רוי ברנס: "יש לי חברים אוהדי הפועל וקשה לי להסתכל להם בעיניים"

חצי שנה חלפה מאז ירידת הליגה השלישית של הפועל תל אביב, אבל הטראומה הזו עדיין חקוקה בראש של כל מי שהיה במועדון האדום. היו הרבה גורמים לקריסה האדומה, אבל לא מעט אצבעות הופנו לעמדת השוער. ברגעי ההכרעה של העונה השוער הבכיר אמיליוס זובאס נפצע ועזב את הארץ ואל בין הקורות נכנס רוי ברנס הצעיר (23). כשעל כתפיו הבלתי מנוסות מועדון שלם, ברנס לא הצליח למנוע את הנפילה לליגה הלאומית. כיום הוא עדיין שייך להפועל ת"א, אבל הוא מושאל להפועל כפר שלם, ההפתעה הנעימה של ליגת המשנה, ועדיין חולם לחזור למועדון נעוריו ולעשות תיקון, כך הוא מספר בראיון לערוץ הספורט.

רוי, חלפו כמה חודשים מאז אותו סיום עונה בהפועל ת"א. במבט לאחור, איך אתה רואה את מה שקרה שם?
"במבט לאחור, כשאני מסתכל על מה שקרה, כמובן שאני מאוכזב. נקלעתי לסיטואציה סופר מורכבת. זובאס נפצע באימון המסכם נגד בית"ר וברגע שהודיעו על חומרת הפציעה ושהוא עזב את הארץ, הבנתי שאני הולך לקראת ארבעה משחקים גורליים. הרגשתי משקל כבד על הכתפיים, בהתחשב בזה שהקבוצה במומנטום שלילי ובסכנת ירידה. את הסוף כבר כולם יודעים. ירדנו, וזה כואב לי באופן אישי כי אני מחובר מאוד למועדון. גדלתי שם מגיל 8 וכל המשפחה שלי אוהדת את הפועל. כואב לי על המועדון ועל האוהדים. יש לי הרבה חברים שאוהדים את הקבוצה וקשה לי להסתכל להם בעיניים. הרבה אנשים אומרים לי שאני לא אשם במה שקרה ושהקבוצה הגיע למצב הזה עוד לפני ששיחקתי, אך יש לי ביקורת עצמית מאוד גבוהה ואני יודע מה היכולות שלי. הרגשתי שלא הבאתי אותן לידי ביטוי. כרגע אנחנו כמה חודשים אחרי והפצע עוד פתוח וצלקת תמיד תשאר לי, אך אני חזק מנטלית ואני ממשיך לעבוד קשה בשביל להגיע למטרות שלי".

באיזה תגובות נתקלת מהאוהדים?
"נתקלתי במאות תגובות וביקורות מאוהדים. כשהכול היה טרי, באופן טבעי התגובות היו קשות. יש אנשים שאיחלו לי להתחלף עם החטופים. אך מצד שני, הופתעתי לגלות מכמות התמיכה שקיבלתי מאוהדים שהבינו את הסיטואציה. עד היום שאני פוגש אוהדים ברחוב כל התגובות הן חיוביות והקהל יודע שרציתי רק בטובת המועדון. בסוף הקהל אוהב שחקני בית ואני מחובר למועדון והקהל יודע את זה".

היו כמה פוסטים מאוד לא סימפטיים אחרי ירידת הליגה. איך התמודדת עם זה?
"היו הרבה פוסטים ופודקאסטים של אנשים ששמעתי וראיתי. באחד מהם התאכזבתי לשמוע את אורי אוזן. אורי היה מאמן שלי בנוער ואפילו לקחנו גביע ביחד. באחד הפודקאסטים שהוא שותף בהם העבירו עליי ביקורת חריפה מאוד. ציפיתי מבן אדם שמכיר אותי ואת היכולות שלי שיעמוד רגע ויגיד 'חבר'ה, פרופורציות'. אני מבין את הביקורות של אנשים, זה חלק מהמקצוע, אך בארץ שלנו אוהבים להכתיר אותך למלך על משחק אחד או מנגד לגמור אותך. הרגשתי מהתקשורת שהם איבדו פרופורציות לגבי. מעבר לזה שאני כדורגלן, שאני מרגיש שאני קודם כל ספורטאי ואני מתייחס למקצוע בשיא הרצינות. כמה ימים אחרי ירידת הליגה התחיל האולימפיאדה וכשראיתי ספורטאי ישראלי נכשל שם, כל המדינה עומדת לצידו ותומכת בו. כשאתה כדורגלן סוג של נרמלו את זה שאפשר להגיד עליך מה שרוצים. אם אנשים היו רואים איך אני משקיע וכמה אני מקריב בשביל ההצלחה, אני בטוח שהם היו הרבה יותר עדינים בדעות שלהם לגבי. אך אני לומד לא להתייחס לגופי תקשורת ולהבין שתמיד יהיה לאנשים מה להגיד. אני ממשיך לעבוד קשה וזה רק נותן לי דלק להמשיך בדרך למטרה שלי".

אתה נמצא עכשיו בכפר שלם, אבל עדיין לא בהרכב. לאן אתה רואה את עצמך מתפתח?
"הגעתי בהשאלה לכפר שלם מהפועל תל אביב. כשהגעתי, ידעתי שאני אתחיל בתור שוער משני. שוער זה תפקיד בעייתי, כי גם אם שניים טובים, רק אחד משחק. אני עובד קשה ואני תמיד מוכן לרגע שיצטרכו אותי".

