אנטי, גיבור: מסע הגאולה של גרניט ג'אקה

את פתיחת העונה הנהדרת של ארסנל העונה בפרמיירליג אפשר לזקוף לזכות חלון העברות המצוין שניהלה: גבריאל ז'סוס הפך לסקורר שכל כך חיכו לו ביציעי האמירויות, וויליאם סאליבה שדרג את ההגנה, ואולכסנדר זינצ'נקו מוכיח עד כה שהוא לגמרי היה שווה מקום קבע בקבוצת צמרת אירופית (טוב, אולי מלבד מנצ'סטר סיטי). לצד כל הפרצופים החדשים, יש פרצוף מוכר למדי בצד האדום של צפון לונדון, שמתברר עד כה כחיזוק המפתיע שאף אחד לא ציפה לו: גרניט ג'אקה.

נכון ל-9 באוקטובר 2022, ג'אקה הוא אחד השחקנים המצטיינים של ארסנל בעונת 23/22. עצם העלאת המילים האלו על כתב מרגישה אבסורד. במהלך שש העונות של השוויצרי-אלבני בארסנל הוא אסף לא מעט רגעים של טעויות פטאליות, שהפכו את המחשבה שאין לו חלק בקבוצה לקונצנזוס.

בקיץ 2016, ג'אקה עשה את המעבר לארסנל מבורוסיה מנשנגלדבאך תמורת 35 מיליון פאונד, והפך בזמנו לרכש השלישי היקר ביותר בתולדות המועדון. מי שהגיע לאנגליה עם הרבה מאוד ציפיות, הוא כיום גם השריד היחיד מה-11 באותה עונה שמשחק גם בהרכב הנוכחי. האם ניתן להסתכל על כך כעדות חיובית לקדנציה של ג'אקה בארסנל? נענה לזה בעדינות - לא. 

בעונה שעברה הפך הקשר האחורי לשחקן המוביל בליגה מאז עונת 17/16 עם הכי הרבה טעויות שהובילו לשער חובה. לצד זה, מבט על מאזן הכרטיסים שצבר - 54 צהובים ו-4 כרטיסים אדומים ב-196 הופעות ליגה - מסבירים למה הוא הפך במרוצת השנים לסמל הכי בולט לפריכות המנטלית ברגעי האמת שמאפיינת את התותחנים בשנים האחרונות.

הספק התמידי שהיה סביב ג'אקה (ויש לומר, מוצדק) השכיחו בשיח סביבו את הפרמטרים החיוביים שהוא מביא למגרש. מדובר באחד השחקנים עם מוסר העבודה הכי גבוה בקבוצה, הוא יכול לשחק בכמה עמדות והשמאלית המצוינת שלו גם הובילה לשני שערים אדירים בניצחונות על מנצ'סטר יונייטד בשנים האחרונות. אבל המאזניים בשאלת מקומו של ג'אקה בקבוצה אמנם תמיד היו בהטייה לכיוון השלילי, ואירוע יוצא דופן באוקטובר 2019 כבר היה אמור להכריע את הדיון על עתידו.

זה היה במשחק ליגה מול קריסטל פאלאס בו ארסנל איבדה יתרון של שני שערים, ובדקה ה-61 ג'אקה, אחרי עוד משחק חלש, נקרא לחילוף. הקשר, ששימש בזמנו כקפטן, שמע את הקהל מריע להחלטה להחליפו, זרק את סרט הקפטן, והלך באיטיות לכיוון קו מחצית המגרש. האדישות של ג'אקה עוררה את זעמם של האוהדים, שהגיבו בבוז צורם. למרבה הפלא, ג'אקה לא נשאר חייב, וסיפק רגע יוצא דופן: קפטן קבוצה שיורד מהמגרש לשריקות בוז, תוך כדי שהוא מסמן לאוהדים באנטגוניזם שהוא "לא שומע אותם", ולפני הירידה מהמגרש נתפס מקלל את האוהדים בחזרה.

האמוציות בכדורגל גורמות לאוהדים להפוך שחקן לגיבור, ובאותה מידה גם לסמן אותו כאויב. גם ג'אקה עצמו ידע שהוא רחוק מלהיות חביב הקהל לאורך השנים, אך ההתפרצות החריגה שאירעה באותו משחק, היתה אמורה לחסל את מערכת היחסים מול הקהל, שכמעט ברובו, דרש, לכל הפחות, להדיח את ג'אקה מתפקיד הקפטן.

