"מעצבן אותי לראות את אבדיה. הם לא יודעים מה יש להם בידיים"

מאז עזב את פנאתינייקוס בחודש יוני האחרון, עודד קטש לא התראיין. כעת, לאחר שאחד האנשים המסקרנים ביותר בכדורסל הישראלי שמר על שתיקה, הוא התראיין בתכנית 'מגרש פתוח', וכהרגלו של קטש, כשהוא מדבר, זה תמיד מרתק. חלק ב'.

אני רוצה לעבור איתך למכבי תל אביב. אנחנו מנהלים את הראיון הזה בתזמון מאוד יוצא דופן. שבעה הפסדי יורוליג ברציפות, נוצחה גם בדרבי בצורה דרמטית. מישהו מהקבוצה פנה אליך בתקופה האחרונה?
"לא. זה בטח לא משהו שתוכנן מראש, אבל אף אחד לא פנה אליי ואני לא חושב שזה גם נכון להתייחס לזה כרגע. אתה יודע, יש למכבי תל אביב מאמן. לא רק בגלל שזה הוא ולא רק בגלל שזו מכבי תל אביב. אני חושב שזה לא נכון, לי תמיד צורם כשאני רואה כותרות ואני רואה את ההתנהלות הזאת, ובדרך כלל ההנהלות בסיטואציות האלה שותקות. אם מדברים על תרבות ספורט, אני חושב שזה אחד הדברים הקשים ביותר לראות. לכן, דווקא בגלל שאני נמצא בסיטואציה שאני נמצא בה עכשיו, אני חושב שזה לא נכון ולא ראוי להתייחס לזה. יש למכבי ת"א מאמן".

אפרופו הנהלות שותקות - מה זה גורם למאמן להרגיש או להבין על מעמדו, שהסיבה היחידה שהוא ממשיך היא כלכלית. אף אחד לא אומר: "אנחנו שמים את מבטחנו בו". הם אומרים בעצם שאם היה להם כסף ואלטרנטיבה הם היו הולכים למקום אחר.
"מאוד לא נוח לי להתייחס לסיטואציה הספציפית הזאת. אני רוצה לדבר בגדול. לי קשה לראות סיטואציה כזו, דווקא בגלל שאני מאמן. אני יודע איך זה מרגיש. אני יודע כמה קשים הם חייו של המאמן גם ככה. בטח בתרבות הספורט שיש כאן. לראות סיטואציות והתבטאויות של יושבי ראש, של בעלים, לפעמים זה התבטאויות במקרים יוצאי דופן, אבל לרוב זה שתיקה. שתיקה רועמת כאשר מתירים את דמו של המאמן ונותנים פתח לדבר הזה. אני רוצה להאמין שהקבוצה מבינות שצריכים מנהל מקצועי, צריך מישהו שעשה את הדבר הזה, שחי את הדבר הזה, שמבין את נפש המאמן. אני רוצה להאמין שהמעבר לניהול כזה ימנע סיטואציות כאלה".

אבל למכבי תל אביב יש את ניקולה וויצ'יץ'. זה לא התפקיד שלו?
"שוב, אני מעדיף לא להתייחס ספציפית למכבי תל אביב. אבל חשוב לי לשמור על הדבר הזה. לי זה צורם בסיטואציות כאלה, אני יודע כמה בודד זה מרגיש וזה לא מביא טוב. כל עוד המאמן נמצא שם, אני חושב שצריך לתת לו 100 אחוז ביטחון".

אתה מאמן שעדיין נמצא בשיא הקריירה, בגיל טוב, כמה היית קרוב לחתום בבאמברג, כמו שפורסם, לפני שאורן עמיאל לקח את התפקיד הזה?
"לא הייתי מאוד קרוב. זה שם שעלה, חשבתי שזה לא נכון בשבילי".

יש עוד קבוצות שפנו אליך בתקופה האחרונה במסגרת יורוליג-יורוקאפ?
"הייתה פנייה, הייתה התעניינות מקבוצה-שתיים, אבל לא הייתה לי הזדמנות אמיתית לחזור ליורוליג".

אתה אומר שהשם שלך במערכת ועדיין לא הגיעה הזדמנות.
"לפחות אני נמצא במקום שהשם שלי שם".

