הכי הפועל: פשוט לא יכולה לנצח דרבי

שנים לא היה דרבי שמסמל את הפועל בצורה כל כך מדוייקת. כל שנייה ושנייה ששוחקה אתמול (ראשון) בבלומפילד הייתה דרבי הפועל קלאסי. לפרקים זה היה נראה כאילו המשחק לא יגמר לעולם, או לפחות הרגיש ככה.

גונבים גול מוקדם, בונקר 90 דקות, מושכים זמן מדקה עשירית וניצלים מכרטיסים אדומים פעם אחר פעם. אבל גם הגול שהם קיבלו היה לחלוטין הפועל, גם זה שבסופו של דבר הפועל לא ניצחה זה היה הכי הפועל. כי היא לא יכולה. פשוט לא יכולה. כי היא הפועל.

כי מאז אניימה הפועל לא נהנתה מתצוגת שוערות כזו בדרבי (ואולי בכלל) ועדיין, זה הכי הפועל לא לנצח את זה. זה הכי הרבה זמן שהפועל הובילה על מכבי בארבעת הדרבים האחרונים (אחד בגביע ושלושה בליגה) ועדיין הפועל לא מנצחת. זה הכי טוב שהפועל יכולה ועדיין, זה פשוט לא מספיק.

התפאורה אתמול בבלומפילד הזכירה מראות מטורפים מסרביה וטורקיה. האווירה הרגישה כמו הר געש אחד ענק שמחכה להתפרץ. אין משחק בכדורגל הישראלי שמסוגל לייצר אווירה כזו. אני אישית התרגשתי כמו ילד מהבוקר ולא הצלחתי לתפקד. מדובר בקסם מסוים. משהו אחר. המשחק הכי גדול שיש לכדורגל הישראלי להציע.

המשחק אתמול העלה שאלה – למה לא מסדירים את נושא הפירוטכניקה במגרשים בישראל? למה לא לתת לאוהדים לעשות הפקה בצורה מבוקרת? למה לא לשדרג את המוצר? התמונות מהמשח' מחשמלות אבל באותו זמן מסכונות. ועל מה? על זה שלא מוכנים להסדיר את זה?

יצחקי הגיב טוב למשחק ומכבי השלימה את המשחק הכי טוב שלה העונה, אך הייתה חסרה את הנגיעה האחרונה (וכמובן שטקוס), אבל היא יכולה לקחת המון דברים טובים מהמשחק הזה.

העונה, בכל גול שספגנו זה הרגיש כאילו חרב העולם ואין סיכוי לחזור. אתמול מכבי נלחמה באופן הכי חזק שראיתי אותם השנה, יזמה, יצרה מצבים ושיחקה טוב. יצחקי הכניס את מי שצריך, מתי שצריך והגיב טוב למשחק. בהחלט יכולת מעודדת של מכבי, אם נשים בצד את ההחמצות וההצלות האדירות. לא להפסיד אחרי פיגור זה שיפור אדיר, בעיקר מנטלי.

אם יש שינוי נוסף שצריך להעשות במכבי, הוא בעמדת הבלם. הרננדז מאוד לא יציב ולאחרונה אף פוגע במשחק של הקבוצה עם חוסר ריכוז ופעולות נוראיות. מכבי יכולה לחשוב על חיזוק בעמדה בינואר, אך יכולה גם לחשוב על פתרונות מהבית. על הספסל מחכים שני בלמים טובים. זה הזמן לתת להם  לשחק.

אני מאמין שלאחר פגרת הנבחרות מכבי כבר תהיה עם מאמן ונוכל סוף סוף אולי לדבר על יצירת יציבות בקבוצה הכי לא יציבה בישראל בשנים האחרונות. זה מרגיש שמבחינת הליגה זה מאוחר, אבל מכבי לא יכולה להרשות לעצמה לוותר על כלום, זה לא ב-DNA של המועדון וזו בטח לא אופציה.

ואם יש שחקן שהעזיבה של ואן לוון שחררה אצלו משהו זה ברנדלי קובאס, שעם שלושה שערים בשלושה משחקים (מאז פיטוריו של פטריק) הוא מתחיל לספק מספרים ואולי להפוך למפלצת שציפינו לה.