זמן קצר לאחר המשחק, הקשר התנצל באופן פומבי על מעשיו, ולאחר שבמועדון החליטו להסירו מתפקיד הקפטן, הוא ירד מתחת לרדאר. בכל חלון העברות שהיה מאז דובר על לא שחקנים שיגיעו לחיזוק מרכז השדה, וג'אקה כבר היה קרוב לחתום ברומא בקיץ הקודם. קשה להצביע על מקרה מבחן דומה בצמרת הכדורגל האירופי בו שחקן הרכב קבוע, קפטן, נמצא תקופה ארוכה במועדון כשהוא לחלוטין מודע לחוסר הערכה מצד האוהדים שלו.

"ההורים שלי היו באיצטדיון במשחק הזה, אז לדעת שהם ראו מה שקרה היה יותר גרוע ממה שאני הרגשתי. זה היה הרגע הכי קשה בחיים שלי", שיתף ג'אקה בראיון שערך באפריל האחרון, כשדיבר על אותו משחק מושמץ, "כשמיקל (ארטטה) מונה למאמן, אמרתי לו שאני רוצה לעזוב. אמרתי לו שאני לא רוצה להיות כאן יותר, לא רוצה ללבוש את החולצה של הקבוצה יותר. הוא הבין אותי, אבל הוא אמר לי שאני חשוב עבורו ועבור הקבוצה. הוא היה כנה, ישיר. הוא אמר לי שהוא רוצה שאני אקח עוד חצי שנה להחלטה, ואם אני עדיין לא אהיה מרוצה, אני יכול לעזוב. בסוף כשערכנו שיחה נוספת, החלטתי להישאר".

האמון של ארטטה בג'אקה לא הוכיח את עצמו מיידית, וגם הקיץ עוד היו שמועות על החתמתו דאגלס לואיז על המשבצת של שלו. לאחר שהעסקה נפלה ביום האחרון לחלון, ג'אקה המשיך לקבל את הקרדיט בהרכב, ולהפתעת רבים, פתח את העונה כשהוא מציג את הגרסה הטובה ביותר שלו עד כה.

העונה, ג'אקה הוא השלישי בקבוצה במסירות מפתח (1.9 מסירות למשחק), בין חמשת השחקנים המובילים בקבוצה בהרחקות ובחטיפות, והנתונים הכי נוצצים ברנסנס של הקפטן לשעבר הם בפן ההתקפי: 2 שערים ו-3 בישולים ב-8 משחקים בלבד, שהם כבר יותר ממה שתרם בכל אחת מהשלוש עונות האחרונות.

בניצחון 1:3 על טוטנהאם בדרבי שנערך שבוע שעבר ג'אקה כבש גם את השער השלישי והמכריע במשחק, ואחרי כל השנים האלה גם זכה סוף סוף לשמוע את האוהדים שרים לזכותו: "שלוש שנים אחרי מה שקרה, ובחיים לא חשבתי שאני אדבר על אירוע כמו מה שהיה היום. זה משהו שאני מאוד גאה בו. כל עוד אני כאן אני אתן את כל מה שאני יכול למועדון הזה, זאת הייתה עבודה קשה להגיע לנקודה הזאת".

למרות שזה מתבקש לחבק את סיפור המהפך של ג'אקה, ההיסטוריה של השחקן עדיין מוכיחה שאסור להזדרז בניסיון למרק את שמו. ג'אקה ידע לשחק כדורגל גם לפני העונה הנוכחית, ואת הטעויות הפטאליות שפגעו בקבוצה לא יהיה ניתן להשכיח בתוך חודשיים. עם זאת ולמרות הכול, עם המומנטום שארסנל נמצאת בו, יש תקווה שאולי הפעם, זה יהיה אחרת. מול ארטטה וחניכיו עומדת משוכה לא פשוטה מול ליברפול באנפילד, ועבור ג'אקה המשימה לחזור הביתה עם נקודות תועיל לארסנל בטווח הקצר לשמור על מקומה בצמרת, אך עבורו, יהיה זה עוד הזדמנות גדולה לכתוב פרק נוסף בסיפור הגאולה הבלתי צפוי של הליגה האנגלית.