אוקיי. ומשהו אחר? כסף משמעותי? מזרח אירופה, רוסיה, דברים שכאלו?
"כן. קרה. לא ניכנס לשמות. זה פחות רלוונטי. אבל השם שלי עלה במונאקו כשהיא חיפשה מאמן. שתי קבוצות מגרמניה כמו שאמרת. באמברג שוב, אני רוצה לאחל בהצלחה לאורן. זה לא הבשיל למשא ומתן. אם השם שלי עולה בקובאן שמחפשת מאמן, זה גם מרגיש טוב".

אתה לא יכול להישאר שנה בחוץ. זה לא יעשה לך טוב.
"כן, אבל לקבל סיטואציה שהיא לא נכונה יעשה לי פחות טוב".

הפועל ירושלים, כשהתלבטת מה לעשות, פנתה אליך לגבי חידוש הקשר?
"לא. לא וזה בסדר גמור. אני יכול להבין".

ונגיד קבוצות בדרג התחתון אצלנו? מכבי ראשל"צ גיששה?
"שוב, לא נתייחס ספציפית. היו ניסיונות לבדוק מכמה קבוצות בליגה הישראלית. גם בתחילת העונה וגם תוך כדי. אבל חשבתי שבסיטואציה שקרתה, אני כן רוצה לחכות להזדמנות אחרת".

לא תלך כרגע לקבוצה שלא משחקת במסגרת אירופית, זה מה שאתה אומר לי?
"כן. ואם אני מכוון לרמות הגבוהות ביותר, אני רוצה לנצל את הסיטואציה ומה שקרה ועשיתי את המהלך הזה בעזיבה שלי מירושלים לפנאתינייקוס. ידעתי במה זה כרוך. ואני רוצה לנסות למצות. כמובן, בלי לזלזל ולהמעיט בערכה של אף קבוצה. בטח לא פוסל את זה וזה ראוי, כל קבוצה היא ראויה".

עודד קטש המאמן והבנאדם היה ממליץ ליותם הלפרין באמת לעשות כזה סוויץ'? אחרי שהחליט ללכת למסלול של מנהל מקצועי, פתאום הוא מאמן בירושלים, היית ממליץ לו ללכת על הדבר הזה?
"קודם כל זה סיפור מדהים, מגניב. תראה, כמי שירושלים יקרה ללבו, אני מאוד שמח. כאבתי את מה שקרה עם אורן (עמיאל), באמת. אני חושב שאורן מאמן מצוין ודברים לפעמים לא מסתדרים. מאיזושהי סיבה אני גם דאגתי לשמור על מרחק ולא להפריע לאף אחד מהצדדים. יש שם הרבה חברים שלי. אז הצטערתי בשביל אורן, אבל בשביל הפועל ירושלים אחרי מה שקרה, אני מאוד שמח על הדבר הזה". 

זה מתאים לאופי של יותם? אתה מכיר אותו כל-כך טוב, הוא בנאדם רגיש.
"יותם בחור חכם והוא טוב בכדורסל, בוא נתחיל מזה. ואני אשאיר את זה שם. הרבה מאוד דברים שקורים בחיים לא צפויים, לא קורים אולי בדרך הרגילה. ופתאום הוא נקלע לסיטואציה שכרגע נראית טובה לקבוצה. וזהו, זה בידיים שלו. אני חושב שרק הוא יודע את האמת אם זה נכון לו. זה לא מישהו שצריך לספר לו יותר מדי, כי הוא יודע מכל מיני כיוונים במה כרוך להיות מאמן. והוא מספיק חכם לקבל את ההחלטה לעצמו, ואם הוא נהנה אז למה לא".

הלו, עודד, זה כיף כשמנצחים, זה לא כיף כשמפסידים וכרגע הוא על המסלול הנכון מהבחינה הזאת.
"כן, אנחנו צריכים לשבור את הסטיגמה הזאת. כי יש איזו נטייה לחשוב בטח בעידן האינסטגרם שכיף זה רק צחוק וחיוכים וכוס יין מול שקיעה. כשאתה הולך הביתה אחרי הפסד כואב ובא לך ל... לא יודע, לא נשתמש במילים".