אתה חושב שאתה ראוי להזדמנות בהרכב?
"בכל מקום שאשחק אני תמיד אחשוב שאני ראוי. אני עובד קשה בשביל זה. תמיד יש מקום להשתפר ואני אוהב ללמוד ולהתקדם. אני רעב להצליח ואני תמיד אהיה מוכן להזדמנות".

אתה עוד חושב על לסגור מעגל כשוער ראשון של הפועל ת"א?
"אני חושב על לסגור מעגל בהפועל תל אביב. סגירת המעגל שלי היא להעלות את הפועל תל אביב ליגה. למרות שאני מוותר על החלום הזה ומאחל להם לעלות השנה גם בלעדיי. אך אין לי ספק שאני אחזור לשם כי הפועל תל אביב זה הבית שלי ואני מחובר למועדון".

מה היתה הבעיה המרכזית של הפועל ת"א בעונה שעברה? איפה העניינים התהפכו לרעה?
"אני לא יודע להצביע על נקודה אחת ספציפית. אני חושב שעל הנייר, היה לנו סגל טוב. היו מספר שחקנים שעזבו אותנו באמצע העונה וזה השפיע. מבחינת המעטפת, לא היה חסר לנו כלום. היו לנו תנאים מצויינים. לפעמים בכדורגל אין לך תשובות. אני זוכר שעד הרגע האחרון לא האמנו שאנחנו מסוגלים לרדת".

כמה זמן לקח ל-5:1 מול בית"ר ירושלים לצאת לך מהראש?
"ה-5:1 היה מכה כואבת. משחק ראשון, 30,000 צופים, היריבות בין הפועל לבית״ר ובמיוחד בעקבות המקרה של זובאס הרגשתי שכל העיניים עליי. אני זוכר שרק רציתי לעלות לחימום, להשתחרר מכל המתח שהיה וכבר בחימום האצטדיון היה כמעט מלא ונכנסתי לאווירה. בחימום הרגשתי מצויין ועם הרבה ביטחון. התחיל המשחק ובדקה הרביעית ספגנו גול מנייח. עליתי לכדור גובה ופספסתי אותו, דבר שהוביל לגול. לפתוח ככה את המשחק הזה זה מבחן מנטלי גדול מאוד. ניסיתי לא לחשוב על זה יותר מידי וכמה דקות אחרי הצלתי כדור של עדי יונה, מה שהכניס אותי למשחק. ירדנו ב-1:0 למחצית השנייה, שוב קיבלנו גול מוקדם ומאז התפרקנו. לא היה לי זמן לחשוב ולעכל את הדברים, כי נשארו לנו עוד שלושה משחקים סופר חשובים. עכשיו, כשאנחנו כמה חודשים אחרי, אני התחלתי לעבוד עם בוריס קליימן על הפן המנטלי. אני חושב שזה דבר סופר חשוב לספורטאי והיום אני מסתכל על הדברים בצורה שונה. אני מתרכז בדברים שתלויים בי כדי להצליח. זה לא קל להתנתק מזה, אך כדי להמשיך קדימה, אני חייב לשחרר מזה".

מי היה לצידך ברגעים הקשים? מי עזר לך להתרומם?
"עברתי תקופה קשה ומי שהיה לצידי זה בעיקר המשפחה שלי וכמה חברים. לקחתי חופשה להתנתק מהכל, וכשחזרתי לארץ התחלתי להכין את עצמי לעונה. יש לי מאמן כושר, בן פלד, שמעבר לאימונים הקשים שאנחנו עושים ביחד הוא עושה לי הרבה שיחות מוטיבציה. בן הוא אישיות יוצאת דופן ולפעמים אני מרגיש שהוא מאמין בי יותר מעצמי. השנה התחלתי לעבוד גם עם בוריס קליימן על הצד המנטלי. אנחנו עושים הרבה שיחות ועצם זה שהוא היה שוער גורם לו להבין אותי הרבה יותר. הוא נותן לי טיפים מהניסיון שלו ואני מיישם אותם במגרש. אני אחד שאוהב לעבוד ואני חושב שאימון מנטלי הוא לא פחות חשוב מאימון כוח או אימון שוערים".
.

אתה חושב שהיית השעיר לעזאזל של הירידה של הפועל ת"א?
"אני חושב שבכדורגל זוכרים תמיד את הסוף ובגלל ששיחקתי את המשחקים האחרונים, באופן טבעי אנשים מתייחסים לזה. אם הייתי משחק את אותם משחקים בתחילת העונה, אף אחד לא היה זוכר. אני כן מרגיש חלק מהירידה ואני לא בורח מאחריות, אבל אנשים צריכים להבין שמתוך ארבעה משחקים ששיחקתי, שניים הפסדנו ושניים ניצחנו. לא יורדים ליגה בעקבות שני הפסדים".

אתה יכול לדמיין סיטואציה בו כפר שלם והפועל ת"א נאבקות על העלייה ואתה צריך לעמוד בשער מול הקבוצה בה גדלת?
"קודם כל, אני מאחל לשני המועדונים לעלות ליגה. אני מאוד מקווה שלא נגיע לסיטואציה שזו או הפועל או הכפר. במקרה שזה כן יקרה, אני אצטרך לשים את הרגש בצד וכמובן שתמיד ארצה בטובת המועדון בו אני משחק".

בתום הקריירה שלך, איך יזכרו את רוי ברנס?
"בתום הקריירה שלי אני רוצה להשאיר חותם בכדורגל שלנו. יש לי חלום להיות אגדת מועדון כמו בופון ביובנטוס או נוייר בבאיירן. אני עובד קשה כדי שזה יקרה וכרגע החלום שלי הוא לחזור להפועל".