לביילי פיקוק-פארל, צעיר אנגלי בן 24, היה חלום - כמו שלכולנו יש (ורק מעטים מאיתנו ממש הגשימו): להיות שוער. להפוך לאגדה, לסמל, להתעופף בין הקורות של קבוצה בליגה הבכירה באנגליה. אלא שכמו שנהוג לומר, לפעמים צריך להיזהר ממה שאתה מאחל לעצמך: הערב (שבת), הוא עמד בין הקורות של ברנלי, שחטפה 5:0 גדול ממנצ'סטר סיטי, ונאלץ לאסוף כדור אחר כדור מהרשת מאחוריו. סיטי חוזרת לנצח אחרי ההפסד לטוטנהאם, עולה קצת בטבלה, ובעיקר נהנתה מערב גדול של שחקנה ריאד מחרז.
הרכש מלסטר היה, ללא ספק, גיבור הערב עם שלושער. בסה"כ שער אחד היה לו במדי סיטי העונה (לפני יותר מחודשיים, בתבוסה הביתית מול לסטר סיטי) - הערב, הכמות עלתה פי 4. האלג'יראי היה בכל המקום על המגרש, כולל שער שני יפה במיוחד, והוכיח שוב את העומק הנדיר שיש אצל הקבוצה ממנצ'סטר - שחקן יחסית משולי הסגל (בוודאי לא נוכח בקבוצה כמו סטרלינג, אגוארו, ז'סוס, דה בריינה או פראן טורס), שמסוגל לערב אחד להתעלות ולתת בראש.
ומה אפשר להגיד שעוד לא נאמר על קווין דה בריינה? גם הערב, הקשר הבלגי הוכיח כמה הוא משמעותי - עם שני בישולים, ניהול משחק בלתי רגיל במרכז השדה ואינספור מסירות נהדרות (כולל חצי בישול נוסף לשער שנפסל). סיטי קיבלה אותו הערב במיטבו, ותקווה שהכושר הנהדר יימשך גם בדצמבר: בעוד שבועיים כבר מחכה להם מנצ'סטר יונייטד.
וברנלי? היא עלתה למשחק הזה בידיעה, עמוק בלב, שאין לה הרבה סיכוי. כמו השוער שלה, היא אולי חלמה על איזושהי הפתעה, אבל מהר מאוד הבינה שזו לא הליגה שלה. היא תתרכז במאבקי התחתית הלא פשוטים, אחרי פתיחת עונה של חמש נקודות בלבד, ובמחזור הבא היא כבר תפגוש את אברטון הנהדרת של אנצ'לוטי. וכמו השוער שלה, גם היא, את הערב הזה תרצה למחוק מהזיכרון - וכמה שיותר מהר.
(getty)
(getty)
(getty)
(getty)
(getty)
(getty)
(getty)