"כשעוזבים את מכבי עבור כסף זה פסול, אבל כשחותכים אותך זה ביזנס"

מה שהיה ידוע בחודשים האחרונים הפך אמש (שני) לרשמי. שון ג'יימס, קפטן מכבי ת"א לשעבר, פרסם בדף הפייסבוק שלו, בעברית, הודעה סופית על עזיבת מכבי תל אביב. ברמז עבה ובלי לנסות להסתיר דבר, הסנטר שלח חץ ביקורת כלפיי התנהלות המועדון והעומדים בראשו. "ברור לחלוטין שהאדם שהאמין בי לא נמצא במערכת יותר", כתב והתכוון למאמן דייויד בלאט.

מביתו שבברוקלין, בין אימון כושר לשיעור יוגה, העניק ג'יימס ראיון בלעדי לאתר ערוץ הספורט וחשף נפש פגועה ובטן מלאה. בשיחה שארכה למעלה משעה פרק הקפטן לשעבר את כל אשר על ליבו, והיה לו הרבה מה לומר. 6 שנים הוא שיחק כדורסל בישראל, 3 שנים בבני השרון ו-3 במכבי ת"א. ילדיו ברוקלין ובריידן גדלו כאן והתאהבו במדינה, כמו גם אשתו מליסה. בראיון שלפניכם יחשוף ג'יימס דברים אליהם התייחס לראשונה - מהשיחה עם המנהל ניקולה ווי'צ'יץ', שהודיע לו כי אינו מוזמן לפיינל פור במילאנו, ועד טענות ההנהלה לפיה התסיס את אלכס טיוס נגד המערכת, בימים בהם נפצע בקרסול. ראיון עם צהוב בנשמה. נשמה שעכשיו מעט מדממת.

"עם כל מה שקרה, רציתי להישאר מאוד להישאר במכבי, הרי חתמתי על חוזה ארוך טווח", פתח ג'יימס עם הבהרה שהיה חשוב לו להדגיש, "פציעות הן חלק מכדורסל ואתה לא יכול לשלוט בזה. נפצעתי ופתאום מכבי הצליחה ואז הם אמרו 'אנחנו לא צריכים את השחקן הזה יותר'. במכבי מסתכלים רק על מה שקורה בתוך המגרש, על התוצאות. הם לא מסתכלים על איך אתה החברים שלך לקבוצה ומה הערך המוסף שלך. זה מה שהם הרגישו ולכן אני לא חוזר. רציתי לחזור, אבל אם לא רוצים אותי אז לא אשאר בכוח. אם אתה נמצא בבית של מישהו והוא רוצה אותך בחוץ - אז אתה חייב לצאת, הוא לא רוצה אותך שם. אני לא אשאר בכוח".

מי לא רצה אותך במכבי?

"אף אחד לא ירים את היד ויודה 'אני לא רציתי את שון'. אני יודע שדייויד בלאט רצה אותי שם, הוא הביא אותי והוא ידע את הפוטנציאל שלי, הוא תמך בי ולפני שעזבתי את ישראל שמעתי מהחברים ואנשי הקבוצה שהעתיד שלי יהיה שונה אם בלאט יישאר או לא יישאר. שבוע לפני שעזבתי כבר ידעתי שעתידי במכבי תלוי אם בלאט יעזוב".

ציפית שהמאמן החדש גיא גודס יילחם כדי שתישאר?

"אני מכיר את גודס כמובן, ושלחתי לו את ברכתי כשהוא קיבל את התפקיד. תמיד צחקנו ותמיד הייינו ביחסים טובים. אני לא חושב שהוא אחראי לעזיבה שלי. הוא מאמן שנה ראשונה וברור לי שלא נתנו לו לבחור את השחקנים. זה לא הגיע ממנו. אולי זה דני פדרמן שלא רצה אותי, הוא זה שמנהל את העניינים ומקבל את ההחלטות בקבוצה. יש אנשים מסויימים במערכת שאני יודע שזה לא הם, אבל את דני אני לא יכול למחוק מהרשימה, כי מעולם לא היתה לנו מערכת יחסים, ואם אתה שואל אותי זה הוא, כי תמיד זה היה ביזנס איתו ולא יותר מזה".

