שבועיים עברו מאז אותה שבת ארורה, ה-7.10, בה מדינת ישראל התעוררה לבוקר שישנה אותה, עולי לעד. יותר מ-1,300 נרצחים אנחנו סופרים עד כה בעקבות אירועי הטבח בעוטף עזה, כאשר בינתיים, מדינת ישראל יצאה למלחמה נגד החמאס, והאירועים באיזור שלנו הפכו לנושא החם ביותר בתקשורת העולמית.
אותה שבת תפסה את הכדורגל האירופי רגע לפני היציאה לפגרת הנבחרות, ובסוף השבוע האחרון קיבלנו את הליגות הגדולות באירופה, כאשר הפיל שבחדר לאורך כל השבועיים האחרונים היו כיצד יתייחסו לנושא הזה, שמבחינתם לפחות, הוא תפוח אדמה לוהט בו המועדונים מפחדים לגעת.
את עיקר תשומת הלב בתקופה האחרונה משכה הליגה הטובה בעולם, אנגליה, ושם, לצערנו, בחרו צד באופן מובהק. אוהדי ליברפול נשארו שבורי לב כאשר באנר שמנציח 4 אוהדים שנרצחו במתקפת הטרור הוחרם בכניסה לאנפילד, בעוד שלטים למען עזה ודגלי פלסטין הורשו להיות מונפים באצטדיון.
בלונדון, ב'טיימס' דיווחו כי טוטנהאם, המועדון שמזוהה כל כך עם הקהילה היהודית ושבמדיו משחק מנור סולומון, לא יאפשר הכנסת דגלי ישראל למשחק נגד פולהאם. אצל צ'לסי, הורד באנר שנמצא ביציעי סטמפורד ברידג' מאז 2015, והוצע שיוכנס אם יירד ממנו המגן דוד. פרטיקות אנטשימיות לכל דבר ועניין.
בגרמניה, כמו לאורך כל השבועיים האחרונים, ראינו תמיכה הרבה יותר גדולה לישראל. זה החל אתמול בטקס המרגש בו הכריזה דורטמונד כי היא עומדת לצד ישראל, והמשיך עם באיירן מינכן נגד מיינץ, שם הונפו שלטים בגנות החמאס, בעוד דניאל פרץ נראה על סף דמעות על הספסל. יש לציין כי במשחק של הבווארים, דקת הדומייה הייתה "לזכר המתים בשני הצדדים".
בספרד, באופן די צפוי יש לציין, ראינו תמיכה גורפת בפלסטין, כולל הופעה מבישה של אוהדי אוססונה נגד גרנאדה עם קריאות גנאי לעבדו של שון וייסמן (שלא היה בסגל), ודגלי פלסטין רבים במשחק של סוסיאדד נגד סלטה ויגו.
בטורקיה, שחקני אנטליהספור, בה משחקים שגיב יחזקאל ורמזי ספורי, עמדו עם שלט גדול בו נכתב "נגד הדיכוי בעזה". הישראלים לא היו חלק מהסגל. מחר צפויה נקודת רתיחה נוספת עם המשחק של סלטיק וליאל עבדה נגד הארטס, כל זאת בצל היחסים הרגישים בין הכוכב הישראלי לאולטראס של סלטיק, שהכריזו על תמיכה ברורה בפלסטין.