"אני לא אשקר, חשבתי שאקבל בגרמניה יותר הזדמנויות''

בר טימור הוא תעלומה. אחרי עונת פריצה אשתקד בהפועל תל אביב של ארז אדלשטיין, חתם הגארד (21) שמחזיק בדרכון אירופאי על חוזה נוצץ באלבה ברלין, המשחקת ביורוקאפ, בשכר שמוערך בכ-200 אלף יורו לעונה, סכום אסטרונומי לכל הדעות לשחקן בקנה המידה שלו, שרק מתחיל את דרכו.

אבל משהו לא מתחבר. לאחר ממוצעים של 8.1 נק' ו-3 אסיסטים ב-25 דקות משחק בהפועל, העונה טימור שיחק רק ב-4 משחקים בליגה הגרמנית ורשם 4.5 דקות למשחק עם ממוצעים של 0.5 נקודות ו-0.8 אסיסטים. ביורוקאפ הוא שיחק 5 משחקים, 3.2 דקות בממוצע ו-0.6 נקודות. לא לזה ציפה כשיצא לגרמניה, אבל הכדורסלן מהצפון שהחל את הקריירה בהפועל חיפה ובקרית טבעון נשאר אופטימי, ובראיון לאתר ערוץ הספורט מדבר על הקשיים, על העבר הלא רחוק בהפועל ת"א וגם היחסים עם ארז אדלשטיין.

"אני מתאמן, עובד קשה ומחכה לטוב", פתח טימור בניסיון להסביר למה הוא לא זוכה לקרדיט ולדקות משחק: "מדובר בקבוצה שמצליחה, אבל לא כ"כ יציבה, ואולי יש חוסר בטחון ללכת עם בחור צעיר. אני חושב שזה מה שמונע את הפריצה, כך זה נראה מהצד שלי לפחות, אני לא חושב שיש דברים מעבר. הקבוצה מנצחת שני משחקים, פתאום מפסידים שניים, והמאמן נרתע לתת צ'אנס לבחור צעיר".
 
זה מפתיע אותך? כי הגעת בחוזה ל-3 שנים. זה אומר שבונים עלייך, לא?

"אולי דווקא להיפך. אם מישהו בא בחוזה ארוך טווח, אז אולי אומרים שהוא נמצא כאן לכמה שנים והוא עוד ייתן את שלו, אבל בגדול כן, אני מופתע. חשבתי שאני בא למשהו אחר, כרגע זה לא מה שקורה, אבל זה לא אומר כלום. זה עדיין מקום מצוין, אפשר להצליח פה ולהמשיך הלאה לרמות מאוד גבוהות. לא אשקר, חשבתי שיהיו יותר הזדמנויות - אין מה לספר סיפורים - אבל כרגע זה מה שיש ועם זה אני מתמודד".

הפועל ירושלים חרטה על דגלה את ההתבססות על השחקן הישראלי. גם מכבי ת"א מבינה את חשיבות הנושא, ושתיהן לוטשות עיניים ועוקבות אחרי טימור. הוא מצידו, מתעניין מאוד בליגת העל הישראלית, ומשאיר את העיסוק בעתידו לסוכנו אבי זילברמן: "יש לי סוכן שמטפל בכל העניינים האלה. אנחנו בקשר מצוין והוא מאוד עוזר לי בשהות ובהתאקלמות שלי פה, ומדריך אותי. לא שמעתי מי עוקב אחרי, ואני לא עוסק בזה, אלא משאיר את הדברים האלה בידיים הנאמנות שלו. אני לא חושב על הארץ ובאמת מחכה להצליח פה", אומר טימור. "אני מאוד מתעניין בליגה בארץ, יש לי מן הסתם הרבה חברים שמשחקים וכיף לראות שיש הרבה ישראלים השנה. זה תשובה לכל מי שחשב שהחוק הרוסי לא יהיה טוב".

מה דעתך על מעמד השחקן הישראלי?

"היה ברור, לי לפחות, שאין דבר כזה שאין מספיק ישראלים. אולי לא היה מספיק מקום לישראלים וזה קצת שונה בהגדרה ואנשים לא ראו ולא הבינו את זה. בתור אחד שהיה בליגה השנייה, תמיד ראיתי שחקנים טובים שאתה לא מבין איך הם לא משחקים בליגת העל. אני שמח שישראלים מוכיחים שהם שווים את זה. אני עוקב ורואה איזה עונה נהדרת נותן אבי בן שימול, עוז בלייזר משחק וקולע, אדם אריאל שהוא צעיר מאוד. עכשיו יש מקום לישראלים והם פורצים וזה כיף לראות, זאת הליגה שלנו".

איזה מסר היית מעביר לארז אדלשטיין, שנתן לך את הדחיפה ואת הבמה לפרוץ, ושהתאכזב כשבחרת לצאת לחו"ל?

"מה שהיה לי להגיד לו, כבר אמרתי לו. מה שיפה בארז זה שמעבר לזה שהוא מאמן גדול הוא בן אדם הרבה הרבה יותר גדול. עם כל מה שהיה בקיץ, הייתה בינינו שיחה אחרי החתימה והיא הייתה יכולה להתפרש כלא נעימה, אבל נשארנו בקשר טוב. אני יכול גם לומר שאבי עבר ניתוח לב בקיץ והוא היה הראשון שהגיע לבקר אותי ודיבר איתי בטלפון כמעט כל יום. הוא הוכיח שהוא אדם גדול בדאגה הזו. נכון שהוא התאכזב שעזבתי ומן הסתם הוא רצה שאשאר, אבל זה חלק מההחלטות שלוקחים בחיים. היה קשה מאוד להגיד 'לא' למה שהציעו לי, לאו דווקא בפן הכלכלי, אלא בעניין המקצועי ודברים שהובטחו לי. אני וארז בקשר ואני מאוד אוהב אותו, אני בטוח שדרכינו עוד יצטלבו בעתיד".