אתה יכול להגיד "בא לך לקבור את עצמך", זה בסדר.
"כן, אני חושב על הפרויקט הקודם שעשינו, בוא לא נהיה יותר מדי דרמטיים. אבל זה חלק מהכיף. זאת אומרת, אי אפשר להפריד את זה מההצלחה, זה חלק מהאדרנלין. ומה שאני עובר בכמה חודשים שאני לא עובד זו גמילה מאדרנלין. כי על פניו יש לי הרבה יותר שקט בפנים, צריך למלא אותו במשהו. הייתי מצפה שאני אהיה הרבה יותר רגוע, אבל בדיוק ההפך הוא הנכון. אז מה שאני אומר זה שהכיף הזה, החיים האלה, ברור לי שיש עבודות יותר נעימות ורגועות ואני יכול להבין ש-99% מהאנשים שיחליטו שזה הרבה יותר טוב להם. מי שחווה את הדבר הזה (אימון כדורסל) סובל באהבה, מה שנקרא. וזה חלק מהכיף. ואם יותם אוהב את זה, אז ההמלצה היחידה שאני יכול להגיד לו, ויותם הרבה יותר חכם מכולנו, זה שאם זה בוער בו וכיף לו – שלא יפחד".

כמה דברים כלליים על הכדורסל הישראלי. אתה רואה את ההתקדמות של דני אבדיה בעונה הזו לעומת העונה שעברה. מסקנות ביניים?
"לבי יוצא אליו בהרבה מקרים. אולי עכשיו דברים קצת יתחילו לזרום יותר בכיוון שלו ולאט לאט מבינים איזה יהלום יש להם בידיים. אבל הרבה תסכול היה לראות את זה. ההיכרות שלי איתו אולי קצרה, אבל צפיתי בו הרבה, והיכולת שיש לו והיתרונות שיש לו שבעיניי הם בשמיים, וזה שמפספסים אותו. אני יודע כמה דני טוב - אימנתי אותו אולי שבוע, אבל אי אפשר שלא להידבק באהבה שיש לו למשחק, בתשוקה שלו, זה משהו יוצא דופן. אז לראות אותו ולדעת כמה הוא מתוסכל בטח מהסיטואציה הזו, זה מעצבן אותי, כי הם לא מבינים מה יש להם בידיים והייתי רוצה כן לראות אותו".

הוא יהיה כוכב ב-NBA?
"אני חושב שכן. אבל, שוב, צריך את הסיטואציה הנכונה. הפוטנציאל שלו להיות שם? קיים בוודאות".

אני רוצה לשאול אותך על ים מדר ועל ההחלטה שלו ללכת לעבוד עם אוברדוביץ'. במה זה כרוך והאם אתה חושב שהוא מתקדם במקום הזה?
אני חושב שכן. אני חושב שעצם ההתמודדות עם מאמן בסדר גודל הזה, עם מאמן שדורש ברמה הזאת, הליגה, זה עושה את העבודה".

מה זה עשה לך, נגיד? ברמת ההלם קרב ההתחלתי, להתמודד עם מישהו שהוא קשוח ואני עדין ועם דרישות משוגעות?
"תראה, מה זה קשוח? יש הרבה דברים טובים, הוא קשוח בדרך שבה הוא מתנהל ואתה רואה את האינטנסיביות שלו. זה יותר מאשר קשוח או לא. בטח כשמדובר בגארדים, אני לא ידעתי את זה כשהגעתי לשם. אבל לאורך השנים אחרי זה, אחרי שהשנים עברו וראיתי שהוא עושה את זה עם כל הרכזים והגארדים – עושה להם איזו טבילת אש ומבחן כזה. זה לא קל רגשית לעבור את זה כשאתה ילד צעיר. אז אני בטוח שים עובר באימונים ובאסיפות וידאו ובאימונים אינטנסיביות מאוד גדולה. אבל אני חושב שהוא יצא בזה הרבה יותר מחוזק".

הוא יקבל הזדמנות בליגה הטובה בעולם?
"אני מקווה מאוד בשבילו. אני חושב שיש לו את היתרונות שלו  - הוא צריך לנסות לכוון לזה, לעשות את הדרך. אני חושב שהבשלות הפיזית תגיע בהמשך. כי הוא כן איזה "לייט בלומר" ואני יכול להזדהות עם זה כי הרגשתי את זה על עצמי. שבגיל 28-29 הרגשתי יותר. אני חושב שהדבר הזה יתן לו קפיצה. וכן, בוא, הליגה הטובה בעולם זה להגשים חלום מסוים. אבל הייתי רוצה שגם, אתה יודע, שיקבלו את ההזדמנות".

