דווקא בימים בהם היא אמורה להיות מפוקסת לחלוטין בהכנות לרבע גמר ליגת האלופות, ועוד לפני ששיחקה משחק רשמי בודד, הפועל ירושלים חוותה שבוע סוער במיוחד. אלא שהערב (חמישי), עם סגל חסר ורגע לפני ה"מאני-טיים" של ליגת האלופות, קטש וחניכיו שמו לרגע את מלאכת הבנייה המאולתרת בצד - והשלימו 80:93 על אילת בדרך לחצי גמר גביע ווינר.
בשבוע שחלף על ירושלים, כאמור, היה הכל מהכל. זה התחיל בפציעה המפתיעה של ג'ייקובן בראון, שיושבת לתקופה ארוכה; נמשך עם החתמתו של כריס קרמר, שחוזהו בוטל מאחר ולא עבר בדיקות רפואיות; והסתיים עם מציאת פתרון מהיר בדמותו של ניקוס פפאס היווני. בין לבין, קטש וחניכיו התכוננו לקרב מול האילתים - בידיעה שזהו משחק ההכנה האחרון לפני המפגש מול בורגוס ביום רביעי. לוקה מיטרוביץ', אדם אריאל וכמובן, פפאס ובראון נעדרו - ועדיין, הניצחון הושג, כמו גם קצת שקט תעשייתי לפני רגע האמת.
על הפרקט, כבר בפתיחה ניתן היה לראות שירושלים מוכנה יותר מיריבתה - אך פציעה מוזרה משהו של טיישון תומאס, ששבר חלק משיניו הקדמיות, נתנו לאילת אפשרות להכריח מחצית ראשונה צמודה. ג'ו רגלנד ניצח על המקהלה, יונתן שולדבראנד הבלתי נגמר היה המוציא העיקרי לפועל - ואריאל בית הלחמי וחניכיו השלימו ריצת 0:14 וירדו להפסקה ביתרון זעום.
אלא שעם פתיחת המחצית השנייה, נראה היה שהאוויר נגמר לאילתים. תמיר בלאט נכנס לקצב המוכר עם מטח שלשות וסדרת אסיסטים, ואף הראה אלמנטים במשחק שספק אם היו לו לפני הקיץ הנוכחי; טאריק פיליפ ומלקום היל לחצו את הגארדים וסיפקו נקודות; ואפילו ניב בלול הצעיר, הבן של, הפתיע עם הרבה ביטחון וקליעה מרשימה מהשלוש. הפעם, לדרומיים לא היה מענה והמשחק הפך לגארבג' טיים אחד גדול.
מהלך המשחק
ירושלים עלתה בחמישייה עם בלאט, פיליפ, היל, סירווידיס ותומאס. אילת פתחה עם רגלנד, בן משה, פראת'ר, קרטר וניבו. הפתיחה, כצפוי, הייתה כל כולה של הפועל ירושלים: תמיר בלאט תפר שתי שלשות מהירות, ולצד נקודות של סירווידיס - הפער נשק לדו-ספרתי מהר מאוד. אלא שאילת, בראשותו של יונתן שולדבראנד הבלתי נגמר, התעוררה הודות לפציעה של טיישון תומאס ויצאה לריצת 0:12 שהפכה את התוצאה. 19:22 לדרומיים בסיום הרבע הראשון.
המגמה נמשכה ברבע השני ואילת שמרה על היתרון, אך בלאט, שהשתלט על הצד ההתקפי של ירושלים, דאג להחזיר את היתרון לתשע נקודות - תוך שהוא מוסר חמישה אסיסטים ומנהל את ההתקפה של קטש כראוי. מי שהיה לו לעזר, הוא סירווידיס שהעלה את מאזנו לשבע נקודות. בצד השני, רגלנד היה האיש של בית הלחמי על הפרקט ונקודות שלו קבעו 36:44 בהפסקה.
המגמה נשמכה עם פתיחת המחצית השנייה, ונראה היה שאילת די ויתרה. חניכיו של קטש עלו מחדר ההלבשה כמו מלחוע של תותח, והודות ליכולת גבוהה של היל - הגדילו את היתרון לפער מבטיח, שבשיאו הגיע ל-20 הפרש, והפכו את המחצית כולה לגארבג'-טיים. קטש ניצל את המצב נתן את המפתחות לח'ברה הצעירים יותר, ומי שתפס את ההזדמנות בשתי ידיים הוא ניב בלול, הבן של, שהציג קליעה משובחת מחוץ לקשת. מנגד, שולדבראנד המשיך להיות נקודת האור של בית הלחמי בדרך ל-52:72 בסיום הרבע השלישי.
הרבע הרביעי, כצפוי, היה במעמד צד אחד - אך דווקא השופטים היו אלה שכמעט גנבו את ההצגה. תחילה כשהרחיקו את זלמנסון לאחר שזרק הערה לאחד מהם, ובהתקפה שלאחר מכן עם עבירה טכנית נוספת לקטש, שהורידה את היתרון ל-10 לפתע. אלא שאילת לא הצליחה לנצל זאת, וירושלים ירדה לחדרי ההלבשה כשידה על העליונה. 80:93 לאדומים בסיום.