ההולנדי המעופף

הוא צרח בחדר ההלבשה של בית"ר, עשה פוזות על שחקני מכבי ת"א, בילה במועדונים ודרש שיקראו לו "קואץ'". הזכרונות ההזויים מטון קאנן, מאמן לרנקה

אייל גרוסברד
מאמן או סתם ליצן? קאנן (ברני ארדוב, וואלה!)
מאמן או סתם ליצן? קאנן (ברני ארדוב, וואלה!)
שנה גודל פונט א א א א

טון קאנן נחת בסערה בישראל לפני 6 שנים ואיים לשנות את חוקי המשחק בכדורגל הישראלי. המאמן ההולנדי בעל הצ'ארם הגיע לבית"ר ירושלים בעונה הראשונה של ארקדי גאידמק והכסף הגדול עם לוק של שחקן קולנוע, עבר כסוכן מכירות בחברת רכב ובעיקר נראה כאיש מקושר שיודע להקסים בפגישות החשובות באמת. בבית"ר הוא הצליח, אך נזרק על ידי לואיס פרננדז שלא ספר אותו. את הגלאקטיקוס של מכבי תל אביב הוא לא הצליח להציל ומינויו למאמן מכבי נתניה תחת אייל ברקוביץ' טורפד עקב מעשיו מחוץ למגרש. עכשיו הוא מגיע ארצה כ"משיח של לרנקה". האם בגיל 45 הפך קאנן מאדם הזוי וביזארי למאמן אמיתי? הצלחת הקבוצה הקפריסאית בליגה האירופית העונה עשויה לקבוע ולקבע את הגדרתו, ובטח שאת המשך דרכו בכדורגל העולמי.

  • כתבות נוספות, פרשנויות ובלוגים באזור הצבע שלנו
  • גם אחרי שעזב את ישראל מצא עצמו קאנן מגיע לג'ובים נחשבים פחות (ואלטה המלטזית) ויותר (סקאוט של מספר קבוצות בפרמייר-ליג). איש לא פיענח ממש את סודו של המאמן ההולנדי, מלבד כמה עובדות פשוטות מחוץ לכר הדשא: מדובר בטיפוס נהנתן שאוהב מדי לחיות טוב, לא מתבייש בכך וממשיך גם אם הדבר פוגע בהצלחתו על המגרש. אבל השחקנים ואנשי הצוות המקצועי והלוגיסטי שעבדו עמו בשנה הבלתי נשכחת בישראל נהנים להיזכר בעבודה איתו. "התמונה הראשונה לגביו שעולה לי בראש זה הסוף שלו בבית"ר ירושלים, כשבא לואיס פרננדז והעביר את האימון", מספר העיתונאי הירושלמי אושרי דודאי מ"כל העיר". "קאנן התעקש לשבת בחוץ כשהוא עדיין המאמן. בצדי המגרש המרכזי בבית וגן יש ספסלים. לואיס העביר את האימון וטון, בבגדי אימון, ישב עליהם בצד המרוחק ולא עשה כלום. כל זה כשבפועל הוא המאמן ולואיס המנהל המקצועי".
     
    מאמנים רבים נוהגים "להיכנס" בשחקנים בחדר ההלבשה, בעיקר במחציות. קאנן, טוענים רבים, שכלל בעזרת הכריזמה שלו ואמנות המלל את היכולת להטמיע בטחון בחניכיו. "במחצית המשחק מול סכנין, משחקו הראשון כיועץ מקצועי, הוא פשוט נכנס לחדר ההלבשה, התעלם מגיא עזורי והשתולל על השחקנים", מספר דודאי. "הוא למעשה ירד מיציע הכבוד ישר אליהם". גם מאיר הרוש, האפסנאי הוותיק של בית"ר, נזכר באותו מקרה: "הוא עשה את זה כשהיינו בפיגור, נכנס בסערה לחדר ההלבשה, הזיז את עזורי הצידה וצעק בטירוף. כשהקבוצה חזרה למגרש היא נראתה אחרת ובאמת חזרנו מפיגור לניצחון. הוא הבהיר לשחקנים עובדה פשוטה – שלא יהיו בטוחים במעמדם בבית"ר. כאילו אמר להם: 'למרות הכסף הגדול של ארקדי גאידמק, המקום שלכם אינו ודאי ועליכם לתת הכל כדי להישאר בבית"ר גם בעונה הבאה. שנו גישה וזה יעזור לכם'".
    "קאנן הוא פוליטיקאי משופשף, והמראה שלו מסגיר את זה. למרות כל הנחמדות, הוא יודע להתנהל ודרך מי לעלות לשלב הבא או לקבוצה הגדולה יותר. הוא ידע לנהל משברים טוב יותר כשהוא בא מבחוץ או מהצד פנימה מאשר כשהוא במרכזם, למרות כל ההילה סביבו שאיכשהו הוא תמיד חמק מדברים", מספר אחד משחקני מכבי ת"א לשעבר ששיחקו תחתיו. למרות התקופות הקצרות בבירה ואצל הצהובים של לוני הרציקוביץ', קאנן גם סיפק קבלות אצל ארקדי. "כשהוא אימן את בית"ר, היא הייתה עם המאזן הכי טוב בליגה", מזכיר דודאי. "הוא מאוד אהב את ברק יצחקי וטיפח לא מעט שחקנים. הוא ניסה לשנות דברים כמו למשל לגרום לשחקנים שיקראו לו קואץ', הוא ממש התעקש על כך. מעבר לכך, הוא לא השאיר רושם מקצועי עז".

