קשר ייחודי: מה הופך את עידו שחר לפוטנציאל ענק?

"תנו לצעירים לשחק". מדובר באחת הסיסמאות השחוקות שיש בכדורגל הישראלי, וגם מוצדקות. הרי כל אוהד חולם על מחלקת נוער שמייצרת כוכבים בסיטונות, שבוגריה הופכים לשלד הקבוצה ולשחקנים המובילים שלה ממש כמו נטע לביא במכבי חיפה, דן גלזר במכבי תל אביב או אושר דוידה בהפועל. "בכדורגל הישראלי, שחקן בן 22 עדיין נחשב ילד", אומרת קלישאה חבוטה אחרת וישנן ביקורות רבות על החשש של מאמנים וקבוצות לתת את הצ'אנס לבני עשרים או אפילו בני עשרה, חס וחלילה.

אבל לאחרונה צץ לו מחקר שמערער על הביקורות הנקובות מעלה. לפי CIES, בשנה האחרונה ליגת העל נמצאת במקום השמיני באירופה בכמות הדקות שמקבלים שחקנים צעירים (מתחת לגיל 21) עם 10.2 אחוזים מסך הדקות הכולל של הקבוצות, מה שיכול לרמוז על כך שבסופו של דבר מי שטוב - משחק. בהרכב נבחרת ישראל עד גיל 21 במשחק מול פולין, למשל, עלו תשעה שחקנים שבולטים בקבוצות הליגה השונות (שניים נוספים משחקים מעבר לים) ואחד מהם, שמסמל את הרוח הצעירה הנושבת הוא עידו שחר.

כיכב במחלקת הנוער של מכבי ת"א, הוקפץ לבוגרת, הושאל לבית"ר ת"א בת ים ולקבוצות מליגת העל - שחר עבר את המסלול אותו עברו צהובים רבים וטובים. בדומה לחלק מהם, גם הקשר בן ה-20 קיווה לקבל דקות משחק במועדון נעוריו וברגע שראה שזה לא קורה, לפני קצת יותר מחודשיים ליתר הדיוק, עבר למכבי פתח תקווה כמושאל וכעת הוא אחד השחקנים הבולטים בשורותיה וכזה שיכול להציל אותה מירידת ליגה.

המספרים היבשים מרשימים מאוד. מאז הגיע למכבי פ"ת בשלהי חודש ינואר, שחר הספיק להבקיע ארבעה שערי ליגה (שניים מהם בפנדלים), הכי הרבה בתקופה הזאת מבין חבריו החדשים לקבוצה לצד יון ניקולסקו, ולכך הוסיף שני בישולים. מדובר למעשה במעורבות בשער אחת ל-131.6 דקות, על 42.8 אחוזים מסך השערים של המלאבסים בחודשיים הללו רשום שמו ככובש או כמבשל והנתון המרשים ביותר: שחר כובש שער אחת לשלוש בעיטות (4 מתוך 12). תנו לזה לשקוע.

שחר יכול לשחק במגוון עמדות הקישור, והפך במכבי פ"ת לשחקן דרכו עובר הכל. הקשר הצעיר שולח 35 מסירות בממוצע למשחק - שני בכל מכבי פ"ת (קבוצה שנמצאת בתחתית הטבלה מבחינת החזקת כדור) - אחרי מוחמד הינדי ובתקופת הזמן בה הוא נמצא במועדון הוא השחקן שהכניס הכי הרבה כדורים לרחבה (42). מספר 36 בכחול (ו-17 בתכלת) משחק בד"כ בשורות המלאבסים במרכז הקישור, עם קשר אחורי מתחתיו (עמית מאיר או יואב הופמייסטר) ומבצע את הפעולות שלו בעמדות גבוהות על המגרש.

בין התכונות הבולטות של שחר אפשר למצוא תנועה לעומק עם וללא הכדור ותקיפת קו הגנה. בהתקפות רבות של מכבי פ"ת הקשר הצעיר מעביר את הכדור ממרכז המגרש לאגפים ונכנס לשטח פנוי כדי להפוך לאופציית מסירה טובה. כמו בדוגמה הראשונה בה שחר מוציא התקפה מתפרצת מול אשדוד ומעביר כדור ללאמק בנדה. בזמן שהחלוץ עם הכדור, שחר מזהה את המרווח שנוצר תודות למשיכה של ניקולסקו את ננאד צבטקוביץ' ומקבל את הכדור במקום הנכון כדי לכבוש את השער הראשון מבין שניים.