"וויצ'יץ' הודיע לי: אתה לא מוזמן לפיינל פור"

"תקשיב למה שאני אומר לך עכשיו ותפנים. אני יודע שזה עסק. מישהו כמוני נשאר ולא רדף אחרי הכסף, והיו לי הצעות. הייתי נאמן. הם כועסים על אנשים שעוזבים בשביל כסף כמו טייריס רייס, אבל זה עסק ולא משנה איזה סוג של אדם אתה. זה תמיד יהיה עסק, ואם יש לך שנה רעה יפטרו ממך, ככה זה עובד. כשעוזבים את מכבי בשביל כסף זה לא בסדר, אבל כשהם חותכים מישהו זה כן בסדר. אתה לא יכול להחזיק במקל בשני קצותיו".

לא היית אמור לבוא לפיינל פור. מה היה הסיפור?

"האמת, אני לא יודע למה. שוב אני אומר, הם מסתכלים רק על מי שמשחק, מי שעל המגרש. כשלא שיחקתי הם רצו שאשאר בארץ ואתאמן. ניקולה הודיע לי את זה ואמרתי לו שאני נוסע לפיינל פור ולא אכפת לי מה אומרים. אני הולך בשביל החברים שלי. זה היה ממש ריב של כמה ימים, ולא ידעתי אם אני נוסע למילאנו. מה אני אגיד לך, אין סיכוי שזה היה קורה למישהו אחר. עשו אותי קפטן וכשהייתי למטה השאירו אותי מאחור. לא הלכתי לפיינל פור בשביל ההנהלה אלא בשביל השחקנים".

"אני לא יכול להבין את זה. ישבתי בחדר ההלבשה וכל החברים שלי אמרו לי שאני חייב להיות בפיינל פור. הצבתי להנהלה עובדה: אני מגיע. במכבי אמרו לי שאני צריך להישאר ולהתאמן והרגשתי שזה בולשיט, אז התקשרתי לקית' לנגפורד שיארגן לי אולם כדי שאוכל להתאמן במילאנו. הרגשתי פגוע, פגוע מאוד. אם מישהו מהילדים שלך נפצע או נכנס לבעיה אתה לא זורק אותו הצידה, אתה מחבק אותו ומראה לו שהוא חלק מהקבוצה. לא הרגשתי את זה מאז שנפצעתי".

"אולי מלכלכים עליי כדי לרכך את האוהדים"

יש טענות נגדך שהיכולת המקצועית היא לא הסיבה היחידה שאתה לא בקבוצה. שהיתה גם בעיית התנהגות, שהסתת שחקנים. יש מי שטוען שאתה אמרת לאלכס טיוס לא לשחק כשהוא היה פצוע בקרסול וכשהרופאים אמרו שהוא כשיר

"אם מישהו אומר עליי דברים כאלה, אלה האנשים שלא רצו שאמשיך במכבי. כקפטן ומנהיג יש לך נוכחות ויש לך מילה. גם כשהייתי בניו יורק בשיקום השחקנים דיברו איתי, סימסו לי והתקשרו. לגבי טיוס, אם מישהו היה בא אליך ואומר שהוא פצוע ולא יכול לשחק, מה אתה היית אומר לו? זה לא העבודה שלי להגיד לו לשחק. העבודה שלי היא להגיד לו שאם הוא לא יכול לשחק אז שלא ישחק. אם אתה תשחק ותדפוק את הקרסול, מה יקרה לך בהמשך השנה? בדיוק מה שקרה לי. יזרקו אותך. אם הקרסול שלך פגוע תנסה לשחק, ואם כואב לך ואתה לא יכול לשחק, אל תהרוס אותו עוד יותר. זה מה שאמרתי לאלכס. אנחנו לא סופרמנים, אנשים נפגעים במהלך העונה".

יש במכבי השנה שחקנים חדשים. איזה טיפ תיתן להם?

"כל מי שמגיע אגיד לו שזה מקום מדהים לשחק בו, מקום עם גאווה והיסטוריה ולא תמצא את זה במקום אחר באירופה. כשאתה נותן לאוהדים הכל הם יכבדו ויאהבו אותך על זה, אוהדים נפלאים ועיר נפלאה. אין לי ספק שאחזור לישראל - לבקר ולבוא למשחקי כדורסל .הייתי גם אומר להם שיזכרו שזה עסק. לא הייתי מחליף את ההגעה למכבי בשום דבר אחר, עדיין הייתי לוקח את אותן החלטות. אני אוהב את ישראל ואת האנשים כאן. מכבי היתה שנים לפניי ותהיה שנים על שנים אחריי. כל שחקן צריך לדאוג לעצמו".

