ללא פאנץ': האם האגרוף של דריימונד גרין באמת היה יוצא דופן?

1 סל הניצחון

"זה בהחלט שיפר את מערכת היחסים שלנו, למרות שזה נשמע מוזר. לא הייתי ממליץ לנסות את זה בבית. הוא בחן אותי, ואני הגבתי. אני מרגיש שעברתי את המבחן, והוא האמין בי יותר אחר כך"

עשר דקות לאחר שקלע את סל האליפות של סדרת גמר 2023, ממסירה של סטף קארי שהוציא אליו כדור מתוך שמירה כפולה, ג'ורדן פול השתחרר מאחיזת החנק האוהבת של דריימונד גרין וחבריו לקבוצה, והתייצב מול המיקרופון של מאליקה אנדרוז. אחרי ששמעה ממנו על ההרגשה המדהימה, היא הזכירה לו את התקרית מהשבוע הראשון של אוקטובר במחנה האימון, בה דריי שלח לעברו אגרוף לאחר עימות בין השניים. פול רק חייך. "שטויות", הוא הוסיף, "זה קורה בכל קבוצה".

ובחזרה למציאות: הציטוט המדובר הגיע מסטיב קר, שדיבר על אגרוף שחטף ממייקל ג׳ורדן באימון שיקאגו בולס ב-1995. ואם יש משהו ששמענו מיותר ויותר שחקני עבר ב-NBA מאז פרסום הווידאו ב-TMZ של האגרוף המפורסם ביותר בעולם הספורט כרגע, זה ניסיון להכניס את התקרית למימדים ראויים יותר בעיניהם.

"אתה לא חייב לאהוב את השחקנים שאתה משחק איתם, ראינו את זה הרבה פעמים", סיפר ריצ'רד ג'פרסון שכיום יושב באולפני טלוויזיה כפרשן, "הדברים האלה קורים, הייתה אצלנו בקליבלנד תקרית דומה כשהיינו אלופים ב-2016". פסטוס אזילי, ששיחק מול הקאבס עם הווריירס באותה עונה, הוסיף: "קרבות קורים תמיד - באימונים, במשחקים. אין מצב שמישהו לוקח אליפות בלי שיש בו רוח קרב. תפסיקו לצאת מפרופורציות". וכריס צ'יילדס מהניקס של הניינטיז - קבוצה שעליה התפרסם לאחרונה ספר של כריס הרינג תחת השם המלבב "Blood in the garden" - צייץ גם הוא: "מזל שלא יצאו סרטונים מהאימונים שהיו אצלנו אז".

דריימונד גרין טעה בגדול כאשר שלח את האגרוף לעבר ג'ורדן פול. אבל הנזק הבאמת גדול מבחינת כל הצדדים המעורבים, הוא התיעוד שפורסם.

2 התרפקות

"לא נעבור על סדר היום בעקבות התקרית הזו. החלטנו להשעות את מייקל ג'ורדן מהחודשיים הראשונים של העונה"

פיל ג'קסון התייצב מול המיקרופונים ומצלמות הטלוויזיה. מחנה האימונים של שיקאגו בולס היה אמור לעמוד בסימן ההסתערות המחודשת על האליפות בעונת 1995/96, הניסיון של מייקל ג'ורדן לקחת אליפות רביעית ולהתחיל, אולי, שושלת חדשה. אבל הפרסום ברשת NBC של סרטון ממצלמות האבטחה בו נראה מייקל ג'ורדן מכה באגרוף את הגארד סטיב קר, וגורם לו לפנס בעין, לא ירד מכותרות העיתונים.

"זה אותו מייקל שכתב מכתב של 20 עמודים לשחקנית הניו יורקית איימי האנטר לפני הנישואין שלו עם חואניטה, ובו התנצל על כך שלא יוכל להישאר איתה בקשר, ואותו מייקל שלפי דיווחים שילם 250 אלף דולר דמי שתיקה לאשה בשם קרלה קנאפל כדי שלא תספר על הרומן שניהלו", זעם פרשן באחד האולפנים. "תראו איזה בנאדם אתם מעריצים. זה השחקן שאתם חושבים שיסיים את הקריירה כגדול בכל הזמנים?". הבולס התקשו להתמודד עם הסקנדל. הקבוצה השברירית ומלאת האגו קרסה מבפנים. סיאטל חגגה באותו קיץ את האליפות השנייה בתולדותיה לאחר שניצחה בגמר את אינדיאנה. ג'ורדן, פגוע מהיחס של המועדון, לקח אליפות כעבור עונה, החליט שזהו ופרש.

