"אני לא מרגיש שירושלים לקחה איתי סיכון"

כמעט עשר שנים העביר אורן עמיאל בצ׳כיה. עשר שנים שבהן התעצב כאדם וכמאמן, עשר שנים שבהן רכש מנטליות אירופאית, שכעת הוא מקווה שתעזור לו באתגר הגדול ביותר בחייו - משרת המאמן בהפועל ירושלים. בראיון ראשון מאז שחזר לישראל, עמיאל מדבר על ההזדמנות שבפתח, על החיים בצ׳כיה, על ההתעצבות כמאמן כדורסל ועל הסגל בירושלים שנבנה עד כה בצורה איטית, אך עמיאל מבטיח שבסוף הקיץ תהיה קבוצה טובה ולוחמת.

שיר שכתבתי על פראג
"השנים בצ׳כיה היו חתיכת תקופה", מספר עמיאל, הבת שלי נולדה שם, הקטן היה בן חמישה חודשים. מעבר לזה שספגנו המון ברמה התרבותית, המנטלית, לראות עולם, זה מאוד גיבש אותנו בתור משפחה, ביכולת שלנו להכיל, לקבל ולהסתגל. אני מאוד מקווה שהילדים שלי יצליחו לשמור על השפה, לא בגלל שהיא כזאת חשובה, אלא כי זה בכל זאת זיכרון טוב״.

אתה היום יותר צ׳כי או ישראלי?
"תשמע, בדרך לפה הלכתי להסתפר. אני בדרך כלל רק מגלח את הראש לבד בבית, אבל אמרתי 'יאללה, נלך'. לקחו לי 80 שקל, בצ׳כיה זה 15. עקצו אותי נראה לי… בכל אופן אני מקווה שספגתי הרבה גינונים צ׳כים. אורך רוח, סבלנות. אני חושב שהשילוב הכי טוב, של… אני לא אגיד ערסיות אבל הטמפרמנט הישראלי יחד עם התרבות הצ׳כית שהיא שמרנית, אני חושב שזה היה שילוב טוב ומקווה שאני אצליח לשמר את זה. אשתי ואני ממש מעודדים את הילדים לדבר אחד עם השני בצ׳כית כדי לא לשכוח. יש לזה גם צדדים פחות חיוביים כי כשהם רוצים לדבר עלינו מאחורי הגב הם משתמשים בזה, כי הם שולטים יותר ממני. אני מבין קצת צ׳כית, ובמשרד כשדיברו על כדורסל הבנתי מה אמרו אבל מעולם לא אמרתי להם… השתמשתי קצת בכישורי מוסד״.

אתה חושב שאתה וננו קיבלתם מספיק קרדיט כאן בישראל על מה שעשיתם בצ׳כיה?
״אני לא משווה את עצמי לננו, מה שננו עשה זה באמת... אי אפשר להסביר את זה. לפעמים היינו מדברים על זה אבל לא באמת התעסקנו בזה. אני יכול לספר לך שכשהגעתי פעם ראשונה לצ׳כיה, מולי קצורין עוד היה המאמן בנימבורק וננו היה העוזר שלו ואני בעצם באתי להחליף את ננו. הדבר הראשון שמולי הוא אמר לי בדרך מהשדה התעופה היה ׳תשמע, אל תספר לאנשים כמה טוב פה, שלא יבואו להחליף אותנו׳״.

קופץ למים העמוקים
בנימבורק, עמיאל זכה כמעט בכל תואר אפשרי, כולל היבחרות לתואר מאמן העונה של ליגת האלופות בעונת 19/20. ועדיין, צ׳כיה היא לא ישראל, נימבורק היא לא ירושלים, מה שמוסיף אלמנט של סיכון שהאדומים אולי לוקחים עם מינויו של עמיאל. ״אני לא מרגיש שלקחו איתי סיכון, הם לא לקחו אותי בגלל העיניים היפות שלי, אני עונה על הקריטריונים הפרסונליים שלהם, ואני לא חושב שהם היו מעזים לקחת סיכון״.

אבל אתה מודע לכך שאתה מגיע למקום שלא חווית בעבר מבחינת ציפיות?
״עובדתית כן. אבל זה החיים, זה לחוות סיטואציות ולמצוא דרכים לנצח. תמיד מדברים על ניסיון אבל באיזשהו שלב אתה צריך לעשות דברים כדי לקבל ניסיון. אני חושב שיותר חשוב שני מרגיש מוכן, ובשל ומאוד מעוצב ומגובש, גם ברמה האישית וגם ברמת הכדורסל״.

אנחנו יודעים שעודד קטש למשל, מזוהה עם פיק-נ-רול. יאניס ספרופולוס אוהב מהלכי אחד-על-אחד, גודס ופרנקו אוהבים לשחק בקצב גבוה. מה ה-DNA של אורן עמיאל המאמן?
״אני מאמין שבאופן עקרוני המשחק חייב להיות משוחק ברמה מסוימת של אינטנסיביות וקצב ודינאמיות. זה חייב להיות שיתוף פעולה מלא בין חמישה שחקנים. האסטרטגיה יותר חשובה מהטקטיקה. את הדקורציה אני משאיר לשלב יותר מאוחר, מאוד חשוב שהתשתיות יהיו חזקות ושהשחקנים יסמכו אחד על השני, זה לא קורה ביום אחד״.

מהשחקנים שהוחתמו עד עכשיו אפשר ללמוד שאולי יהיה קשה לעשות עליכם סל, אבל גם לא ברור מי יקלע עבורכם סל
״יש לנו עוד חמישה שחקנים להביא והשאיפה היא שהם יביאו את האיכות. בסופו של דבר אתה צריך לייצר מצב שבו הקבוצה עובדת כמו להקה. וכשזה קורה, כולם מרגישים חלק. אני גם לא מסכים שמי שנמצא כרגע בקבוצה לא מסוגל לעשות נקודות. ימים יגידו״.

אמרו לי שאת רטין אובאסוהן היית מביא בכל מקרה ובכל תקציב. מה יש בשחקן הזה?
״זה שחקן שמאוד קל להתאהב בו. כשהייתי בנימברוק חשבתי מה יקרה לאובה - אנחנו קוראים לו אובה - כשהוא ישחק באמת לפני עשרת אלפים איש, מה יקרה לו אז? אני חושב שזה יכול להיות דבר גדול. הוא הגיע אלינו שנה שעברה באוקטובר והקבוצה השתנתה לגמרי. הוא מייצג בדיוק את מה שאני רוצה לראות אצלנו, שגם אם אתה 30 למעלה או למטה אתה נופל על הפרקט כאילו אין מחר וזה לצד היכולות הפיזיולוגיות ואיכות הכדורסל שזה מדבק, מעבר לזה שהוא אישיות שאתה צריך איתך״.

מה היית שואל את עצמך?
"לא יודע מה הייתי שואל, אבל הייתי מאחל לעצמי שאני אוכל לממש את עצמי פה, שהקבוצה תשחק בדיוק איך שאני רוצה, שהקשר עם הקהל יהיה בדיוק איך שאני חולם עליו בלילה, ושאני אמצא פה בית להרבה שנים״.