הפועל תל אביב פתחה את העונה בצורה רעה במיוחד עם חמישה הפסדים בשבעה משחקים בכל המסגרות, והערב (שבת) היא הראתה מה היא שווה עם ניצחון 62:67 בתום מותחן על הפועל חולון החזקה. בסיום המשחק נרשמו קללות והשלכת חפצים הדדית בין מספר אוהדים של שתי הקבוצות.
המאמן דני פרנקו אמר בסיום: "דברים רצו בראש, אני לא אגיד שלא. נרגש? הסברתי למה ההגנה זה קשה. זה היה משחק שלא היה יפה לצפייה, משחק של לב ורצון של קבוצה, להשתחרר מהדבר הזה שעוטף אותנו. בטוח ומאמין שזה ייתן לנו המון ביטחון. זה לא מסתיר את החולשות שלנו. אבל זה ניצחון שנותן לנו הרבה גאווה להמשך. הייתי צריך לסדר את השחקנים, לעשות עצירות. זה דברים קטנים, שמח מהדרך ששיחקנו ומהקהל הזה שהגיע לפה היום. גם כשלא ניצחנו משחקים, זה מאוד כואב. צריך לעשות משהו בקשר לזה, זו החוכמה, עשינו משהו בקשר לזה".
לאחר מכן, במסע"ת, פרנקו כבר נשמע משוחרר יותר וגם הרשה לעצמו לפתוח את הלב ולענות למבקרים: "לפני לא מעט שנים אימנתי בהפועל חולון, גדלתי שם כשחקן כדורסל, הייתי ביציע מאחורי הספסל ומה שאמרתי למאמן לא הרבה היו אומרים. אני מכיר את זה ומבין הכל, להגיד שהמקצוע הזה הוא כיף, זה לא. יש לנו חיידק מסוים".
"עברתי מספיק דברים, כיף זה לא, אני מאמן כדורסל טוב מאוד, כמעט בכל קבוצה שאימנתי הגענו להישגים יפים. אנחנו מתעסקים בבני אדם, העבודה שלי זה לנסות לתחזק את כולם ולהבין שהם בני אדם, יש עליהם לא פחות לחץ, לפעמים פעולות פשוטות לא מסתדרות להם. אני רגיל לדיבורים האלה ויודע מה אני יכול לתת לקבוצה הזאת".
ג'ייקובן בראון סיכם את הניצחון עם מונולוג מעניין: "זה ניצחון מאוד חשוב, היינו צריכים את זה. היו קורעים אותנו לאחרונה, והיינו חייבים להילחם חזק, הגיע הזמן שנעשה משהו. האם אני המנהיג? כן, אני מרגיש ככה. זה מתחיל איתי בכל משחק, ובחצי הראשון ניסיתי להיות חכם ולקחת את הזריקות כשהיה צריך. התחלה קשה מאוד לעונה, וצריך אופי כמה שיותר. חייבים להילחם עבור השחקנים שלצידי ועבור הקהל. אני אוהב את האוהדים, אוהב להיות פה ולתת הכל. שנה טובה".