מחנה משותף: האחווה בין קהל הפועל תל אביב לאומוניה ניקוסיה

המושג "אולטראס" הוא כבר מזמן יותר מרק כדורגל. הוא דת, תרבות, דרך חיים של ממש. לא כולם יודעים או מודעים אבל בין ארגון האולטראס של אוהדי הפועל תל אביב לבין מקבילו באומוניה ניקוסיה הקפריסאית יש אחווה של ממש. האוהדים האדומים נוהגים לבקר באי השכן בתכיפות, הקהל הקפריסאי קופץ לביקורים בישראל. הקשר רק הלך והתהדק בשנים האחרונות ולא... הכדורגל הוא ממש לא מה שמניע אותם.

אירועי רבע גמר גביע האתגר בכדורעף בין מכבי ת"א לאומוניה ניקוסיה מעניקים לנו הזדמנות נוספת להיכנס אל מאחורי הקלעים של האחווה הכי מסקרנת במפת הכדורגל הישראלי ואולי אף במזרח התיכון כולו. זה התחיל מאוהדים קפריסאים בעלי דעות קדומות שליליות על ישראל, אך הערב יישבו איתם ביציע אוהדי הפועל ת"א במשחק מול יריבה ישראלית. נכון, זו בית"ר ירושלים שהאדומים לא מאוד מסמפטים ועדיין מדובר בסיפור מרגש ומרתק במיוחד.

הסיפור התחיל לפני כעשור עם הקמתה של עמותת "פועלים באדום", עמותה שלצערם של אוהדי הפועל כבר התפרקה ולא קיימת אחרי שראש העמותה, אסף איל, עבר ללמוד בניו יורק. מדובר בעמותה עם אידיאולוגיה ותכניות סוציואליות, שהשתמשה בכוחם של האוהדים על מנת להגשים את מטרת העל שלה - עזרה לאוכלוסיות שזקוקות לה בכל רחבי הארץ.

"פועלים באדום" ניהלה במשך שנים קשרים רבים עם ארגוני אוהדים שמפעילים תכניות דומות. היא לא עסקה בעידוד ובתמיכה בקבוצה, אלא רק בעבודה סוציאלית ובעזרה לאנשים בתחומים רבים דרך מתנדבים וכספים שהגיעו אך ורק מכיסם של אוהדי הפועל ת"א. לפני כעשור נוצר הקשר הראשוני בין איל לבין אוהדי אומוניה ניקוסיה, כשזה נסע לקפריסין מסיבות משפחתיות.

"שמעתי עליהם והם עליי, לכן נפגשנו בקפריסין וכך זה התחיל", הוא הסביר איך למעשה נרקמה החברות המרתקת בין שני מחנות האוהדים. "הכרתי ארבעה אנשים שחברים בארגון 'גייט 9' (ארגון האולטראס של אומוניה ניקוסיה) ומיד הבנו שיש לנו הרבה מאוד במשותף. דעות חברתיות ופוליטיות דומות, השקפה סוציאלית זהה ואנטי נחרץ במיוחד כלפי גזענות ואפליה. הקשר בינינו החל להתהדק ולאט לאט יותר אנשים משני הצדדים נכנסו למעגל הזה".

"בנינו גשר אנושי של ממש בין ישראל לקפריסין", התגאה איל. "עד לפני שהכירו אותנו, אוהדי אומוניה ניקוסיה חשבו שכל הישראלים הם שונאי ערבים, ימנים, גזענים ומיליטריסטיים. העמותה הייתה ההוכחה הכי טובה שלא כך הם פני הדברים. כחייל קרבי לשעבר, חלקתי איתם דילמות שעמדתי בפניהן והם חלקו איתי מחשבות קשות שהיו להם על ישראל ופלסטין. הפכנו להיות משפחה של ממש, אשתי ואני אפילו התחתנו בקפריסין עם ליווי של הרבה חברים מקומיים".

למעשה, על בסיס החברות הראשונית בין אסף איל לארבעת אוהדי אומוניה ניקוסיה, נרקמה אחווה "אולטראסית" בין אוהדי הפועל ת"א לירוקים מניקוסיה. אוהדים משני המחנות החלו לבקר אחד את השני, התארחו בבתים וכמובן גם במשחקים של חבריהם. כיום, כעשר שנים אחר כך, יש מאות אנשים שמכירים אחד את השני ואלפים נוספים שיודעים ומעורים במערכת היחסים בין שני הארגונים מקרוב.

