"השאיפה שלי היא להגיע לפודיום בפריז 24"

גשאו איילה, שיאן ישראל בריצת מרתון בן ה-27, השיג לפני כשבועיים את הכרטיס למשחקים האולימפיים בפריז, לאחר שסיים במקום השלישי במרתון סביליה היוקרתי. איילה שבר את השיא הישראלי ב-39 שניות לאחר שחצה את קו הסיום בזמן של 2:04:53 שעות, כשהשיא הקודם היה חתום גם הוא על שמו, והפך לישראלי הראשון שירד מ-2:05 שעות בריצה הקשה ביותר. לאחר מרתון מוצלח ולפני האולימפיאדה, הרץ הישראלי של מכבי ת"א מכוון גבוה: ״לא רוצה לצאת בהצהרות, אבל השאיפה שלי היא פודיום באולימפיאדה״, ומאמין ש״מה שמכוונים בראש - הגוף מסוגל לעשות את זה״.  

אנחנו שבועיים אחרי הריצה הטובה בחייך, כבר הספקת לעכל ולעבד מה היה שם?
״כן, עברו כבר שבועיים מהריצה. אני מאוד שמח. זה קרה חצי שנה לפני האולימפיאדה, ואני רוצה להגיע לשם בכושר הכי טוב שאני יכול. התוצאה שעשיתי עכשיו נתנה לי עוד פּוש, ועכשיו ממשיכים להתכונן לאולימפיאדה״.

עשית בתחרות הזאת שיא ישראלי, אתה הישראלי הראשון שירד מ-2:05 שעות, הגעת לפודיום, זכית במדליית ארד. כל זה קורה פחות מחצי שנה למשחקים האולימפיים. כמה זה מטורף מבחינתך?
״בכל תחרות שלי אני מכוון הכי גבוה שאפשר, השעתיים, 4 דקות ו-53 שניות האלה לא באו בקלות. עבדתי קשה. הייתי אמור להשתתתף במרתון באליפות העולם בבודפשט באוגוסט וזה לא קרה, הייתה לי תקופה קשה ולקחתי את זה קשה. זאת הייתה אמורה להיות אליפות העולם הראשונה שלי ולא הצלחתי להגיע לשם. אמרתי לעצמי שמה שהיה היה כבר, ועכשיו צריך לחשוב איך מגיעים לאולימפיאדה. עבדתי קשה במחנות אימונים, ואמרתי לעצמי שכרגע אני רוצה למקם את עצמי במיקום הכי גבוה לפני האולימפיאדה, ובאולימפיאדה לתת את הטוב ביותר שלי. אני שמח שאני מתקדם משנה לשנה, ומצליח לשפר את התוצאות שלי״.

איך זה מרגיש להשיג את הכרטיס האולימפי? 
״להשיג את הכרטיס זאת הייתה באמת תחושה מדהימה. זה חלום של כל ספורטאי להיות באולימפיאדה, ולייצג את המדינה שלו עם הדגל על החזה. אני כל כך גאה במה שעשיתי ואני רק מחכה לזה״. 

מה הרגשת שהיה שונה בריצה הזאת לעומת מרתונים אחרים שעשית? 
״במרתון ולנסיה לפני חודשיים זה היה לחזור אחרי פציעה, השאיפה הייתה לנסות להחזיר את הגוף לשגרה של תחרויות. בוולנסיה הגעתי בכושר טוב אבל לא רציתי להתפרע, רק רציתי לנסות לשמור על הכרטיס שלי לפריז שכמעט היה מובטח לי בעקבות ההישגים, ואמרתי שאולי אחרי ולנסיה אני אכוון למרתון שאני אתפוצץ בו ואלך על כל הקופה. החלטתי שאלך לסביליה כי אני מכיר את המסלול משנה שעברה, וגם קבעתי שם את השיא הישראלי. הגעתי לשם בכושר טוב, הרגשתי טוב, ורציתי ללכת על פודיום״. 

זאת הצהרה רצינית למרתון לא? 
״בדרך כלל בתחרויות אני מנסה להתברג בעשירייה הראשונה ולכוון לתוצאה מסויימת, אבל הפעם אמרתי שאין לי כבר מה להפסיד. את הכרטיס פחות או יותר השגתי כבר, אז מה שיש לי כאן זה להוכיח שאני שייך לצמרת הגבוהה בעולם. בסופו של דבר מה שאנחנו מכוונים בראש, הגוף מסוגל לעשות את זה. למזלי הכל התחבר לי, עבד לי, ואני שמח״.

