כשנביט על הפרמיירליג בעוד מספר שנים, אולי על הכדורגל האירופי כולו, נחזור ל-7/10/2021, ונבין עד כמה הוא היה יום משמעותי. אם הכל יילך כשורה, ניוקאסל יונייטד החלה בתהליך שיכניס אותה לרשימת המועדונים הגדולים בממלכה. הטופ 6, שכולל את מנצ'סטר יונייטד, מנצ'סטר סיטי, ליברפול, צ'לסי, טוטנהאם וארסנל, צפוי לקבל בתוכו חברה חדשה.
סיוט ושמו מייקל אשלי
החגיגות של אוהדי המגפייז אתמול לאחר ההכרזה על הבעלים החדשים, לא ביישו חגיגות אליפות. לאוהדי ניוקאסל היו מעט מאוד סיבות לחגוג מאז שנות ה-90, ובעיקר מאז שנרכשו על ידי מי שהוא כעת הבעלים הקודם, מייק אשלי, אחד מבעלי הבית השנואים בפרמיירליג.
כאשר אשלי רכש את ניוקאסל ב-2007, הוא הכריז: "אני רוצה שנעשה כיף, ונזכה בתארים". למען האמת, ה'טונס' לא זכו בתארים עוד לפני הגעתו (האליפות האחרונה שלהם הייתה ב-1927), אבל בשנות ה-90, החבורה בשחור-לבן הייתה אחת הקבוצות האטרקטיביות ביותר בפרמיירליג. דויד ז'ינולה, אלן שירר, לס פרדיננד, פיטר ברדסלי ואנדי קול הם רק חלק מהכוכבים שפיארו את המועדון הזה, שתחת קווין קיגן כבר היה מרחק נגיעה מאליפות, אותה פספסו בגלל קריסה היסטורית נגד מנצ'סטר יונייטד של אלכס פרגוסון.
תחת אשלי, ניוקאסל הפכה למועדון אפור, מועדון ששקוע בתחתית, מועדון שהוא ההפך הגמור מכל מה שהוא היה לפניו. תחת הבעלים הבריטי, המועדון חווה שתי ירידות ליגה, כוכבי העבר המפוארים של הקבוצה התרחקו ממנה ועם השנים מיעטו לבקר באצטדיון, והקהל הפך למנוכר. לא לחינם, אלן שירר מיהר לחגוג אתמול וצייץ, "אנחנו יכולים להעז לקוות שוב".
למעשה, המשבר של אשלי עם האוהדים התרחש כבר שנה לאחר שרכש את המועדון, ב-2008. לאחר שהחזיר את הגיבור הגדול של ניוקאסל, קווין קיגן, הוא פיטר אותו לאחר מספר חודשים בלבד בעקבות אי הסכמות בנושא הרכש. מאותו רגע, החלו מחאות אוהדים שגרמו לו כבר באותה עת להחליט שהוא מוכר את המועדון.
ב-2009, נרשם אחד הרגעים הכואבים של אוהדי הקבוצה, כאשר אלן שירר הונחת תשעה מחזורים לסוף על מנת להציל את המועדון מירידה. הוא נכשל, ובכך למעשה סיים את קריירת האימון הקצרה שלו. ב-2011, הגיע עוד רגע של משבר, כאשר אשלי החליט לשנות את שמו של אצטדיון סנט.ג'יימס פארק ל"אצטדיון ספורטס דיירקט", ענקית הביגוד ומוצרי הספורט בה החזיק. בסופו של דבר, המהלך לא יצא לפועל.
זה המשיך עם ירידת ליגה נוספת, פיטורים מוזרים של רפא בניטס שנשאר עם הקבוצה בליגה השנייה והעלה אותה בחזרה, ומינויו של סטיב ברוס, האיש שסימל אולי יותר מכל את מה שניוקאסל הפכה להיות. קבוצה ללא תארים, ללא הנאה מהמשחק, ללא חדווה.
המועדון העשיר בעולם
על הנייר לפחות, ניוקאסל הפכה אתמול למועדון העשיר בעולם, ובפער עצום. ההון של קרן ההשקעות הסעודית שתחזיק במועדון, מוערך ב-434 מיליארד דולר. זה סכום שגדול פי 10 מאשר זה של מנצ'סטר סיטי לצורך השוואה וגדול אפילו יותר מזה של פריז סן ז'רמן וצ'לסי. האם זה אומר שמיד נראה את המגפייס משתלטים על הכדורגל העולמי? כנראה שלא.
אמנדה סטאבלי, מי שלמעשה הובילה את המהלך מתחילתו ונמצאת בראש קבוצת המשקיעים שיחזיקו בכ-20 אחוזים הנוספים של המועדון, הצהירה מיד: "המטרה היא אליפות. ניוקאסל ראויה להיות הקבוצה המובילה בפרמיירליג, ואנחנו נגיע לשם", אבל הזכירה לאוהדים: "אנחנו רוצים תארים באנגליה, באירופה, בוודאי. אבל צריך לזכור שזה לוקח זמן וסבלנות".