ובחזרה למציאות: ג׳ורדן וקר ליבנו את העניינים ביניהם (אגב, למען הדיוק, חלק מהסיפורים האישיים עליו התפרסמו אחרי 1995) והאירוע הפך לאנקדוטה קטנה בשושלת היסטורית. אם יש טייק די מאוס בעיניי, זו ההתרפקות על ימי האלימות של הבד-בויז והסנטרים הגדולים של שנות ה-90 וה-2000 כימי הזוהר של הליגה. זה נכון שה-NBA יצרה מאז חוקים שהקלו על שחקני ההתקפה - מעניין למה, אולי בגלל שאנשים לא אהבו תוצאות של 77:71 ו-85 זריקות עונשין לערב והרייטינג נפל לרצפה - וזה נכון שהשלשה הפכה לאסטרטגיה מוגזמת. אבל הכדורסל של אז, להוציא קבוצות בודדות, היה מורכב מהמון בידודים, פיצוצים בצבע וכדרורים אינסופיים.

ואם אתם מהאנשים שבעיניהם ריק מהורן וצ'ארלס אוקלי הם פאר היצירה, אז אחלה. רק לא להתלונן על האגרוף של דריימונד. בסדר? דמיינו שמה שכריס צ׳יילדס, למשל, תיאר, זה כמו האגרוף של שרדינגר: זה שאף אחד לא צילם את המכות באימוני הניקס בשנות ה-90, לא אומר שלא היו כאלה.

3 זיופה של הסימפוניה

"נכשלתי כאדם וכמנהיג" (דריימונד גרין, 8.10.2022)

ואחרי שהורדנו את זה מהשולחן, כנראה שאין בליגה כיום שחקן שמעורר יותר אנטגוניזם מאשר דריימונד גרין. הוא מטרה קלה לשנאה, בעיקר מכיוון שבהווייתו הוא בד בוי משנות ה-90 שנקלע לקרע בזמן ונחת ב-NBA לעידן המודרני. את מה שאוקלי ומהורן עשו במכות, גרין עושה קודם כל במוח. הוא גם שחקן פיזי כשצריך, רק שראיית המשחק העילאית שלו, היכולת שלו להוות במקביל שומר נהדר ושוטר תנועה לכל שאר מה שקורה סביבו, הפכו את הווריירס לשושלת שהם - יחד עם סטף קארי וקליי תומפסון. בלעדיהם, כמו שראינו בעונה בה השניים היו פצועים ("אתה השחקן הכי גרוע במשחקים חסרי משמעות שראיתי מימיי", סיפר גרין על משפט נפלא מסטיב קר) הוא חצי בנאדם; בלעדיו, הם לא היו זוכים בכלום.

גרין לא רק יודע שהוא אגדה - הוא גם לא סותם את הפה, כדי שכולכם תדעו מזה. ואם לא הספיקו הראיונות אחרי ולפני משחק אז יש לו גם פודקאסט משלו, ובמה בתוכניות טלוויזיה כפרשן (לצד שאק ובארקלי, שגם הם פעם או פעמיים שלחו אגרוף). וכן, המכה הזו אולי חצתה קו אדום בעיני רבים, אבל זו לא השערוריה הראשונה שלו בווריירס. גם לא השנייה. או החמישית. וזה רק ממה שאנחנו יודעים, כן? המריבה בינו לבין קווין דוראנט בנובמבר 2018 היתה גורם מרכזי בהחלטה של דוראנט לעזוב בקיץ שאחרי, אחרי שקרע את האכילס; אגב, סביר להניח שדוראנט מתגעגע כיום לווריירס יותר ממה שהם מתגעגעים אליו. מצד שני, אם גרין לא היה יוצר קשר עם דוראנט המאוכזב רגע אחרי ההפסד בגמר 2016, יש מצב ש-KD לא היה מצטרף אליו מלכתחילה.

המריבה ההיא, באופן אירוני, עשויה לקבוע גם איך תתפתח הפרשה הנוכחית. בראיון כנה עד כאב שדי הדהים את העולם, דיברו גרין ודוראנט באוגוסט שעבר על כך שהמנג'ר בוב מאיירס והמאמן סטיב קר "דפקו את המצב" כשהחליטו לנסות להשתיק את המקרה במקום לפתוח הכל ולאוורר את התסכולים. אולי למאמן כבר אין כוח לפעמים להתעמת עם המנהיג שלו. ואולי הוא יודע שכדאי לתת לדריימונד להיות דריימונד. מי שתהה איך הביקורת של גרין על מנהליו תשפיע על הווריירס, מוזמן להסתכל על טבעת האליפות הטרייה ולענות לעצמו. גם בפרשה הנוכחית, מאיירס קיווה שדברים ייעלמו מעצמם; גרין התנצל בפני הקבוצה ביום שאחרי, עונש משמעתי אמור להגיע, אם כי המנג'ר אמר כי אין צפי שהשחקן יושעה ממשחקים. התיעוד יכול לשנות את התמונה.