שחר יודע למקם את הגוף שלו לקבלת כדור במצב נוח שיאפשר לו לקדם את המשחק ובתנועה זריזה אחת מבצע פעולות מסוכנות שמבטלות שחקני הגנה. בקטע הזה מהמשחק מול פולין, הוא מזהה את השטח הפנוי בין המגן לבלם, מתמקם בו במרחק שלא מאפשר לבלם לתקוף את הכדור עם הגב לשער וברגע קבלת הכדור מסתובב כהרף עין כדי לאיים על השער (לא כל כך טוב, יש לציין).

בפסקאות הקודמות נעשה שימוש חוזר במילה "מזהה" ומדובר במוטיב חוזר במשחק של שחר. כשצופים במשחק של מכבי פ"ת או הנבחרת הצעירה ושמים את הפוקוס על הקשר, אפשר לשים לב שהוא מפנה מבט לכל הכיוונים על המגרש, בכל רגע נתון של המשחק, מה שנקרא "סריקת שטח". המבטים האלה לכל כיוון עוזרים לקשר שמבצע אותם טוב להבין בדיוק את השטחים הפנויים שיש לו, המרחק משחקני היריבה, המרחק מהכדור ומאפשר לו לתכנן את האפשרויות שלו ברגע שהוא מקבל את הכדור.

אז הנה דוגמא נחמדה. שימו לב לראש של שחר במשחק מול הפועל חדרה - שחקן פ"ת הקרוב ביותר לכדור (אין סימונים. תרקדו). מבט ימינה לראות את ההצטרפות של קשר נוסף לעמידה הגבוהה, מבט שמאלה למיקום של ניקולסקו וברגע שבנדה מרוויח את הכדור, שלושה מבטים נוספים לצד התנועה כדי לאמוד את המרחק מהבלם האדום. מקבל כדור, מסירה בנגיעה לשטח ומשם, תור בנדה.

ועכשיו לכל העסק הזה נחבר גם שימוש בשתי הרגליים. שחר (שגם הוביל את הכדור והעביר אותו לאושר דוידה באגף הימני) מבצע תנועה לשטח שבין קווי ההגנה ומציב את הגוף שלו בזווית פתוחה לקבלת הכדור. זה מאפשר לו לעצור את הכדור ברגל שמאל, להעביר מהר לימין החזקה ומשם רוחב לגול של ארד בר.

וכעת, השאלה המתבקשת: האם עידו שחר יתאים למכבי ת"א מודל 2022/23. התשובה היא כמובן מסובכת יותר מאשר "כן" או "לא", משום שקשה עדיין להגיד כיצד תיראה חוליית הקישור שלה. נכון לנקודת הזמן הזו אפשר להגיד שההחלטה של הקשר לעזוב בהשאלה למכבי פ"ת התבררה כנכונה משום שהעומס במרכז הצהוב הוא כזה בו היה מתקשה לתקוע יתד, אבל ישנם לא מעט סימני שאלה בנוגע לקיץ.

אייל גולסה מסיים חוזה בקיץ, עדן שמיר מסיים תקופת השאלה מסטנדרד ליאז' ומכבי ת"א מחזיקה באופציית רכישה. תוסיפו לכך את הדיווחים על כך שיוריס ואן אובריים צפוי להצטרף מאוטרכט, הפריחה של גבי קניקובסקי והחזרה של נדב נידם מהשאלה בקריית שמונה ותקבלו בערך את אותה הסיטאוציה איתה התמודד שחר גם בינואר.

לזה מוסיפים את העובדה שמכבי ת"א היא קבוצה יוזמת מה שיקשה על שחר למצוא את השטחים שהוא מקבל בהתקפות מעבר של מכבי פ"ת. אה, וגם שהצד ההגנתי הוא לא משהו שהוא חזק בו באופן יוצא דופן ככה שלא בטוח שיהיה אלטרנטיבה מושלמת לגלזר בשלב הזה. במספר משחקים, כולל האחרון של הנבחרת הצעירה מול פולין הוא שיחק באגף ואפילו בישל עם יופי של הרמה אחרי קרן, אבל זו רחוקה מלהיות העמדה המושלמת עבורו.

כך או כך, בעיקר אחרי התקופה המעולה במכבי פ"ת, סביר להניח ששחר יהיה שם מסקרן מאוד גם בחלון הקיץ הנוכחי. זאת כמובן אם מכבי ת"א תעדיף  להעביר אותו בהשאלה פעם נוספת או כחלק מטרייד. בינתיים הוא ינסה להוסיף עוד פרק בנסיקה שלו ואולי להוביל את הנבחרת הצעירה ליורו 2023.