אז מה יהיו המהלכים הראשונים של ניוקאסל? אפשר להניח שזה רק עניין של זמן עד שסטיב ברוס יסיים את תפקידו כמאמן, שנראה מוכן לתרחיש: "אני שמח עבור האוהדים, מגיע להם לשמוח. אני רוצה להמשיך בתפקיד, אבל אני לא טיפש. אני חייב להיות מציאותי ומודע למה שיכול לקרות בקרוב. זה הכדורגל".
מבחינת שחקנים, מהלך הרכישה הוביל באופן טבעי לחרושת שמועות, ואפשר להניח שניוקאסל תזכור מעתה כמועמדת לרכוש כל כוכב גדול בעולם. אבל נראה שהתהליך הזה עוד ייקח זמן. צריך לזכור שה'טונס' מתחרים בליגה העשירה בעולם, ותחת חוקיי ה'פייר פליי', קשה לראות מה הם יכולים להציע בשלב זה שאחת משש הגדולות לא יכולה להציע.
השמות שמוזכרים כעת כמועמדים הם פיליפה קוטיניו, אדן הזאר, ארון ראמזי וג'סי לינגרד. מדובר כמובן רק בספקולציות ושום דבר מבוסס, אבל אפשר להניח שלפחות בשנים הראשונות, ניוקאסל תנסה להתבסס על שחקנים מהשורה השנייה שיובילו אותה למקומות גבוהים יותר. דומה לתהליך אותו עברה מנצ'סטר סיטי בשנים הראשונות תחת הבעלים מאיחוד האמרויות. לסיטיזנס לקח ארבע שנים לזכות באליפות הראשונה ולמעשה להשתלט על הפרמיירליג. נראה שעבור ניוקאסל, זאת תהיה משימה קשה יותר.
במועדון מודעים לכך והכריזו מראש שהם הולכים להשקיע בצורה נכונה מלמטה על מנת לבנות לטווח הרחוק. השקעה באקדמיה, במתקנים, בקבוצת הנשים. גם אם ניוקאסל לא תזכה בשנים הקרובות באליפות, היא תהפוך לקבוצת צמרת. הטופ 6 באנגליה יהפוך לטופ 7. הפרמיירליג כפי שהכרנו אותה, השתנתה כבר עכשיו, עוד לפני ששוחק המשחק הראשון של המגפייז תחת ההנהלה החדשה והעשירה.
נקודה שחורה
בין החגיגות, התקוות החדשות והמילים היפות, יש גם נושא אחד ממנו מקפידים להתעלם בניוקאסל. גם בתקשורת האנגלית הוא לא מוזכר יותר מדי. נושא זכויות האדם בערב בסעודית. מדובר בעוד נקודת שפל עבור הפרמייר ליג והכדורגל העולמי כולו, שממשיך להוכיח שתמורת כסף גדול מספיק, אפשר להלבין כל פשע שתעשה.
כי הכסף הגדול שיושקע בניוקאסל יוביל להצלחות, ההצלחות האלו יובילו להילה סביב הבעלים הסעודיים, הילה שתעזור להשכיח את הפשעים של המדינה נגד האנושות. אלמנתו של ג'מאל חאשוקג'י שנרצח על ידי אנשיו של יורש העצר מוחמד בן סלמאן, התחננה בפני הפרמייר ליג שלא תאשר את העסקה. בארגון זכויות האדם אמנסטי התריעו. אבל עולם כמנהגו נוהג.
לפני כשנה כשהעסקה לא אושרה בפעם הראשונה, הרקע היה חברת שידורים פיראטית ששידרה במדינה באופן לא חוקי משחקים מהפרמיירליג. בהנהלת הליגה טוענים שממשלת סעודיה עצמה לא תהיה זאת שתנהל את המועדון, אלא אך ורק קרן ההשקעות, אבל באמנסטי בריטניה בטוחים: "זה ניסיון מובהק של הרשויות במדינה לכבס את העבירות המחרידות שלהם נגד האנושות".
אי אפשר להאשים את אוהדי ניוקאסל שחוגגים. זה לא תפקידם לבחון את הבעלים החדש ואת הרקע שלהם. הם סבלו ממועדון הכדורגל שלהם כל כך הרבה שנים וצמאים להצלחות. האכזבה היא מהנהלת הפרמייר ליג. הליגה הטובה בעולם הוכיחה שוב שאין רף נמוך מדי עבורה. שזכויות שידור חשובות עבורה יותר מזכויות אדם. משטר רצחני ילבין את מעשו בזכות עוד שם גדול בחלון ההעברות ועוד הישג ספורטיבי. עבור הכדורגל כולו, המהלך הזה מסמל עוד נקודת שפל שאי אפשר להתעלם ממנה.