שאלה לא פחות מעניינת היא מי הדליף את הווידאו. הווריירס עומדים בפני עונה קריטית. גרין, פול ואנדרו וויגינס צריכים כולם לקבל הארכת חוזה, ולשלם לכל השלושה את מה שמגיע להם יכניס אותם כל כך עמוק למס המותרות שרק הקנס שישלמו לליגה עלול להגיע לאיזור ה-300 מיליון דולר. האם למישהו בגולדן סטייט היה אינטרס לשדר לגרין שמדובר בבלאגן אחד יותר מדי? האם המטרה היא לגרום לו לבקש פחות כסף? או ליצור מצב שבו רק אחד משני המעורבים בקטטה יישאר? או שפשוט מדובר על מתמחה או איש אבטחה שרצה לסדר לעצמו ארגזים של כסף מ-TMZ?

4 גם זה יעבור?

ואולי במבט-על, בסך הכל קיבלנו כאן הצצה ל"איך עושים את הנקניקיה" בקבוצות גדולות. בשיקאגו קיבלנו את זה ארוז ומתוסרט לעילא ב"ריקוד האחרון", במקרה הנוכחי ראינו את זה בווידאו ממצלמת אבטחה במרומי האולם. כשאנשים מלאי אגו ורוח קרב באים כל יום לעבוד וצריכים לגרום אחד לשני להיות טובים יותר, כולל תחרות על דקות משחק שמשמעותה גם חוזים עתידיים, אור זרקורים והמון כסף, זה מוציא יצרים, זה גורם לחיכוכים, זה לא תמיד אסתטי. ברוב הקבוצות, כמו שהעיד ג'פרסון, הסיפורים האלה נשמרים ומוצאים החוצה כעבור שנים על תקן פולקלור. הפעם זה לא.

הקיץ הזה אופיין בניסיון של אנשים למתוח גבולות בכמה מהמועדונים המצליחים, המתוקשרים והמעוטרים בליגה בשנים האחרונות. בברוקלין ההנהלה ראתה שחקן שעבר את הגבול בדרישת הטרייד, החליטה לא למצמץ וניצחה במערכה הראשונה. בבוסטון ההנהלה השעתה מאמן שעבר את הגבול. בפניקס הליגה דחפה החוצה בעלים שהתנהג בצורה בלתי הולמת כלפי עובדים ועובדות במשך יותר מעשור וחצי. האגרוף של גרין היה מכוער, אירוע אלים, נזק תדמיתי לליגה שעוד מתאוששת מכמה פרשיות בשבועות האחרונים. אבל האם הוא חצה את הגבול?

על פניו, התשובה היא כן. בעיניי זה מעשה שדורש השעיה, אולי אפילו ממושכת. רק שאת הגבול לא אנחנו קובעים אלא הווריירס עצמם, ועכשיו המפתח נמצא בידיים שלהם ובעיקר אצל איש אחד, שהיכולת שלו להכיל אגואים מפלצתיים ולתת להם לנהל את עצמם, לכבס כביסה מלוכלכת בפומבי ולצאת עם קבוצה מחוזקת וחדורת מטרה, היא חלק אדיר מהשושלת של הווריירס. האם סטיב קר, ההוא שחטף את האגרוף ממייקל, זכה בתמורה לאמונו והציל אותו במאני טיים, ידחוף להשעיה של דריימונד גרין? או שהוא פשוט יודע שכך אלופות נבנות, לא יתרגש מהתיעוד - ואת הכסף (יחד עם מס המותרות) הווריירס יספרו במדרגות, אחרי חטיפה מכריעה של דריימונד וסל ניצחון של ג'ורדן פול?

ה-NBA היא עסק, וכמו כל תאגיד, גם בו יש מימד ציני. בסופו של דבר נראה שהיכולת של גרין לחזור לעצמו על המגרש, ולחזור לגבש כימיה עם פול, רק היא זו שתקבע אם האגרוף הזה ייזכר כמה שפירק את שושלת הווריירס - או, למרות הזעזוע שלנו כצופים, כעוד אירוע פולקלור.