איש הברזל: ג'ון טרי חזר לחיים בזכות מוריניו
אחרי סקנדלים מחוץ למגרש ויכולת חלשה על הדשא, הבלם הוא שוב הבאנקר של צ'לסי והפך את הבלוז להגנה הטובה באנגליה. ב-22:00 המבחן הכפול: טרי ינסה לעצור את החוד המטורף של סיטי ולהוכיח להנהלה שלו שאין לו תחליף אמיתי
מנצ'סטר סיטי סיפקה לא מעט נתונים מדהימים העונה. מבין כל אלה, ניתן למצוא שניים מדהימים במיוחד: יש לה את ההתקפה הכי טובה באירופה ואף קבוצה ששיחקה מולה באיתיחאד, לא חזרה עם רשת נקיה. אם יש קבוצה שאולי תוכל לשנות את זה, זאת צ'לסי, שספגה את מספר שערים הנמוך בליגה, תחת ניצוחו של ז'וזה מוריניו, שגם בקדנציה הקודמת שלו במערב לונדון התהדר בנתון הזה. הקטע המעניין הוא שמי שבזמנו היה החלק הכי חשוב בהגנת הברזל, הוא אותו אחד גם כעבור כמעט עשור – ג'ון טרי.
שם המשחק אצל טרי העונה הוא שקט, שלא ניכר רק בהופעות שלו שבזכותן הבלוז רק 20 שערים ליגה, אלא גם בדרך שהוא עשה על מנת להרוויח מחדש את מעמדו בקבוצה. נכון, הוא היה הקפטן גם בעונות בהן לא התאמן תחת "המאושר", אבל באותם ימים שקט היה הדבר האחרון שהיה אפשר לקשר לבלם הוותיק: הסקנדלים במגרש ובעיקר מחוצה לו שגרמו להדחתו מנבחרת אנגליה, לצד הרחקות מטופשות, הפכו לתעודת הזהות שלו. אל כל הבלאגן התווספו פציעות טורדניות בעונה שעברה שגרמו לכך שערך 20 הופעות בלבד שהותירו לצ'לסי שתי ברירות בקיץ האחרון: להיפטר מהסמל או לדאוג להביא מישהו שיתפוס אותו מהביצים, מטאפורית, ולא כמו שהשחקן היה עושה ליריביו. ובקיצור: להחזיר את מוריניו.
"כשז'וזה הגיע, הדבר הראשון שהוא אמר לי: 'מבחינתי שום דבר לא השתנה. אתה עדיין הבכיר'", מספר טרי, "יד מושטת היא דבר שכל אחד צריך ולא רק שזה גרם לי להרגיש הכי טוב בעולם, גם התחלתי לעבוד קשה יותר". האנגלי הוותיק פתח וסיים את כל משחקי הליגה העונה שעזרו לו להגיע למעל 600 הופעות בבלוז, כבש פעמיים והחזיר את המשמעות לסרט שעל הזרוע שלו, אבל עדיין, עתיד בכחול זה ממש לא משהו מובטח עבורו. במועדון כבר חושבים קדימה, כשהשלימו בחלון ההעברות האחרון את רכישתו של קורט זומא מסט. אטיין והשאילו את הבלם המבטיח חזרה לצרפתים עד תום העונה במטרה שיגיע לעונה הבאה משופשף יותר, בעוד הדיווחים על מעבר אפשרי של האנגלי לא פוסקים.
יהיה מופרך לצאת בהצהרות של הבעת אי אמון בטרי, אבל בעוד בצ'לסי מנסים לדאוג לעתיד מבטיח, הקפטן עדיין רואה את עצמו חלק בלתי נפרד ממנו וכך גם המנג'ר שלו: "הצורה בה הוא נלחם כדי לשמור על מקומו ומעמדו ראויה לחוזה חדש", אמר הפורטוגלי, אבל לא נראה שהוא פתר את המחלוקת: טרי מעוניין בחוזה חדש למספר עונות, אבל בצ'לסי יש כיוון לא להחתים שחקנים מעל גיל 30 לטווח ארוך. יותר מכך, הם הציעו לו לחתום על חוזה שיבטיח לו תפקיד מקצועי במועדון ובעצם עודדו פרישה שלו, אבל הבלם, שכבר השלים הכשרה כמאמן ורוצה ללכת בכיוון הזה, מעוניין להמשיך לשחק בינתיים וכשהוא שחקן השדה היחיד ששרד את כל הרוטציות האפשריות של מוריניו, יש לו סיבה מספיק טובה לעמוד על שלו.
צריך גם להסתכל על יתר השחקנים בקו האחורי בלוז. לשחקנים מוכשרים כמו גארי קהייל, ברניסלב איבנוביץ' ודויד לואיז אין מקום מובטח בהרכב בניגוד לטרי, אבל הרעב בצ'לסי לחידושים שלא תמיד מוכיחים את עצמם נמשך ושחקנים חדשים מתבזבזים בעוד הקפטן ממשיך להתבגר ולהתגבר על כולם. "אני יודע שזה עשוי להיות שנוי במחלוקת להריע לו בגלל כל השערוריות, אבל אני מרגיש שזה מאפיל על האיכויות שלו שנראות היטב העונה", כתב ג'יימי קראגר בטור שלו ב"דיילי מייל" ומסביר את החששות מטרי: לא משנה כמה ישתפר ולמרות שמוריניו בסביבה, העבר תמיד יהיה שם ואיתו הסיכוי לסקנדל נוסף, מצד שני, הוא ראוי לצ'אנס להראות שכישרון צעיר לא תמיד יכול להתעלות על ניסיון, בטח אחד כמו שלו שעדיין עומד ב"מבחן הזמן" למרות גילו המתקדם.
גם כשזה נראה שהוא כבר עבר וחווה הכל, ג'ון טרי נמצא בעיצומה של אחת המשימות היותר משמעותיות של הקריירה שלו והיא חשובה בדיוק כמו כל מרדף אחרי תואר קבוצתי או אישי. את שמו הטוב הוא כבר לא יוכל לטהר וכנראה שזה לא באמת ישנה לו, אבל עדיין בוער בו להוכיח שגם בגיל 33 הוא הנכס ההגנתי הכי גדול שיש בצ'לסי, ושהם טועים. אין דרך יותר טובה להעביר את הנקודה שלך מלתת עוד מופע הגנתי, אחד כזה שיפיל את המבצר שנקרא אצטדיון איתיחאד ולהיות הראשון באנגליה שלוקח שם נקודות העונה.