הפתעת את עצמך? או ידעת שאתה מסוגל לתוצאה כזאת והישג כזה?
״האמת היא שהפתעתי את עצמי. כל פעם אני מתאמן ועובד קשה, רוצה להשיג תוצאה מסויימת, וזה לא קורה. אנחנו עובדים קשה בשביל תוצאות כאלה, וכשזה מתחבר זה האושר הכי גדול שיש. אני תמיד מכוון גבוה ולא רוצה להישאר באותו המקום. אז כל פעם אני מציב לעצמי מטרות, כי אני לא מסתפק במה שעשיתי, גם עכשיו. עשיתי 2:04:53 שעות, עכשיו צריך עוד יותר טוב״. 

איך הייתה הריצה עצמה, מה הרגשת במהלכה? 
״כבר מההתחלה הרגשתי טוב. קצת אחרי חצי מהמרחק, אחרי הקילומטר ה-25, ראיתי את הבריחה של החבורה הראשונה. הראש אמר לי אתה יכול לרוץ איתם ולהמשיך איתם, אני יודע מה יש לי ברגליים ומה אני שווה, וזה היה גם להילחם עם עצמי. ידעתי שמשם זה לשמור על הקצב שלי, ואחרי הקילומטר ה-30 ידעתי שאני הולך להיות בפודיום. הרגשתי טוב וידעתי שאני בשליטה. ידעתי שאצטרך לשמור על אותו הקצב, לסיים כמה שיותר מהר, זה עבד לי ואני הכי שמח שזה הצליח״. 

מה לו״ז התחרויות הקרוב שלך? 
״אני חוזר עכשיו מ'מיני' פגרה של שבוע. צריך לבנות בסיס עבודה. כרגע יש לי את חצי המרתון באליפות אירופה ברומא ביוני״. 

מה ריגש אותך יותר - כרטיס אולימפי או שיא ישראל? 
״כרטיס אולימפי. שיא ישראל יכול להישבר כל שנה, כל יום, כל תחרות. אבל להשיג כרטיס אולימפי אחרי מאמץ של 4 שנים, זה הישג יוצא דופן לפי דעתי״. 

מה השאיפה שלך בפריז? 
״שאנחנו, שלושת הישראלים במרתון נהיה בעשירייה הראשונה, ואם אפשרי שאחד מאיתנו יהיה גם על הפודיום. אני תמיד אכוון הכי גבוה, לא רוצה לצאת בהצהרות אבל השאיפה שלי היא פודיום״.

כמה גיבוי ותמיכה אתה מקבל מהמעטפת המקצועית?
״כולם עובדים קשה, וגם חלק חשוב בהישגים שלי זה 'אסיקס', הספונסר הראשון שלי מהרגע שהתחלתי להתאמן. הם עזרו לי בכל מה שהייתי צריך וזקוק, פתחו בפניי את הדלת להכל. יש להם חלק גדול בהישגים שלי ובמקום שאני נמצא בו היום״.

לאחר מכן, גזצ׳או יוסף, מאמן הנבחרת דיבר על ההישג של איילה:
״זאת הייתה ריצה מעולה. לחזור עם שיא ישראלי וגם להיות בפודיום במרתון שהוא אחד מהטובים בעולם, זה מה שציפינו. אחרי מרתון ולנסיה ידעתי שהוא ברמה כזאת. בספורט עד שזה לא קורה אתה לא יכול לדעת שזה יקרה. ידעתי שהוא יכול להיות בפודיום, אבל לרדת מ-2:05 שעות זה חתיכת הישג. זה חלום. הוא יודע לעבוד, מתאמן קשה, אני שמח שזה יצא לפועל גם בתוצאה. היה לי חשש שהראשונים בריצה יברחו לו יותר מדי ושיהיה לו קשה להשיג אותם, אבל הוא התאפס מהר מאוד ונלחם עד הסוף".  

גשאו לא השתתף באליפות העולם בבודפשט, לדעתך זה גרם לו עוד יותר לרצות להצליח?
״אין ספק. בגלל הפציעה הוא ויתר על המרתון בבודפשט, והיה לו מאוד קשה לקבל את זה. זה נתן לו הרבה דרייב ומוטיבציה להצליח בסביליה. המטרה עכשיו היא ללמוד לקח מזה, ולהביא אותו מעכשיו ועד למשחקים האולימפיים בצורה הכי טובה שיש״.

התוצאה הזאת מרימה את התחרות אצלכם בתוך הנבחרת, ולא רק אל מול מדינות אחרות.
״כן, זה משהו מאוד טוב. הקשר ביניהם מצויין, והתוצאה הזאת רק יכולה להרים אותם כלפי מעלה ולדרבן אחד את השני, זאת תחרות טובה״.