"בוקר טוב. היום גמר הגביע". המשפט האלמותי הזה, שכבר חצה את גבולות הפולקלור הבריטי, נכון רק לבוקר אחד מתוך כל 365 בקרים, והיום (שבת) זה היום. וומבלי כבר ממורק, הגביע עצמו מצוחצח, וכעת רק נותר למצוא לו בעלים. בשעה 19:00 ארסנל והאל סיטי יעלו אל הדשא באצטדיון הלאומי של אנגליה, כשהתותחנים ינסו לשבור בצורת בת 9 שנים, בעוד הטייגרס יחפשו היסטוריה.
איש לא ייקח מארסן ונגר את היותו מאמן מעוטר, אבל הבעיה היא שהתארים הללו נחתו בלונדון כל כך מזמן. מאז שפטריק ויירה הניף את הגביע האנגלי ב-2005, ארסנל לא זכתה בשום תואר. הערב, אחרי שהוליך את הפרמיירליג ברוב העונה ויצאה מהמירוץ הודות לתבוסות מחפירות לסיטי, ליברפול וצ'לסי, הצקפתי יקבל הזדמנות לגאול את עצמו, אך הפסד עלול לגרום לביקורות נרחבות מאי פעם.
"הבצורת אולי הופכת את המשימה שלנו למעט יותר קשה", אמר ונגר, "אבל לא ההיסטוריה משחקת על הדשא, אלא השחקנים. אנחנו רק צריכים להופיע ולשחק כרגיל, וברגע שתישמע שריקת הפתיחה לשכוח מהכל ולהתרכז בניצחון". התותחנים עלולים לאבד את אלכס אוקסלייד-צ'מברליין ואת תומאס ורמאלן, כששניהם בספק ויעברו מבחן כשירות לפני המשחק.
מנגד, האל סיטי הצנועה בקושי נשארה בליגה, אבל זה לא אומר שהיא לא חולמת על התואר. חניכיו של סטיב ברוס רשמו העפלה היסטורית וראשונה בתולדות המועדון לגמר הגביע, וינסו להתגבר על סטטיסטיקה שאינה לטובתם במפגשים הישירים, כמו גם על העובדה שהבקיעו רק פעם אחת ב-4 המשחקים האחרונים מול ארסנל.