תארו לכם מה היה קורה בישראל, אם, נניח - דודי סלע או שחר פאר היו זוכים בווימבלדון. או בכל גראנד סלאם כזה או אחר. חגיגות, יחד עם אינספור מילים, תמונות, תגובות ובעצם מה לא. אבל עד שזה יקרה, אנחנו נביט בקנאה לשווייץ, שם גדל הטניסאי הכי גדול בהיסטוריה של המשחק. אם למישהו עוד היה ספק כלשהו, אז ה-1:3 על מארי בגמר ווימבלדון - שהקנה לרוג'ר פדרר את תואר הגראנד סלאם ה-17 בקריירה שלו, לא השאיר מקום לשום לבט או מחשבה כזו או אחרת. והעיתונים, אתרי האינטרנט ומהדורות החדשות בשווייץ - שכבר רגילים לנוהל הזה - עסקו כמובן בתואר של הפנומן, כאשר הסופרלטיבים פשוט מתחילים להיגמר.
ה"בליק", אחד העיתונים הגדולים במדינה האירופית הנייטרלית, יצא מגדרו. תמונות של פדרר הופיעו כמובן בכל מקום, כאשר הכותרת הראשית הייתה: "אנגליה בוכה, המלך רוג'ר עשה זאת שוב וחגג כהרגלו בסיום", ולאחר מכן נכתב: "הסיפור היפהפה של פדרר מדהים כל פעם מחדש. את ווימבלדון, וגם את כל העולם".
"התואר ההיסטורי של רוג'ר", נאמר ב-SR השווייצרי, שבחר להתייחס לפסגות אשר אליהן פדרר לא מפסיק להגיע: "הוא שוב הניח את אבן הפינה בהיסטוריה של הטניס ועל הדרך גם נישל את דיוקוביץ' מהמקום הראשון בעולם. עד לאן הוא עוד מסוגל ללכת?"
האתר news.ch לא חסך שבחים גם הוא: "הקוסם שוב עשה היסטוריה. פדרר הוכיח עוד פעם את השליטה האבסולוטית שלו על הדשא בווימבלדון. הניצחון על מארי השווה את שיאו של פיט סמפראס וגם החזיר אותו למקום הראשון בעולם. זה לא ייאמן". עוד באותו אתר, הכותרת הראשית הייתה ציטוט של האלוף הטרי שאמר: "אני עדיין לא מעכל שעשיתי את זה. הצגתי טניס נהדר".
עד כמה נהדר? אז הנה כמה מספרים: פדרר כידוע הניף את הגביע השביעי שלו בממלכה, כאשר השליט הבלתי מעורער של המילניום הקודם, סמפראס, לפתע לא בודד במקום הראשון עם 7 זכיות בעידן הפתוח. השווייצרי גם צפוי לנפץ את שיא השבועות במקום הראשון בדירוג העולמי, והוא גם השחקן הראשון מאז אנדרה אגאגסי ב-2003 שזוכה במייג'ור מעל גיל 30. אגב, מול יריבים שלא קוראים להם "רפאל נדאל", פדרר מחזיק במאזן של 1:15 בגמרי גראנד סלאם.