דיברת על הנושאים שאתה רוצה להעביר כמסר לענף. מה דעתך על זה שמאמן זר הפך להיות האופציה המועדפת כבר, עד כדי מועדונים לא מהטופ של הכדורסל הישראלי, כאילו מיצו איזה דור מסוים של המאמנים הישראלים, בהרגשה שלי.
"אתה יודע, אני מרגיש שבתשובה שלי אנחנו צריכים לחזור להתחלה. לתחילת הראיון. לשיחה על ההתנהלות ועל כן חל"ת או לא חל"ת שזה בכלל לא היה שם. גם החוזה שלי שלא עבר בגרון של כמה אנשים, אם השם שלי, אם הייתי מאמן זר זה היה עובר הרבה יותר חלק. ראינו את זה בכדורגל בסכומים שאפשר לשלם למאמנים זרים, בניגוד לישראלים. ואני חושב שאנחנו חוזרים לתחילת הראיון. המעמד של המאמן הישראלי הוא בתחתית".

לא בצדק?
"האחריות היא תמיד עלינו".

אתה יכול להבין אבל למה הנהלות מסוימות אומרות – "ההוא מערבב עם העיתונאים האלה וזה מעביר לנו מסרים בתקשורת"? צריך לנקות טיפה את העסק. יבוא מישהו מבחוץ, הוא לא חי את זה כמוהם.
"למה? זה לא נכון במקומות אחרים?"

כי אולי הכדורסל הישראלי הוא ביצה קטנה, רשימת הקבוצות בליגת העל קטנה, ואתה יודע, אנשים נשרפים.
"אני חושב שיש אחריות עם המאמנים, אבל יש גם אחריות על המועדונים. בסוף אנחנו כולם יחד. גם המאמנים בינם לבין עצמם חייבים להיות חברים יותר טובים אחד של השני. יותר נאמנים ויותר מפרגנים".

למשל כשראית מה קרה עם גיא גודס ופרי שזרק את גודס מתחת לגלגלים של האוטובוס בדיוק כשהנבחרת מתחילה קמפיין, בראיון שהוא באמת יוצא דופן.
"למשל בעניין של גיא גודס – היית רוצה לראות איזו התארגנות של המאמנים שאפילו יוציאו הודעה ביחד: 'לא יכול להיות שיו"ר יזרוק את האיש על הקווים תחת גלגלי האוטובוס רגע לפני שהוא מתחיל קמפיין נבחרת'".

זה צבט לכולם. זה לא עבר טוב לאף אחד. בהכירי את פרי הוא יודע את זה.
"לא יודע אם ספציפית זה המקרה. אני חושב שגם התגובה של גיא הייתה ראויה".

אני לא מדבר על גיא. אני מדבר על האחרים, עודד. אלה שאולי יחוו את זה מחר.
"אני חושב שכן צריך לגלות איזו סולידריות ולכבד אחד את השני, אבל זה לא רק של המאמנים. אפשר להאשים אולי את המאמנים הישראלים, יש לנו מאמנים מצוינים, יש חבר'ה צעירים שצריכים לקבל הזדמנות. וכן, קשה לי שהמילה מאמן זר עוברת פה בקלות ומאמנים מגיעים. זה צורם לי. אבל בניגוד לתחילת השיחה, זו קבוצה בבעלות פרטית והם יכולים לעשות מה שהם רוצים. אבל מה אתה מצפה מהקבוצות לעשות כשבאיגוד הכדורסל לא מכבדים את המאמנים כמו שצריך?".

אנחנו לקראת סיום. אני רוצה לשאול אותך על "לבד במגרש", כי הפרויקט שעשינו יצר באמת אפקט יוצא דופן ואתה נכנסת ללב של הרבה אנשים בווידוי שלך, בפתיחות שדיברת על הפצע שלך. אני אשמח אם תוכל לספר חלק מהתגובות שהגיעו אליך, אולי אפילו בלי להזכיר שמות, אנשים מהענף כאלה ואחרים.
"תראה, עד עכשיו לא דיברתי לא על הנבחרת ולא על פאנתינייקוס ועל כל הדברים שעברו עליי בתקופה האחרונה. הראיון היחידי שהסכמתי לעשות זה היה הפרויקט שלך, אמרתי לך את זה, שהיה מבורך וכל הכבוד. התגובות היו מטורפות. פתאום הפכתי להיות סלב. באמת תגובות מטורפות".

