בני הרצליה קיימה אתמול (שלישי) מפגש זום עם שחקן הקבוצה, קנדל אנטוני. במפגש השתתפו קרוב ל-100 אנשים, ובהם ילדים רבים ובני נוער ששמעו את סיפור חייו המרתק של אחד משחקני הכדורסל הזרים הנמוכים ששיחקו אי פעם בישראל (גובהו 1.73 ס"מ), וקיבלו הזדמנות לשאלות שאלות. אנטוני השתתף בשיחה מביתו שבממפיס. הוא פתח כשביקש מכולם להקפיד על ההנחיות, להישאר בבית ולשמור על היגיינה גבוהה. "אני גם נשאר בבית כמובן, מרים משקולות, מכדרר, רץ בתוך הבית. עושה כל מה שאפשר".
על ילדותו סיפר: "כילד הייתה לי תשוקה מאוד גדולה למשחק, וחלמתי להיות שחקן כדורסל. אבל הייתי, ונשארתי - נמוך. הבנתי שכדי להיות טוב אני צריך לעבוד קשה, התאמנתי הרבה שעות ביום. כילד, שיחקתי נגד המון ילדים, רובם היו גבוהים ממני בכמה ראשים. הפסדתי המון משחקים כילד בשכונה".
על הבריונות ממנה סבל כילד: "תמיד ניסו לאתגר אותי בגלל הגובה שלי, והדברים לא באו לי בקלות. היו צוחקים עליי גם בשכונה וגם במסגרות קבוצתיות בגילאי בית ספר וחטיבת ביניים, על זה שאני מנסה להיות שחקן כדורסל, אבל זה רק חיזק אותי. לא נתתי לרגעים קשים כאלה להוריד אותי. זה לא הגיע לאלימות פיזית, אבל תמיד ניסו להקניט אותי, ולצחוק עליי. הרגשתי שמנסים לגרום לי לוותר, במהלך משחקים ניסו יותר לדחוף אותי, לזרוק אמירות לעברי או לנסות לחסום אותי. זה רק גרם לי להיות עם יותר מוטיבציה, לרצות להתאמן ולהשתפר מבחינת כדורסל. ידעתי שאני צריך לשמור על מורל גבוה ולהאמין בעצמי".
על האופן בו התמודד עם אתגר הגובה לאורך הקריירה המקצוענית: "ידעתי שאני חייב להיות חכם יותר מהשחקנים האחרים, הבנתי שאני לא יכול תמיד לקחת ריבאונד, אז ניסיתי תמיד למצוא דרכים אחרות בהן אוכל לתרום לקבוצה ולהתחרות עם השחקנים הגבוהים יותר".
אנטוני נשאל מי השחקן הטוב ביותר איתו שיחק במהלך הקריירה, והשיב כי מדובר בטי ג'יי קליין, ששיחק עמו במכללת ריצ'מונד. על האופן בו שיפר את המהירות, סיפר כי עבד בשיטה מיוחדת: "הייתי נוסע עם אמא שלי לגבעות, וכדי לשפר את המהירות הייתי מנסה לרוץ במעלה הגבעות בממפיס". ומי המודל לחיקוי שלו? "סבא שלי שבנה לי סל בחצר כשלא הייתה לנו אפשרות לקנות סל ואלן אייברסון". אנטוני נשאל גם על האפשרות שיוכל להיות גבוה יותר - האם היה מעוניין בכך, והשיב: "הלוואי והייתה אופציה שיכלתי להיות גבוה יותר, אבל זה מה שיש לי, ואני שמח עם הגובה שקיבלתי".
אחד המשתתפים שאל את אנטוני על התחושה בסיום משחק ההפסד לראשון לציון ברבע גמר גביע המדינה. כזכור, הרצליה היא הקבוצה היחידה מהליגה הלאומית שהצליחה להעפיל לרבע הגמר בשנתיים האחרונות, והייתה רחוקה סל מהעפלה לשלב חצי הגמר, במשחק בו נעדרו בשורותיה מספר שחקני מפתח. "זה היה אחד המשחקים שיצאתי ממנו עם תחושת גאווה גדולה למרות ההפסד. אף אחד לא נתן לנו סיכוי במשחק הזה, אבל האוהדים דחפו אותנו והיינו בטירוף להוכיח לכולם מה אנחנו שווים. זה נתן לי את ההבנה שאנחנו קבוצה מיוחדת שיכולה לעשות דברים גדולים ביחד".
על העונה שחלפה סיפר: "העונה הזאת היא אחת החוויות הכי טובות שהיו לי בקריירה. הכרתי כאן אנשים מדהימים וחמים, משפחות שאירחו אותי וקיבלו אותי אליהן. השנה הזאת הייתה מאוד מיוחדת עבורי, האווירה במשחקים הייתה כיפית, לשחק מול המון ילדים, בני נוער ומשפחות".
אנטוני נשאל על ידי הילדים ובני הנוער איך הוא ממליץ לעבוד כדי להיות שחקן מקצועני, והשיב: "הכי טוב זה לשחק בכל יום, להתאמן הרבה. תעשו את שיעורי הבית שלכם והמטלות שלכם מבית ספר. אבל בזמן הפנוי, אחרי שסיימתם את המטלות מבית הספר, תנסו לשחק כדורסל עם החברים וככה תוכלו להשתפר".