הכתבה מתוך N12
שנה לאחר שאיבד את רגלו, אולסי פרי תובע את בית החולים בו נותח. שחקן העבר של מכבי ת"א הודה בכך בראיון לאפרת לכטר בחדשות 12, בו התייחס בהרחבה לפציעה ולתביעה אותה מתכנן להגיש, בגובה מיליוני שקלים.
פרי אמר: "אני לא הצלחתי להתגבר על זה שבגלל כוס תה אפשר לאבד רגל. זה מעולם לא התחבר לי". כוס התה נשפכה על פרי אחרי שעבר ניתוח מורכב, מה שהוביל לנמק ולכריתת רגלו.
"הרגל שלי, עבורי, הייתה כמו פסנתרן והידיים שלו", המשיך פרי. "כשאיבדתי את הרגל זה שבר אותי. התקופה הכי קשה שהייתה לי בחיים. צעקתי וצרחתי, הכאב היה נורא".
אולסי פרי בן ה-72 משתקם ומנסה לחזור להיות עצמאי. בחודש שעבר הוא הגיע להקרנה של הסרט על חייו ('אולסי' בבימויו דני מנקין) וזכה לתשואות ארוכות, וכעת הוא תובע את בית החולים.
עורך דינו דניאל סרור אמר: "אולסי פרי ניזוק כתוצאה מרשלנות רפואית. במהלך כמעט שלושה שבועות, מצב הכוויות הולך ומדרדר, ולמרות זאת, אף רופא בכיר או מומחה לא בודק אותו. אני קורא להנהלת בית החולים לקחת אחריות על האירוע ולהפיק לקחים".
למרות זאת, פרי מנסה להישאר אופטימי. "אני מנסה לחייך כל יום, ועכשיו אני עובד על הכושר הגופני אז אני בטוח שיהיה יותר קל. אני לא מרים ידיים".
אהובה אקרון, בת זוגו, סיפרה על ההתמודדות של המשפחה: "אני פיניתי את החיים הצידה, החיים שלו השתנו, ואנחנו מנסים למצוא איזו דרך חדשה. המזל הכי גדול שלו והתרופה הכי גדולה שלו אלה החברים שלו ממכבי תל אביב".
כזכור, ביולי האחרון פרי, שכבר עבר כמה ניתוחי לב, הובהל לניתוח נוסף ומורכב – שרק 50% מהאנשים יוצאים ממנו בחיים. אחרי 12 שעות, הודיעו הרופאים שחייו ניצלו. כשאהובה לצידו, הוא התחיל להתאושש במחלקה אבל אז נשפכה עליו כוס תה. זה נשמע כמו תאונה קטנה אחרי ניתוח לב – אבל זה הרגע שעתיד לשנות אותו לעד.
"כל מה שאני זוכר זה שהתה נפל עליי ואת הכאב שהגיע אחרי זה", תיאר לפני חצי שנה פרי את הרגע הקשה. "אם אני זוכר את הכאב? ברור, אני צעקתי וצרחתי. לא יכולתי לספוג את זה, הכאב היה נורא". אהובה אשתו סיפרה כי "אחרי כמה ימים התחילו כוויות ברגלים והוא בכה וצעק, נתנו לו רק עוד משככי כאבים ועוד סמים – התחננתי שיבואו רופא ולא מתמחה, משהו ברגליים היה לא בסדר".
במשך שלושה שבועות שבהם פרי אושפז בשיקום גריאטרי במעונות קופת חולים מכבי בתל השומר, אהובה ניסתה לשכנע את הרופאים שמצב הרגליים מידרדר, היא לקחה אותו פעמיים למיון – אך שוב ושוב נשלחה לשיקום הגריאטרי, בפעם השלישית שהיא באה איתו, זה כבר היה מאוחר מדי. "ראיתי שהאצבעות שלו נהיו שחורות, שהן מתחילות לנשור", אמרה אהובה. "לא חיכיתי, דפקתי על הדלת של אחד הבכירים שם ושאלתי איך הגענו לזה. הוא אמר לי 'אני אגיד לך משהו כנה, ואני לא רוצה להישמע גזעני – טעינו שלא ידענו לזהות את הסימנים על עור שחור'".
למרות שאולסי מנסה, כמו תמיד, לשמור על אופטימיות, מצבו הרפואי לא משתפר כפי שקיווה. בהליכה הקצרה הוא מתעייף מהר. "אני מנסה לחייך כל יום", הוא אמר, "ועכשיו אני מתחיל לעבוד יותר על כושר, אז אני בטוח שזה יהיה הרבה יותר קל".
מהמרכז הרפואי "שיבא" נמסר: "אולסי פרי הגיע במצב מסכן חיים ובזכות צוותים רפואיים רב-מקצועיים, חייו ניצלו. מומחי שיבא המשיכו ללוות את מר פרי במהלך כל תקופת אשפוזו, ועדיין ממשיכים, לתת מענה לכלל המורכבויות הרפואיות של המטופל ולהעניק לו את הטיפול הרפואי המקצועי והאנושי הטוב ביותר".
הכתבה המקורית פורסמה ב-N12 - לחצו לכתבה המלאה