תסריט אפשרי? הסיכוי לשביתת שחקנים

עומס המשחקים של הכדורגל העולמי בשיאו. שחקנים משחקים יותר ויותר בחסות הרחבת ליגת האלופות, ליגת האומות וגביע העולם למועדונים, מה שהוביל לכך שיש כ-75 משחקים בעונה, בין היתר. שחקנים כמו רודרי, אליסון וז'ול קונדה התייחסו לאפשרות של שביתה כאופציה ריאלית.

כמויות המשחקים העצומות, הטיסות שגדלות משנה לשנה ומסעות ההכנה מובילים לכך שיש כשלושה שבועות חופשיים לשחקנים בשנה, בזמן שחוליאן אלבארס למשל שיחק 75 משחקים השנה. פיל פודן ולואיס דיאס שיחקו 72 משחקים כל אחד בשנה האחרונה.

נשיא איגוד הכדורגלנים הספרדי, דיוויד אגנזו, אמר ש"בקצב הזה שחקנים יצטרכו לפרוש לפני גיל 30. העומס מוגזם, בטח בגילאים צעירים כשהם משחקים יותר ויותר משחקים". פדרי, למשל, שיחק 12,525 דקות - כשמונה יממות רצופות - לפני יום הולדתו ה-21 והפך לשחקן שמתמודד עם פציעות בקצב גבוה.

השחקנים מאוגדים תחת איגודי השחקנים של פיפ"א ושל הליגות השונות, ושביתה תגיע מטעם האיגוד ולא מטעם התארגנות מחאתית של השחקנים. זה יוביל למשאל בין כל חברי האיגוד, בהתאם לחוקים השונים, ולכן יותר סביר שהשביתות יהיו ברמת הליגה ולא ברמה עולמית. 

היו בעבר איומי שביתה בליגה האנגלית ואף תאריך יעד, אך מגעים הובילו לפשרה בסופו של דבר בשל מחלוקת כלכלית. הפעם מדובר במחלוקת על כמות המשחקים, כשצמצומם עלול להוביל לפחות כסף שיגיע למועדונים בסופו של דבר.

ז'ול קונדה התייחס אתמול ואמר ש"הפכנו לדמויות המשניות בכדורגל. אף אחד לא שם לב אלינו. בסוף נצטרך לפעול, יש יותר ויותר סיכונים ופציעות". דני קרבחאל, קפטן ריאל מדריד, הביע תמיכה ואמר ש"אנחנו צריכים להרים את קולנו".