"מעורר השראה". סיפורו של גל בסון, שנפל בצוק איתן
ההתנדבות ליחידה מובחרת בצה"ל, האהבה לכדורסל ולהפועל חולון ("היה שוכח לחזור הביתה מרוב הנאה") ומפעל ההנצחה לזכרו. אמו, פנינה: "היה ספורטאי ברמ"ח אבריו"
(האתר הרשמי של הפועל חולון)
"רק מי שנשם אבק דרכים, יזכה לשאוף אוויר פסגות", זה היה המוטו לחיים של גל בסון ז"ל. המשפט היפה הזה גם התנוסס על שלט עם תמונתו, שהונף במשחק הראשון של הפועל חולון בעונת 2014/15, לאחר נפילתו. גם על המצבה שלו נכתבה האימרה הזו, שמשקפת היטב את דמותו - בחור ממוקד ונחוש, שיודע שגם הדרך הכי ארוכה מתחילה בצעד אחד קטן.
"גל היה אדם צנוע, ביישן ובעל חיוך יפה", מספרת אימו פנינה. "הוא התמיד במטרות שהציב לעצמו והיה בעל משמעת עצמית, עם המון נתינה והמון אכפתיות לזולת ולסביבה. גל היה אדם משפחתי שאהב הטיולים והארוחות המשותפות, למשפחתיות היה ערך חשוב בעיניו. היה אדם חברותי ואהוב שתמיד היה מוקף בחברים, הוא אהב את המדינה והירבה לטייל בין שביליה הוא רצה לתרום למדינה ולכן היה נחוש לשרת שירות משמעותי".
היום הארור ביולי 2014
גל בסון ז"ל ידע תמיד שירצה לשרת שירות משמעותי בצה"ל. עוד בטרם הגיוס הוא התאמן שעות ארוכות כדי להגיע מוכן ככל הניתן לימי הגיבוש ולשירות עצמו. בתחילה הוא תיכנן לשרת בשייטת 13, אבל בסוף תהליך הגיבושים לסיירות - התנדב ליחידת ההנדסה המובחרת יהל"ם. גם כאשר נפצע פעמיים במהלך ההכשרה, הוא לא הרים ידיים וסיים את המסלול. "גל היה ועודנו מודל השראה לנו המשפחה, לחבריו ולאחרים ששומעים את סיפורו", אומרת האם פנינה.
ב-25 ביולי 2014 החיים של משפחת בסון השתנו לתמיד. צה"ל חדר קרקעית לרצועת עזה כחלק ממבצע "צוק איתן", בעקבות ירי הרקטות הבלתי פוסק לעבר ישראל. בשבוע שלפני כן הצוות של גל כבר נכנס רצועה, אבל גל, שהיה חולה, לא נכנס. הוא היה מאוכזב מאוד.
אבל באותו יום ארור ביולי 2014, גל כבר נכנס. המשימה שהוטלה עליו ועל עוד שני חיילים מהצוות שלו היתה לפתוח ציר באיזור בית חנון. טיל נ"ט פגע בו ובצוותו - וגל נפל בקרב, יחד עם חייל נוסף, אברהם גרינצויג. בן 20 היה במותו.
"היה כ"כ נהנה מאימון, שהיה שוכח לחזור הביתה"
אחת האהבות הגדולות ביותר של גל היתה הכדורסל. מגיל צעיר הוא עסק בספורט, וכשהיה בן 10 הוא עזב את הקפוארה לטובת הכדורסל שמשך אותו מאוד. הוא התחיל להתאמן בהפועל חולון - בקבוצת הילדים ובהמשך בקבוצת הנוער - והכדורסל כבר הפכו להיות חלק ממנו. "גל התאמן ארבע פעמים בשבוע ובכל הזדמנות שהייתה לו, ובעיקר בימי שישי היה מתאמן במגרש הכדורסל הסמוך לביתנו", נזכרת האם פנינה, "הוא כל כך אהב את זה וכל כך נהנה, עד שהיה שוכח לחזור הביתה. היה צורך לשלוח נציג מהמשפחה לקרוא לו לארוחת ערב".
האהבה הגדולה של גל לספורט, ולכדורסל בפרט, הביאה אותו כמובן ללמוד בחטיבה ובתיכון במגמת כדורסל. הוא היה מאותם נערים שלא מפסידים אף משחק בליגה לנוער, וגם מחוץ לפרקט, בזמנו הפנוי, היה מתאמן. "גל היה ספורטאי בכל רמ"ח איבריו", מספרת פנינה. "הפועל חולון היתה הבית השני בשביל גל, גם כאשר ביקשתי ממנו לוותר על אימון לטובת לימודים למבחן, הוא לא ויתר".
גל, שהיה מגיע לעודד במשחקי בוגרים, היה מאושר לראות את הקבוצה זוכה באליפות ההיסטורית ב-2008, ובחלוף שנה, חגג גם את הזכיה בגביע המדינה.
הפועל חולון מנציחה את זכרו בכך שהיא קראה לקבוצת הנוער הפועל "גל" חולון. מדי שנה בחודש דצמבר, סמוך ליום הולדתו, הנהלת המועדון מקיימת לזכרו משחק כדורסל. הקבוצות המתמודדות הן הפועל "גל" חולון וקבוצת "החברים של גל" - החברים ששיחקו איתו בהפועל חולון ולמדו איתו בתיכון.
יהיה זכרו ברוך.