"אולי במערכת מלכלכים עליי כדי לרכך את המהלך מול האוהדים. אחרי העונה הראשונה, אחרי אותה סדרת הצלבה נגד פנאתינייקוס, היו לי הרבה הצעות מטורקיה וממועדונים אחרים. היה לי כסף גדול בגרמניה וחזרתי למכבי כי רציתי להוכיח את עצמי. רצו להציע אותי לירושלים בטרייד במקום קרייג סמית' ולא הסכמתי. הכל היה בשביל האוהדים, ובשביל הבנים שלי ואשתי שזה היה הבית בשבילם. הבנים שלי מכירים את ישראל יותר מניו יורק. הם רצים בבית עם חולצות של מכבי ושואלים אותי 'אבא, מתי חוזרים לישראל?' וזה קשה לי. זה הבית שלהם ושלי ולך תסביר להם. הם בני 3. הם בישראל מאז שהם בני 6 שבועות, כל שנה הם חזרו הביתה לחודשיים ואז באו לארץ לכל השנה. הם שואלים אותי למה לא חוזרים לישראל ולמה לא הולכים לאימון? וקשה לי להסביר להם".

ג'יימס נזכר בחויות מסביב למשחקים והאימונים בהיכל נוקיה: "לא חיבלתי בשום דבר. אין אוהד של מכבי שיגיד לך ששון ג'יימס לא יעצור לתמונה, לחיוך או ללחיצת יד. אנשים במכבי יכולים לספר סיפורים קטנים, אבל זה לא יצליח. הקטע עם טיוס זה משהו שמאמנים ורופאים בכל מקום אומרים: אם כואב לך אל תשחק, אם זה מה שהם מספרים, שיספרו. כואב לי רק שאני מסיים בהרגשה כזו, ואם אחרי 6 שנים בישראל ו-3 שנים במכבי אלה הסיפורים שיוצאים עליי - כנראה שאני במצב טוב".

6 שנים זה הרבה זמן. למי תתגעגע?

"ב-100 אחוז האדם שאתגעגע אליו הכי הרבה הוא רגב פנאן, בלי ספק. הוא היה איתי מבני השרון, הוא עובד קשה מאוד ואני מאוד מאוד מעריך אותו. גם היום אנחנו מדברים באופן קבוע. יכאב לי הכי הרבה לא לראות אותו. רגב הוא מישהו שאני מחשיב כאח. אני אתגעגע אליו מאוד. בלי ספק, גם עמי ביטון ברשימה. הוא עשה הכל בשבילי, בכל שעה. הוא תמיד שם כשאתה מצלצל. המנוע של מכבי הוא אנשים כמו רגב ועמי, הם חרוצים. גם אלי נתנאל והרצל. הם האנשים שמריצים את הקבוצה, ואני לא יכול לחשוב על מישהו אחר שממש אתגעגע אליו. אני מעריך גם את האחרים, גודס, שטיין, קובלסקי, אבל כשאתה חושב למי תתגעגע ומי באמת יחסר לך, שהם כמו אחים שלך - זה רגב ועמי. יש לי עדיין מכתבים שרגב כתב לי כשחתמתי במכבי. יחסר לי מאוד להסתובב עם רגב. עם גודס, קובלסקי או האחרים לא דיברתי מאז שהייתי בבית. האנשים האחרים הם אלה שאני בקשר איתם".

"שמעון מזרחי הוא איש טוב. הוא היה הראשון שראיתי אחרי הניתוח בגב, חוץ מאשתי. הוא לא מדבר הרבה, אבל הוא היה שם וזה היה הרבה בשבילי. הניתוח היה מוקדם, ב-6 בבוקר. פתחתי את העיניים והוא ישב שם על הכסא. הוא לא צריך להגיד הרבה אבל העובדה שהניתוח היה בשעה כזו והוא היה שם, זו היה אחת ההצהרות הכי חזקות שבעלים של קבוצה יכול לעשות".

"מחוץ לברוקלין, ישראל תמיד יהיה הבית שלי"

"לגבי דני פדרמן, הוא הבוס עכשיו ואין לי משהו מיוחד להגיד לו. אני יודע שהוא זה שקובע מה קורה במועדון, כך שאין לי מה להגיד לו. אני אתרכז באנשים שהיו חיוביים כלפיי כשהייתי שם. אני אאחל לו הצלחה בהמשך הדרך, בתקווה שהכל ילך טוב למכבי. אם אין לי משהו חיובי להגיד עליו אז עדיף שלא אגיד כלום".