תן דוגמה למשהו שהפתיע אותך נניח, או נכנס לך ללב במיוחד.
"התגובות כלפיי הגיעו מאובר-דאגה. זה גם הזדמנות להגיד, דיברתי על דברים כואבים והכל אבל אני לא באמת במצב אובדני. הכל בסדר. אנשים דאגו לי אקסטרה. אני חושב שבאמת התגובות הכי גדולות הגיעו מהאנשים הקרובים אליי יחסית. פתאום זה דברים שהם בעצמם לא שמעו, האסימון לא נפל להם כמו שצריך. יכולתי דרך הדבר הזה פתאום להסביר כמה דברים".

שחקנים פעילים סיפרו על כל מיני חוויות? שוב, בלי להיכנס לשמות.
לא. אבל כמו בהרבה מקרים אני חייב להגיד שמי שנמצא בתוך הדבר הזה, יצא לי לאמן הרבה מאוד שחקנים ואנחנו ידענו על זה. זה לא משהו שלא קורה, פשוט לא דובר. זה כמו על נטיות מיניות של שחקנים כאלה ואחרים. לפעמים אתה יודע על זה, זה רק לא יצא כמו בשנים האחרונות. ואני מקווה שבעתיד הפתיחות תהיה יותר גדולה. גם בעניין הזה. זה דברים שאתה יודע ששחקנים עוברים ביום-יום. ואתה יודע כמה הלחץ על שחקנים הוא גדול, אתה רואה את זה. ואתה רואה מתי שחקן מאבד את זה ונשבר וקשה לו. זה משהו שהוא קורה בקבוצת כדורסל. לכן זה לא מפתיע".

אתה חושב שקרה פה משהו שיהיה לו אפקט לעתיד? ששחקנים ירשו לעצמם יותר לספר כשקשה להם? להיפתח בפני אנשים קרובים?
בעיקר אני חושב שהחיבוק של הדבר הזה, הקבלה והאהבה ולאט לאט השיח ילך ויגבר. אולי גם יחלחל בסוף לקבוצות שיבינו שזה מרכיב מאוד משמעותי בהתפתחות של שחקן".

בחודשים האחרונים חגגו יום הולדת 70 גם פיני גרשון, גם צביקה שרף. אתה לא פעם הרהרת באפשרות של מה תעשה כשתהיה גדול. היום אתה רואה את עצמך כמישהו שתהיה לו קריירת כדורסל באמת עד פחות או יותר לגילאים האלה?
"לא יודע. דווקא בחצי שנה הזאת זו סיטואציה מאוד מבלבלת. יש דיסוננס, מצד אחד התחושה שאני מרגיש, מצד שני - הסיטואציה שאני נמצא בה. אני חושב שקורים כמה דברים מעבר לגמילה מאדרנלין שצריכים לקרות, איזה סוג של ריקנות, קורים כמה דברים. אחד, אני מרגיש שאני צריך לשמר את הביטחון. אני צריך להזכיר לעצמי שאני טוב במה שאני עושה ולהמשיך להאמין כי זה יכול לבלבל".

"אם אתה יושב בבית חודש-חודשיים ולאט לאט יש חוסר ביטחון, זה כמו לא לעשות משהו ולקבל הרגשה שכולם מתקדמים ואתה נשאר מאחור. תמיד צריך להזכיר לעצמך שאני נמצא בסיטואציה הזו וזו סיטואציה שתעבור ותחלוף ואני עדיין טוב במה שאני עושה. מצד אחד צריך לעבוד על הביטחון שלך. מצד שני אני מרגיש שזו עוד נקודה כזאת, כמו כמה נקודות שהיו לי תוך כדי הקריירה, שדווקא שם אתה מתחייב לדבר הזה".

"דווקא במקום הזה, כשלפעמים עולות לך מחשבות: רגע, אולי אני אקח פנייה למקומות אחרים?. אני חושב שאני יכול לעשות עוד כמה דברים בחיי. אני זוכר את השיחה עם עופר שלח שהתחלתי לאמן, הוא הטיל ספק בכמה אני יכול, הוא שאל אותי, לא הטיל ספק, הוא שאל אותי אם אני LIFER בדבר הזה".

כאילו, לתמיד.
"כן. ועם השנים, במקומות מסוימים, שהייתה לי איזו הזדמנות לצאת למקומות אחרים, אני חושב שזה שם, כן".

אז לא נראה אותך בקרוב באיזה מאסטר שף או יוצא מעוגיה בזמר במסיכה או משהו.
"לא. אני רק נהנה לצחוק על זה. הזמר במסיכה אין סיכוי. מאסטר שף זה מגניב לאללה. אני אוהב. בניגוד ליכולת שירה, אני מבשל טוב".