    "הוא היה תיאטרלי פר אקסלנס. הוא איש של שואו, פשוט הצגה", ממשיך דודאי על התכונות הבולטות יותר של המאמן. "זה ניכר בלבוש, בהצגה ובשיער של ריצ'רד גיר. הוא היה צורח באימונים כאילו הוא לואיס ואן חאל, עומד שם עם המחברת ביד ואיש לא ידע מה הוא רשם בה". ג'ובאני רוסו, ששיחק תחת קאנן במכבי ת"א, לא אהב את הצעד הראשון של ההולנדי בארץ, אבל בהמשך הפך לחברו הטוב. "הוא חי בכלל? תשמע, יגידו עליו מה שיגידו, הבחור מבין כדורגל. אם אני בעל קבוצה, אני לוקח אותו לתפקיד בכיר. לא כמאמן, אלא כמנכ"ל קבוצת הנוער או משהו כזה כי ידע יש לו. אני זוכר שבאימון הראשון שלו במכבי הוא נכנס, ואמר לנו השחקנים: 'הי, אני טון קאנן. זכיתי פה ופה ופה בתארים האלה והאלה בתפקידים כאלה וכאלה'. כשנגמרה האסיפה ניגשתי אליו, ואמרתי לו: הי, אני ג'ובאני רוסו. הייתי באלופות, שיחקתי במונדיאל וגם פה ופה ומה זה הבולשיט הזה?'. הוא היה בהלם. אבל בסוף היינו חברים טובים".
     
    קאנן הסתבך מספר פעמים בארץ עם הממונים עליו, בעיקר בשל חיבתו לנשים ולחיים הטובים. מדיווחים גם עולה שהוא הספיק להתחיל עם כמה נשים של אנשים שעבדו איתו פה, אבל ידע לתמרן בין הטיפות לפני שיהפכו למבול שישטוף אותו. לפחות עד הכשלון עם מכבי ת"א, שהגיע לשיאו בהשפלה בגביע המדינה – הדחה אחרי 4:0 להפועל עכו. "הוא משול לחתול רחוב", אומר דודאי. "הוא תמיד יידע לשרוד. הוא קלט מצוין ודי מהר את הרחוב הירושלמי. הקפריסאים מאוד דומים לנו, הירושלמים, בכך שהם אנשים פשוטים. זו לרנקה, דרג שני בקפריסין והוא קלט שאפשר לערבב אותם. הוא מזהה פשטות ועוטה פוזה של מבין גם בדברים שאין לו מושג בהם". גם הרוש מאשר את האבחנה: "הוא הפך די מהר לישראלי לכל דבר. הוא די מהר הבין מה קורה פה ואיך הדברים עובדים, לטוב ולרע".

    "הבעיה של קאנן? יש כמה", מסביר רוסו. "הוא אוהב את החיים יותר מדי ולכן הוא לא הצליח ממש בארץ. באירופה קל לו יותר כי שם לא יוצאים עד 5-6 בבוקר, אין מועדונים שעובדים בשעות האלה. הוא גם היה ג'נטלמן, ופה אם אתה רוצה להצליח אתה חייב להיות כמעט דיקטטור עם השחקנים. להתנהג כמו בצבא. עם שחקנים ישראלים אתה חייב לדעת את זה, והוא לא ידע. הוא בעצמו בלאגניסט. הוא מאמן של שחקנים, וכולם אהבו אותו. אולי חוץ ממי שהוא לא נתן לו לשחק".

    אנשים שעבדו עם קאנן מספרים על מאמן שהלך בעיקר על שחקנים שהפכו לחבריו וקשר גורלו בגורלם, כפי שכמעט עשה עם ברקוביץ' בנתניה. כמו ג'ורדי קרויף, ששיחק תחתיו בדונייצק וכיום עובד עימו בלרנקה. כמו שני שחקני הרכש שהנחית באותה עונה במכבי, אלווין באג'ירי הנשכח וגיורגי דמיטרדזה, המרצה כיום עונש של 6 שנות מאסר בגיאורגיה עקב קשריו עם המאפיה המקומית. קאנן, שאימן אותו, הפך לנציגו ואז הביאו בקול תרועה לצהובים. "זה הצד הישראלי של קאנן, המון קומבינות", מספר שחקן מכבי לשעבר. וזה לא נגמר שם: כשהוצג בלרנקה באוגוסט 2010 החתים קאנן את לוק דימאש ששיחק אצלו בוואלטה, ושני חניכים נוספים לשעבר נדדו עמו מאי לאי.
     
    אליפויות בקריירה הוא לא השיג ואפילו ממלטה הוא נמלט אחרי שהסתבך בשערוריית האשמות עם בעלי הקבוצה וטענות הדדיות על ניסיון לשחד שחקנים. אז מי הוא טון קאנן? איך פותרים את התעלומה הזאת? שנה אחרי שהוצג בלרנקה הוביל קאנן בחודש שעבר את הקבוצה ל-0:8 על פלוריאנה המלטזית. את פתיחת העונה המגומגמת בליגה הסביר בכך שהראש באירופה, והשיג שקט תעשייתי. "אנחנו סומכים על טון וג'ורדי, הם מנוסים מספיק ויודעים מה לעשות", מסבירים אוהדי ניקוסיה בבלוג שלהם. "מה הוא יודע או לא יודע מבחינה מקצועית? אי אפשר לדעת, זה הסוד שלו. אחרי הכל מדובר בבחור שהיה איש מכירות ופילס דרכו לליגות משניות, אבל תמיד חוזר למרכז", מתאר דודאי. "הוא עשה הרבה שטויות וזה פגע בו", מסכם רוסו בגילוי לב. "אני זוכר משחק שפיגרנו 1:0 מול בית"ר וניצחנו 1:2. אחרי המשחק ביום ראשון הוא לא הגיע לאימון. הוא שתה קצת בירה, אני חושב. אתה מבין? זה טון קאנן מבחינתי".