"השבר לא אוחה": זוכרים את חללי מינכן

השר טרופר בטקס המיוחד: "האולימפיאדה זוהמה ע"י הטרור"

תגיות: חללי מינכן

שירי אלג'ם
א א א א ( שנה גודל )
תחילת כתבה

הוועד האולימפי הישראלי בשיתוף משרד התרבות והספורט ועיריית תל אביב ערכו היום (שלישי) את טקס הזיכרון השנתי ה-49 לי"א חללי מינכן: משה ויינברג, יוסף רומנו, אליעזר חלפין, אנדרי שפיצר, דוד ברגר, זאב פרידמן, יוסף גוטפרוינד, יעקב שפרינינגר, מרק סלבין, עמיצור שפירא, קהת שור.

כידוע, המשפחות השכולות ובראשן האלמנות אילנה רומנו ואנקי שפיצר יצאו למאבק ארוך ועיקש שהנרצחים יקבלו איזכור רשמי בטקס הפתיחה במשחקים בטוקיו, ובטקס הפתיחה בטוקיו זה סוף סוף קרה. 11 הספורטאים והמאמנים קיבלו אזכור רשמי, והמשפחה האולימפית כולה עמדה דקת דומייה לזכרם. הגיעו לטקס המשפחות השכולות, שר התרבות והספורט חילי טרופר, ראשי הוועד האולימפי הישראלי יגאל כרמי, גילי לוסטיג, יעל ארד, ראש היחידה לספורט הישגי דני אורן וכן ספורטאים רבים כמו: האלופה האולימפית לינוי אשרם, מדליסטית הארד אבישג סמברג, הג'ודאיות שירה ראשוני וגילי כהן, השחיין יעקב טומרקין.

טרופר פתח ואמר: "לפני 49 שנים נגרם שבר , שבר שגם השנים הרבות לא מצליחות לאחות. מעבר לכאב המשפחתי והאישי, שהוא הראשון לדעתי, יש פה שבר לאומי ועולמי. האולימפיאדה זוהמה ע"י טרוריסטים וגם זוהמה ע"י האדישות שהאירוע הזה נתקל ע"י דעת הקהל העולמית. שנים ארוכות של חרפה הסתיימו בעקבות המאבק של אנקי שפיצר ואילנה רומנו ושותפים רבים אחרים. י"א חללי מינכן הם סמל לכל היפה והטוב שיש בספורט ובחיים. הם סימלו ועדיין מסמלים  את השאיפה למצוינות, החברות,  הרוח האנושית והערבות ההדדית, כל מה שהיינו רוצים בחברה שלנו".

יגאל כרמי, יו"ר הוועד האולימפי בישראל: "מידי שנה, אנו מתכנסים כאן, ליד האנדרטה, כדי לציין את רצח אחד עשר ספורטאינו בעת המשחקים האולימפיים במינכן, ספטמבר 1972. 49 שנים עברו מאז ותחושות העצב והאובדן פועמות בקרב המשפחות, משפחת הספורט הישראלי והציבוריות הישראלית.רצח ספורטאינו במינכן השאיר אחריו משפחות צעירות העומדות בפני מציאות נוראה, עולם מזועזע ואת עם ישראל, מבכה את בניו. מהר מאד הפך הרצח לאירוע בעל מימדים  היסטוריים. הוא מצוין בטקסים רבים, נצרב בזיכרון הישראלי הקולקטיבי והוא מצוין באתרים רבים בעולם, לרבות הכפר האולימפי במינכן. אך בין כולם ניפקד קולו של הוועד האולימפי הבינלאומי. מסיבות שאינן ברורות לי עד היום, סירב הוועד במשך שנים רבות לאזכר את הרצח ולהפוך אותו לחלק מהמורשת שלו. המשפחות, ברשות אנקי שפיצר ואילנה רומנו יצאו למסע ומטרתו, הכרה של הוועד האולימפי הבינלאומי ברצח שהתרחש בעת המשחקים".

היה זה מסע ארוך בשנים. היו שלבים רבים בדרך שהן האמינו שהדבר לא יתרחש כבר בחייהן, והן ציוו את הדור הבא להמשיך. בטוקיו רצח הספורטאים במינכן מצוין מעל הבמה הבינלאומית החשובה ביותר, מיליארדי צופים יחד אתנו נושאים את זכרם של יקירנו. זה המקום להודות לאנקי ואילנה שניהלו את המאבק להכרה כמעט בכל ימי חייהם הבוגרים. אנקי ואילנה, היום, ליד אנדרטה זו אפשר לומר שהמסע שהחל לפני שנים כה רבות תם, ששמות יקירנו נישאים בטקס הפתיחה של משחקי טוקיו 2020".
 
את דבר הספורטאים והמאמנים האולימפיים של ישראל, לוחמת הטאקוונדו, אמרה אבישג סמברג, זוכת מדליית  הארד בטוקיו: "מעבר להישגים, להצלחות, למדליות, זו הייתה אולימפיאדה מיוחדת עבור מדינת ישראל כבר מיומה הראשון – מטקס הפתיחה. לראשונה, עמדנו כולנו – חברי כל המשלחות – דקת דומיה לזכר אחד-עשר הספורטאים הישראלים שנרצחו במשחקים האולימפיים במינכן, משחקים שהוכתמו בדמם ובהחלטה להתעלם מהאירוע כלא היה. תומאס בך, יו״ר הוועד האולימפי הבינלאומי ואלוף אולימפי בעצמו, היה פרטנר נדיר לטובת המהלך הזה, הספורטאים האולימפיים הישראלים הם ההנצחה הטובה ביותר לאחד-עשר החללים.
כולנו גם יחד נשאנו בלבנו את הלפיד, כממשיכי דרכם, ונוסיף לשאת אותו".

"המסע שלכן תם". כרמי
"המסע שלכן תם". כרמי