחרונה, בה הצליח לנווט ולשמור על הסגל למרות כל הקשיים והטיסות, כשגם ההפסד בגמר הגביע לא שינה את התפיסה לגביו. קטש צפוי להרוויח שכר כמעט כפול בהשוואה לזה שהרוויח בשתי העונות הקודמות ואמור לחתום על חוזה חדש לשנתיים נוספות.

הסיכום עם קטש מנוגד, לכאורה, לכל הבעיות והקשיים הכלכליים סביב העונה הבאה של מכבי ת"א, שכאמור - נמצאת בחוסר ודאות כלכלי לגבי העונה הבאה. אבל גם אם התקציב יירד בהשוואה לעונות "רגילות", להנהלת מכבי היה ברור שהשארת קטש, גם בסכום גבוה יותר, היא היעד הראשון לקראת העונה הבאה. שאין מאמן מתאים וטוב ממנו, הן לסגל הספציפי הזו והן לקבוצה שממוקמת במדינה שנלחמת כבר למעלה משבעה חודשים - ולא ממש רואה את הסוף.

השאלה הגדולה הבאה היא מה עושים עם השחקנים שמחזיקים בחוזה הבאה. שוב, בעונות סטנדרטיות לא היתה פה שום התלבטות: כולם היו ממשיכים, אלא אם היה צורך מקצועי אחר. אבל במקרה הנוכחי, קיימות שתי בעיות: הראשונה היא כמובן תקציבית והשניה היא הרצון של השחקנים עצמם.

בכל הנוגע לעניין הכלכלי, הנהלת מכבי ת"א החליטה שהיא תעשה כל שביכולתה להשאיר את הסגל הקיים ותעמוד בכל ההתחייבויות מול השחקנים שיש להם חוזה. איך זה יקרה כלכלית? עוד לא ברור. במועדון עדיין בונים על הכנסות ממנויים (גם אם קטנות בהשוואה לעונות קודמות), כשגם בעלי המניות יצטרכו במקרה הזה להכניס את היד הכיס.

אבל למרות הרצון של מכבי ת"א להשאיר את כולם, עדיין לא בטוח שהיא תוכל לעשות את זה ברמה הכלכלית - וייתכן שהיא תצטרך להיפרד משחקנים בכירים למרות שהם מחזיקים בחוזה. שחרור לורנזו בראון, לצורך העניין, שמרוויח למעלה מ-1.5 מיליון דולר (וגם נמצא בעונה פחות טובה בהשוואה לעונה הקודמת), יכול לעזור לה בשתי דרכים: היא גם תחסוך את השכר שלו וגם תקבל עליו פיצוי כביי אאוט, מיליון דולר על פי ההערכות, מקבוצה שתחפוץ בשירותיו - כפי שעשתה עם סקוטי ווילבקין ואנטה ז'יז'יץ'. הפיצויים שמכבי קיבלה תמורתם בקיץ 2022 עזרו לה בין היתר בהחתמה של בראון את בולדווין.

הבעייתיות השניה - וגדולה לא פחות - הוא הרצון של השחקנים עצמם להמשיך. המלחמה עדיין בעיצומה, וההשלכות שלה מכבידות מאוד על השחקנים ועל המשפחות שלהם. בולדווין, לדוגמה, סיפר בראיון בערוץ הספורט שהוא לא יודע אם יוכל לעבור שנה נוספת כזו, של הקרבה שכוללת לא רק את החשש ממלחמה וטילים, אלא גם ובעיקר טיסות מרובות ואולם ביתי שנמצא בחו"ל. לכן החשש הגדול של מכבי ת"א הוא שהשחקנים הבכירים, כמו בולדווין או קולסון, יבקשו בעצמם לעזוב לאור המצב ולאור העובדה שהם יוכלו לקבל סכומים גבוהים גם בקבוצות אחרות.

התרחיש האידיאלי מבחינת מכבי ת"א הוא שבחודשים הקרובים יושג הסכם הפסקת אש או שהמלחמה תיגמר וניתן יהיה לארח שוב משחקים בהיכל. אלא שהתרחיש שנראה כרגע ריאלי יותר הוא שזה לא יקרה, והקבוצה תיאלץ לארח את משחקי היורוליג שלה שוב בבלגרד (או בכל עיר אחרת באירופה). במקרה כזה היא תצטרך לעבוד קשה בלשכנע שחקנים להישאר וגם לא יהיה לה קל לצרף שחקנים חדשים. במכבי מקווים שהעובדה שלקטש יש חיבור מצוין עם הסגל הנוכחי תוכל לעזור גם בהשארה של הכוכבים, עם דגש על בולדווין וקולסון.

כמובן שכל התכניות, הרצונות והמחשבות הללו יהפכו ללא רלוונטיות במקרה הקיצוני ביותר - שבו היורוליג תחליט שמכבי ת"א לא תוכל להמשיך לשחק במפעל, אם היא לא תוכל לארח בבית למשך עונה שלמה. הנושא הנ"ל עלה לדיון עוד במהלך העונה שעברה, אבל שמעון מזרחי, דני פדרמן ודייויד פדרמן, שייצגו את מכבי בדיון הדרמטי ההוא, הצליחו לבלום את הרעיון שהובילו בזמנו הקבוצות הספרדיות והטורקיות. ההערכות במכבי ת"א הן שהקבוצה תמשיך לשחק ביורוליג גם בעונה הבאה, אבל כמעט כמו כל נושא שסובב את מכבי בתקופה האחרונה - אין ודאות של 100 אחוז.

בשורה התחתונה, אחרי חודשים רבים שבהם ההכנות של מכבי ת"א לעונה הבאה היו תקועות, לאחרונה הדברים התחילו לזוז. ההחתמה ההולכת ומתקרבת של קטש תהיה המהלך הראשון, כשבתקופה הקרובה ההנהלה תבנה את התכנית התקציבית לקראת הבאה ואז הקבוצה תתחיל גם לפעול גם בשוק השחקנים. הרבה מאוד אתגרים עוד מחכים למכבי תל אביב לעונה הבאה, יש לה קיץ שלם כדי לנסות לפתור את כולם.