איזה זכרונות אספת במכבי? בכל זאת, עונת טרבל

"חוץ מהפציעה, כל רגע במכבי היה חיובי מבחינתי. אני רוצה להגיד תודה לא רק למכבי ולאוהדים אלא גם לאנשים בישראל, מעומק ליבי, וגם בשם אשתי וילדיי. זה היה הבית שלי במשך 6 שנים. הפכתי כאן לגבר, למדתי את התרבות והפכתי לאדם טוב יותר כאן. מחוץ לברוקלין זה תמיד יהיה הבית שלי וזה רק בגלל האנשים, לא בגלל הכדורסל. תודה גדולה לאוהדים שהראו לי אהבה. בקרוב, ולא יודע באיזה קבוצה אשחק, אני אשחק מול מכבי. מהרגע שחזרתי הביתה ידעתי שלא אחזור למכבי, אבל השתמשתי בידיעה שעוד אשחק מול מכבי כדלק, כמוטיבטור. להיות במכבי זה אופי. בלי כימיה ואופי אתה לא זוכה בכלום ומכבי עשתה דברים גדולים. אתם יודעים איזה שחקן אני ואיזה אופי יש לי ולא רצו אותי, אז כן, לקחתי את זה אישית מאוד. רציתי להישאר פה עוד 4 שנים".

אתה חולם על הרגע שתפגוש את מכבי בהיכל?

"אני רוצה לשחק מול מכבי ולהראות כמה הם טעו. אין לכם מושג כמה אני חזור לחזור לנוקיה, וקשה לי להגדיר במילים. סוג הקבוצות שאני רוצה להגיע אליהם לא יפגשו את מכבי בסיבוב הראשון אלא בסיבובים המתקדמים. אני כמובן נשאר ביורוליג ואלך למקום בו המאמן רוצה אותי. וכן, אני חולם על הרגע שאחזור. אני רוצה לראות את האנשים שם, את הפרצופים המוכרים. אח"כ מגיע גם הכדורסל".

כשתגיע לנוקיה ותרד לחדרי ההלבשה, מה תגיד לאנשים. מה תגיד לגודס?

"אתן לו חיבוק גדול, הוא תמיד היה בסדר איתי ומתחשב. זו השנה הראשונה שלו כמאמן ראשי ואני לא מאשים אותו בכך שאני לא חוזר. שמע, אני כועס שאני לא חוזר אבל לא אתן לזה לקלקל לי את כל הרגעים היפים. אבוא לבקר המון בישראל, כי זה חשוב לאשתי ולילדים. יש לנו חברים פה כמו דווין סמית' ואשתו. חשוב לי שתזכיר ותכתוב כמה אני אוהב את האוהדים, את האווירה של הטירוף שנוקיה".

מכבי ת"א ביקשה שלא להגיב לדברים של ג'יימס

מנהל הקבוצה, ניקולה וויצ'יץ', הגיב: "דבר ראשון אני מאחל לשון את כל הטוב שאפשר בהמשך הקריירה שלו. הוא היה הקפטן של מכבי ותמיד יזכה לכל הכבוד מאיתנו. בנוסף, בנוגע לסיטואציה שבה הוא לא במכבי, מדובר בהחלטה מקצועית של הצוות המקצועית ושלי. יש לנו 2 סנטרים: סופו ואלכס טיוס ואיתם זכינו בגביע אירופה. אנחנו לא רוצים לשנות את הקונספציה אלא להמשיך איתם, ולכן מדובר בהחלטה מקצועית נטו.

"שון עבר ניתוח לקראת סוף העונה, נתנו לו את כל הטיפול, הוא ביקש לעשות שיקום וטיפול בארה"ב והוא אכן עשה את זה, כמובן ששילמנו על הכל, הרופא שלנו אמר שהוא יכול לחזור אחרי 3 חודשים לכאן וגם לנסות לשחק, אבל כיבדנו את דעתו ונתנו לו להמשיך לשהות בארה"ב. הסיבה היחידה שלא רצינו לקחת אותו לפיינל פור היא בגלל תוכנית הטיפולים, ולא יכולנו להרשות שהוא לא יתאמן במשך שבוע שלם. לא מצאנו לו אולם שם, ולכן הבאנו אותו ביום שישי, ביום המשחק. אני מבין את הכאב שלו, הוא היה הקפטן שלנו ואני שמח שהגענו לסיכום על היציאה מהחוזה שלו לשביעות רצון שני הצדדים בסופו של דבר. אני מאחל לו את כל ההצלחה בהמשך הקריירה שלו".