איך אתה רואה עמותות דומות ל"פועלים באדום" שמתנהלות כיום, כמו "אחים לסמל" של מכבי ת"א?
"זה מבורך. כל מי שעוסקים בעבודה סוציאלית למען בני אדם שזקוקים לעזרה ועושים זאת ביושר, בהתנדבות מלאה וללא אפליה בין אוכלוסיות בחברה ובאהבה לזולת, עושים עבודה חשובה שהיא הרבה מעבר לכדורגל ולכן זה בכלל לא מעניין אם זו מכבי, בית"ר או כל קבוצה אחרת. יש דברים הרבה יותר גדולים מאהדה לקבוצת כדורגל".

איך הקשר התרחב וסחף איתו גם את כל אנשי אולטראס הפועל?
"גייט 9 הוא ארגון אולטראס, מעבר להיותו ארגון סוציאלי, וזה סחף גם את כל חברי אולטראס הפועל. מאוחר יותר גם החברים הטובים שלנו מסכנין הצטרפו והיום כולנו משפחה אחת גדולה. אנחנו פועלים לשיתוף פעולה מזרח תיכוני יפהפה של שכנים טובים וככה זה צריך להיות - כולנו דומים, קרובים גיאורגפית ומחשבתית והלוואי ויום אחד יתאפשר לנו גם להתחבר לחברים מלבנון, סוריה, ירדן ומצרים. אחרי הכל, כולנו שכנים ואנחנו דומים בהרבה מאוד אספקטים".

החברות ההדוקה בין אוהדי הפועל לאומוניה הביאה ליוזמות רבות. למשל, האוהדים האדומים התארחו בניקוסיה במשחק ליגה גדול של אומוניה מול אנורתוזיס ולפני שריקת הפתיחה באיצטדיון ה-GSP הם הציגו מופע ענק נגד גזענות על המגרש. הפקה גדולה עם שלטים נגד גזענות בשלוש שפות - עברית, אנגלית ויוונית. "הלכנו על המגרש ועשינו טקס משותף מול איצטדיון מלא", סיפר איל.

דוגמא נוספת לפעילות החברתית של שני הארגונים הם המפגשים בטורנירי אנטי גזענות ברחבי אירופה. בכל שנה מתקיים ביבשת טורניר גדול שמאחד את כל ארגוני האוהדים נגד גזענות וכולל גם סדנאות מיוחדות, משחקים ושיחות משותפות. חוץ מאוהדי הפועל ת"א ואומוניה ניקוסיה, תוכלו למצוא שם את ראשי הארגונים של סט. פאולי מגרמניה (שנחשב לאחד החזקים בסצינת האולטראס באירופה), אא"ק אתונה, סטנדרד ליאז', באיירן מינכן ואטאלנטה.

ובכל זאת, האוהדים אמנם הם פעילים חברתיים אקטיביים מאוד, אבל הם לפני הכל אוהדים והאחווה בין שני הארגונים מתבטאת גם ביציע. אין אוהד הפועל ת"א שלא מכיר את שיר העידוד "לפעמים יש אכזבות והפסדים", אותו האדומים שרים עם הלחן של השיר "לפעמים" של ארקדי דוכין ומיכה שטרית. המבצעים כנראה לא יודעים, אבל הלחן של השיר שלו מככב גם ביציעים בקפריסין אחרי שאוהדי הפועל "העניקו" לחבריהם מניקוסיה את השיר והם שרים אותו במגרשים שבוע אחר שבוע.

שני הארגונים נפגשו גם בארץ לפני שבוע כשאומוניה התארחה בטדי. הם נסעו יחד לים, ביקרו בבלומפילד ועשו הרבה רעש וצבע בתל אביב ובירושלים. חלק מאוהדי הפועל ת"א אף הגדילו לעשות והמריאו לקפריסין לקראת משחק הגומלין הערב. איפה הם יישבו? ניחשתם נכון, ביציע של הקפריסאים ונגד הנציגה הישראלית.

כיום איל רחוק מאוד מהכדורגל. הוא חי, עובד ולומד בניו יורק. "אני עוסק בדברים אחרים עכשיו, אבל החברות והאחווה האנושית מול הקפריסאים נותרה בעינה והקשרים האלו הם לכל החיים", הוא אמר.

"האחווה היא הדדית. כל אוהד הפועל שמגיע לקפריסין יש לו כתובת ומישהו שידאג לכל מה שצריך", גילה איל. "חשוב להדגיש את הפן האנושי, החיבור בין האנשים שחצה גבולות ובנה קשר של אחווה בין אנשים שלא היה שום סיכוי שישתפו פעולה. זה קשר שהתחיל בשני אנשים וצמח למערכת יחסים מרגשת וחשובה בין ישראלים לקפריסאים, או במילים אחרות - בני אדם שלכולם ראיית עולם משותפת וחלום לעתיד טוב יותר באזור שלנו".